סגור
שטח חקלאי ב רעננה ש קרקע שהופקעה הופקע לטובת כביש 531
שטח חקלאי ברעננה (צילום: אוראל כהן)

חשש מהפיכת הותמ"ל לקבועה: התנגדות נרחבת במגזר הכפרי ובארגוני הסביבה

לאחר שהממשלה הציגה תזכיר חוק להפיכת הותמ"ל לוועדה קבועה, נשמעו התנגדויות נחרצות מצד המועצות האזוריות וארגוני סביבה. לטענת המתנגדים המהלך יפגע בשטחים חקלאיים ויגרום להשלכות כבדות, למשל על תשתיות התחבורה, מבלי לפתור באמת את בעיית המחסור בדיור

אתמול היה המועד האחרון להגשת הערות לתזכיר החוק המציע את הפיכת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) מארעית לקבועה, ובכנסת נערך מפגש חירום של המועצות האזוריות וארגוני סביבה וחברה נגד המהלך. ביום א' הקרוב ככל הנראה תתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, לדון בתיקון. בינתיים, לפי מה שנודע לכלכליסט, נעשים ניסיונות לשכנוע השרים להקשות את אישור המהלך.
לפי ההסבר שנלווה לתזכיר החוק יש עתה הכרה, או ליתר דיוק השלמה, עם כך שיש צורך במוסד תכנון ארצי קבוע שיעסוק בתכנון מואץ של מגורים לצד הוועדות המחוזיות. המהלך מתורץ גם בסמכות הוועדה לתכנון סביבות המטרו - הליך שצפוי להימשך שנים ארוכות. הנושא נדון כבר בחודש פברואר במועצה הארצית לתכנון ובנייה ואף פורסם בחודש מרץ, אך נגנז, ופורסם שנית להערות לפני שלושה שבועות.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

שי חג׳ג׳, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו״ר מרכז השלטון האזורי שמוביל את ההתנגדות, מסר לכלכליסט: "זו שערורייה מבישה. הממשלה מקימה משרד לביטחון המזון אבל במקביל משמידה את ביטחון המזון שלנו במו ידיה. במקום לדאוג לעתיד המדינה, הם מקדמים תוכניות הרסניות שמחריבות את השטחים החקלאיים. במקום שנהייה עצמאיים בייצור מזון טרי, נהייה תלויים בארדואן. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים ונילחם בכל הכלים, בכל זירה, ונדאג שיהיה היגיון בקבלת ההחלטות".
עוד הוסיף כי "במשך 10 שנים הצענו פתרונות והתפשרנו על הקרקעות והיינו יחד עם הממשלה מתחת לאלונקה של פתרונות ליוקר הדיור. אנו אומרים-תממשו את התכנון הקיים, ועוד חמש שנים נשב מחדש. יש ועדות תכנון מקובלות ומסודרות. בשביל כלים קיצוניים כמו הותמ"ל חייבת להיות הצדקה. אנחנו לא רואים בשנת 2025 הצדקה להמשיך להשתמש בכלי הדורסני הזה. עכשיו אנחנו אומרים - עד כאן".
ההתייחסות של דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, ממחישה היטב את עוצמת הפגיעה של הותמ"ל במגזר הכפרי: "באזור המועצה האזורית משגב אושרו זה מכבר מספר רב של תוכניות במסלול הותמ"ל. מרבית התוכניות שאושרו כוללות שטחים של משגב בהיקפים שונים. כמו כן, לתוכניות השלכות כבדות על תשתיות התחבורה באזור ועל יישובי משגב הסמוכים. התוכניות שאושרו מתעלמות מבעיות התחבורה באזור ואינן מתייחסות לצורך מידי בשדרוג מערכת הכבישים האזוריים, זאת על אף שהן מוסיפות עשרות אלפי יחידות דיור חדשות".
עוד הוסיף: "פעילות הותמ"ל ליצירת עשרות אלפי יחידות דיור באזור אינה הגיונית ואינה סבירה, קל וחומר כאשר מ-9 תוכניות שאושרו כמפורט לעיל הוחל במימוש של תוכנית אחת בלבד. מתן אפשרות קבועה לתכנון מאסיבי בהסדר חיצוני וחורג לחוק התכנון והבניה תוך מתן כוח כמעט בלתי מרוסן לוועדה אחת חוטא לעקרונות היסוד של חוק התכנון והבניה, והמועצה האזורית משגב מתנגדת לכך מכל וכל".
מתוך ההתייחסות המשותפת של תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית, עליה חתומים עורכי הדין ד"ר מיכל בוסל וד"ר מיכה דרורי: "למעשה, אין קשר של ממש בין תוכניות הותמ"ל ומישור התכנון למגורים בכלל לבין משבר הדיור. ברוב מרחבי התכנון בישראל, כולל תל אביב, קיים עודף עצום של תכנון מאושר למגורים. המחסור בדירות מגורים בישראל, ברוב המקומות, איננו נובע ממחסור בתכנון. להיפך, הוא נובע מאי מימוש תכנון מאושר. הצפת מרחבי תכנון בתכניות ותמ״ליות מעכבת מימוש של תוכניות קיימות; במקום מיקוד והבקעה, יש ירי סטטיסטי לכל הכיוונים; התוצאה - יש ערים בהן לאחר אישור תוכניות ענק של הותמ״ל - מספר היתרי הבנייה ירד (קריית אתא למשל). הפזיזות גם מובילה לדילוג על שלבים קריטיים (כגון - השלכה בריאותית מידית של קרקע מזוהמת) של תכנון סטטוטורי; הסוף - עיכוב ופסילת תוכניות שנעשו בחיפזון: ראו פרשת אפולוניה ופרשת תל השומר".
התייחסות רשות הטבע והגנים, שהיא רשות ממשלתית, הפועלת תחת המשרד להגנת הסביבה, לתזכיר החוק, מלמדת שההתנגדות לפעילות הותמ"ל אינה רק נחלת המגזר הכפרי. מתוך המסמך, עליו חתום יהודה רייך, ראש תחום תכנון ארצי ברט"ג: "חוק הותמ"ל צפוי לפקוע רק בשנת 2025 וניתן להאריכו עד 2027. לפיכך, לא ברור מדוע מבוקש דווקא עתה, וללא כל הצדקה, להפוך את חוק הותמ"ל לקבוע. חוק הותמ"ל נחקק כהוראת שעה בשל משבר הדיור ובשל הסמכויות החריגות שהוקנו לותמ"ל. כלומר, חוק הותמ"ל אושר בהסתמך על כך שמדובר בהסדר זמני. אין זה נכון להפוך את ההסדר החריג לקבוע, בפרט לנוכח העובדה שנראה כי מצוקת הדיור אינה נובעת מההיצע התכנוני, אלא מחסמים בביצוע התחלות בניה חדשות".