ללא איזונים ובלמים: המועצה הארצית צפויה להאריך את פעילות הוועדה המיוחדת בחריש
ללא איזונים ובלמים: המועצה הארצית צפויה להאריך את פעילות הוועדה המיוחדת בחריש
משרדי השיכון והפנים מובילים מהלך שיאפשר לוועדה המיוחדת, שגובשה במטרה להקים את העיר חריש, להמשיך ולפעול שנתיים נוספות - שיחתמו 15 שנות פעילות; מתנגדי הוועדה, ובהם הרשויות הסמוכות והחברה להגנת הטבע, טוענים בין היתר כי הסמכויות הדרקוניות שניתנו לה פוגעות בכל האזור ויוצרות עומסים על התשתיות - בלי לספק להן מענה
לאחר 13 שנות פעילות המועצה הארצית צפויה להתכנס היום (ג') כדי להאריך את פעילות הוועדה המיוחדת להקמתה של העיר חריש בשנתיים נוספות. הוועדה המיוחדת של חריש הוקמה בסוף שנת 2008, ומאז פעילותה הוארכה שלוש פעמים: פעם אחת כעבור חמש שנים - ב-2013; פעם שנייה בחמש שנים נוספות - עד 2018; ופעם נוספת בשלוש שנים שצפויות להסתיים בנובמבר השנה. בפעם האחרונה שבה הוארך תוקף הוועדה נדרש לתקן את חוק התכנון והבנייה כדי לאפשר את הארכת פעילותה, וגם כעת, לאחר אישור המועצה הארצית, יידרש הליך של תיקון החוק והנושא יעלה לדיון בכנסת.
בתקופה שבה פעלה הוועדה היא לקחה יישוב קיים, שבתחילה התגוררו בו כ-1,500 תושבים בלבד, והפכה אותו לעיר בישראל תוך שהיא מגובה בתקציבי עתק, שעל פי הערכות יגיעו ל-4 מיליארד שקל (בשקלול סלילת כבישי הגישה העתידיים לעיר, יחד עם משתנים נוספים שלא נכללו בתקציב המקורי). כיום מתגוררים בעיר כ-30 אלף תושבים, והיא נמצאת בשלבי קליטה מתמשכים של אלפי תושבים מדי שנה, ולצד זאת נפתחים מוסדות ציבור רבים. לפי אתר הוועדה המיוחדת, כיום יש פוטנציאל לכ-56 אלף תושבים, 12.5 אלף דירות אושרו, ול-12 אלף דירות התקבלו היתרי בנייה.
אלא שלצד הישגי הוועדה בתחום המגורים, נשמעת לא מעט בקורת על תכנון העיר, על סדרי העדיפויות שקבעו את התקדמותה, אשר טרם הוציאו אל הפועל שטחי תעסוקה משמעותיים, ועל היעדר פתרונות תחבורה יעילים, שבלעדיהם נאלצים תושבי העיר לצאת ולהיכנס אל העיר דרך כביש גישה אחד.
פוגעת בסביבה, מחזיקה בכוח רב
הכוח הנתון בידי הוועדה נמצא גם הוא במוקד ההתנגדות. ההחלטה להקים ועדה מיוחדת משתווה רק לוועדה המיוחדת של העיר מודיעין, אך לשם השוואה אז פעלה הוועדה במשך שנים ספורות ולאחר מכן תכנון העיר חזר להליך המקובל של מוסדות תכנון מקומיים ואזוריים. אלא שבמקרה זה, כאמור, מדובר בוועדה שכהונתה עשויה להימשך כ-15 שנה. בתקופה זו מקבלת הוועדה סמכויות של רשות רישוי, ועדה מקומית וועדה מחוזית, ולכן לא נדרשת לאישורים של מוסדות תכנון אחרים. המשמעות היא שהתוכניות שמאושרות בוועדה לא עוברות דרך מינהל התכנון, הגוף האחראי בישראל על המדיניות התכנונית, ובהתאם ישנה ביקורת כי התוכניות לא עומדות בסטנדרט תכנוני עדכני.
טענה בולטת נוספת של מתנגדי הוועדה, ובהם החברה להגנת הטבע, שאף הציגה מסמך עמדה בנושא, היא שהתנהלות זו פוגעת ביישובי הסביבה הכלולים במועצה האזורית מנשה ובישובים הערביים שמסביב. "כיוון שחריש מיצתה בתכנון את 'כתם הפיתוח' הקבוע לה, שלבי הפיתוח הבאים יחייבו שינוי לתוכנית המתאר המחוזית. שינוי זה, על השפעותיו האזוריות הרחבות (עתודות פיתוח ושימור לכלל היישובים במרחב, הכוללים אזורים טבעיים ערכיים במיוחד) – ייעשה בוועדה המיוחדת בראייה מקומית צרה", לשון המסמך. לצד זה עלו טענות נוספות על היעדרם של פתרונות תעסוקה לתושבים, פתרונות תחבורה סבירים ויצירת רשות מקומית גירעונית ללא מקורות לארנונה מניבה.
מודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה ויו"ר ועד המועצות הערביות, מוביל את ההתנגדות האזורית לצד ראש מועצת מנשה אילן שדה. "חריש לא צריכה להיות מיוחדת לעומת היישובים האחרים. הקימו את הוועדה בזמנו כשהיה צורך, אך מאז מאריכים את תוקפה שוב ושוב על חשבון היישובים שבסביבה". עוד אמר יונס כי "עצם קיומה של ועדה מיוחדת בחריש מאפשר תכנון ללא בקרה. היא לא אמורה לקבל את אישור הוועדה המחוזית, ולכן כל ההחלטות שהיא מקבלת משפיעות עלינו ועל יתר השכנים, ואין לנו כל יכולת להשפיע על המתרחש באזור. כיום כבר מדברים על הגדלת הקיבולת של העיר, כך שמ-100 אלף תושבים היא תגיע עד ל-270 אלף תושבים. הבנו את זה לפי הבקשה של הרחבת תחום השיפוט. זה מפר את האיזון ופוגע". לסיום אמר יונס כי זהו תקדים שמעולם לא היה בישראל, ובהתחשב בכך שגם התוצאה לא מספקת וזו עיר ללא תעסוקה או תחבורה, יש לעצור את פעילותה.
לצד ראשי הרשויות הסובבים את העיר, דווקא ראש העיר של חריש, יצחק קשת, תומך בהמשך פעילות הוועדה, גם אם מדובר בוועדה שהלכה למעשה לא מותירה לו סמכויות בתחום התכנון והבנייה ושליטה על התפתחות העיר. קשה להאשים את קשת: לדבריו, יש התניה שלא להמשיך לשווק מגורים בלי לדאוג לשטחי תעסוקה, ולכן סיום פעילות הוועדה כעת תותיר אותו עם עיר גירעונית וללא יכולת לקדם תוכניות תעסוקה מתאימות בקצב הנדרש.
"זה נכון להגיד שבדיעבד היינו עושים הרבה דברים אחרת, אבל כיום אני תומך בוועדה ובהמשך קיומה", אמר קשת. "יש כאן מגה-אירוע, לא קמה עיר בישראל בקצב הזה, המכרז הכי גדול של משרד השיכון והבינוי היה בחריש. אנחנו בתוך תהליך המיצוב של העיר והבנייה שלה, במאבק מתמיד לכיוון של אזורי תעסוקה ותעשייה. לקחנו שכונה שלמה של מגורים והפכנו אותה לאזורי תעסוקה, היו לנו מלחמות על השטחים החומים, נלחמתי עליהם כדי שלא יגעו לנו בשטח".
קשת מספק נתונים שמסבירים את קצב ההתקדמות של העיר. "כיום מתגוררים כאן 30 אלף תושבים, ועד סוף השנה יהיו קרוב ל-40 אלף תושבים. אנחנו העיר המובילה בקליטה של תושבים. אנחנו בונים כל שנה 30 גני ילדים נוספים ושלושה בתי ספר. ברור לי שמסביב אף אחד לא אוהב את זה, אנחנו לוקחים שטחים, יוצרים עומסים ולאף אחד לא קל לבלוע את הדבר הזה, אבל אין להם יכולת להתנגד".
באשר לתשתיות התחבורה, נמסר מהמועצה כי לצד היציאה היחידה שיש כיום לחריש יש תוכנית ליציאה נוספת דרומית לחריש, שנמצאת בתכנון ומתחברת לכביש 574 בנקודה דרומית יותר שתעבור מעל כביש 6. לצד זאת, גם הדרישה לחיבור לכביש 6 לא התפוגגה, וכיום מסתמכים ביישוב על הצהרת שר האוצר ליברמן ועל נכונותה של שרת התחבורה לפתור את הנושא.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "השרה נעתרה לבקשה של חריש ומשרד השיכון להאריך את פעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בחריש, וזאת לאחר שהוצגו בפניה נתונים על כך שההארכה נחוצה ונדרשת על מנת לסיים את הקמת העיר. על פי ההתנהלות עד היום, אנו סמוכים ובטוחים שהוועדה המיוחדת תמשיך לשקול את כל השירותים הנדרשים ותאזן בין הצורך בפיתוחה של חריש, הנדרש מאוד על רקע מצוקת הדיור, לבין הצורך בשמירה על שטחים פתוחים".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד מוביל בעשור האחרון את הקמת העיר חריש ומשקיע משאבים ומאמצים רבים בפיתוח וקידום העיר תוך התחשבות בכלל נתוני האזור, הסביבה והתושבים. נציין כי פיתוח התשתיות נעשה במקביל לאכלוס יח"ד, כך שהתושבים המגיעים לעיר מגיעים לעיר מפותחת ומתקדמת גם מבחינת תשתיות וגם מבחינת השירותים המוניציפליים הנתמכים בה. המשרד תומך בפתרונות תחבורתיים חדשים, כגון תת"ל 84, שיאפשר כניסה חדשה לעיר, והפעולות הקיימות והעתידיות נעשות בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הקובעים למען פיתוח העיר וכדי לפתור את מצוקת הדיור הקיימת בארץ".
