סגור
היישוב ה דרוזי בית ג'אן
היישוב הדרוזי בית ג'אן. ברוב היישובים האדמות שייכות לאנשים פרטיים (צילום: שאטרסטוק)

בלעדי
תוכנית: 1.5 מיליארד שקל יוקצו לפתרון מצוקת הדיור הדרוזית

שר הפנים משה ארבל מקדם תוכנית סיוע לאוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסים, שבמסגרתה יוקם יישוב קהילתי חדש בגליל, תבוצע השקעה מסיבית בתשתיות למגורים ביישובים קיימים, יתוכננו מתחמי מגורים חדשים – ויקודם דיור להשכרה

שר הפנים משה ארבל מקדם החלטת ממשלה לטיפול במצוקת הדיור ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. ל"כלכליסט" נודע כי עלותה התקציבית כ־1.5 מיליארד שקל והיא מבוססת על תוכנית שהוגשה לארבל בתחילת השבוע ונכתבה על ידי היועץ המיוחד של ארבל לקידום התכנון והבנייה ביישובי העדות האלה, אל"מ במיל עו"ד עאסם חאמד, ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח.
הסעיף המרכזי בתוכנית הוא השקעה של 1.2 מיליארד שקל בפיתוח תשתיות למגורים ביישובים הרלבנטיים. כמו כן מוצע להקים יישוב קהילתי דרוזי חדש בגליל המערבי – לראשונה מאז קום המדינה. התוכנית כוללת גם תכנון מתחמי מגורים חדשים בהשקעה של כ־160 מיליון שקל, וקידום פרויקטים של בנייה רוויה ודיור להשכרה ארוכת טווח בתקציב של 75 מיליון שקל.
לקידום ומימון התוכנית הזו יש שתי אפשרויות. האחת היא הטמעתה בתוכנית החומש לפיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שרוקמת הממשלה והשנייה היא לאשר אותה כהצעת החלטה נפרדת וייעודית לסוגיית הדיור. השאלה היא אם הממשלה תציב את התוכנית על עלותה הגבוהה בסדר העדיפויות שלה. באשר לעמדת משרד האוצר לתוכנית ולעלותה אומרים בסביבתו של ארבל: "יש שם רצון טוב לסייע למגזר, מקווים שלא תהיה התנגדות". ארבל מסר ל"כלכליסט": ״אני מאמץ את המלצותיהם המקצועיות ומניח אותן על שולחן העבודה שלי ל־2024. הברית בינינו לבין הדרוזים והצ׳רקסים מחייבת את כולנו לפעול כך".
בעבר כבר היו תוכניות חומש כלכליות לערבים ולדרוזים, כמו 922 ו־959, אבל הן לא היו ממוקדות רק בדיור. קיימת כעת תוכנית חומש למגזר הדרוזי עד לשנת 2026, שהיקפה כ־3 מיליארד שקל, אבל גם היא לא ממוקדת בדיור.
הצלחת התוכנית הנוכחית מחייבת שיתוף פעולה חוצה משרדים בגלל מורכבות החסמים שמעכבים בנייה. גם משרדי השיכון, המשפטים, התחבורה, התשתיות הלאומיות והכלכלה נדרשים להירתם. בעיית הדיור היא אחת משלוש הבעיות המרכזיות שמטרידות דרוזים, לצד חוק הלאום ובעיות תעסוקה. לאור זאת, הגדרתה של תוכנית הדיור כפרויקט לאומי יכולה לייצר את ההתגייסות הנחוצה של משרדי הממשלה ויש בה גם מסר מתקן לחברה הדרוזית הכואבת.
העבודה על התוכנית החלה בנובמבר לאחר ששישה דרוזים נהרגו במלחמת 7 באוקטובר וסוגיית חוק הלאום ותחושת האפליה צפה פעם נוספת. התוכנית מטפלת במשבר ב־21 יישובים דרוזיים וצ'רקסיים, שבהם בסך הכל 172 אלף תושבים, מהם 150 אלף דרוזים. מצוקת הדיור נובעת מכך שעל פי קצב הריבוי הטבעי יש צורך לבנות מדי שנה כ־1,000 יחידות דיור חדשות רק כדי לספק מענה לצרכים חדשים, ללא חישוב המחסור המצטבר. אבל לפי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מפברואר 2022, בעשור עד 2021 הוצאו היתרים לבניית כ־6,800 דירות, כלומר קצב של רק כ־680 בשנה.
הפער נובע משלוש סיבות מרכזיות השלובות זו בזו. האחת, הליכי תכנון איטיים – נמצאו תוכניות בנייה שהליך אישורן מרגע הקליטה שלהן במוסדות התכנון נמשך כשלוש שנים. וזאת, כאשר עד הקליטה יש עבודה מוקדמת שאורכת שנים. הסיבה השנייה היא קופתן הדלה של המועצות המקומיות, שאינה מאפשרת להקים תשתיות כבישים, חשמל ומים הנחוצות לבניית הדירות שאושרו בתוכניות.

2 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 17.8.23 משה ארבל מנכל משרד הבריאות ה נכנס
מוסף שבועי 17.8.23 משה ארבל מנכל משרד הבריאות ה נכנס
שר הפנים, משה ארבל
(צילום: יואב דודקביץ)

הבעיה השלישית היא שיש ביישובים אלה מחסור באדמות מדינה, כך שתוכניות הבנייה חלות בעיקר על אדמות פרטיות. אבל, 80% מהאדמות שייכות ל־20% מהתושבים. לכן, גם לאחר שצולחים את דרך החתחתים לאישור תוכנית, היא רלבנטית רק למיעוט קטן ביישוב. בנוסף, מאחר שהתוכניות מאושרות על קרקע בבעלות פרטית, קצב המימוש שלהן איטי, משום שהוא תלוי ביכולתו הכלכלית של בעל הקרקע ובצרכים הפרטיים שלו. המשמעות היא שהנתונים על מספר הדירות ופוטנציאל הבנייה בתוכניות חדשות מטעים. במהלך הבדיקה לגיבוש התוכנית נמצאו תוכניות בנייה רבות שלאחר עשרות שנים ממועד אישורן נבנו רק כ־30% מיחידות הדיור שהן מאפשרות לבנות.
היישובים הדרוזיים סובלים מכך שהמדינה לא השתמשה עד היום בסל הכלים שנוצרו בעשור האחרון להורדת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות ברחבי הארץ. למשל, אין בהם תוכניות מחיר למשתכן או דיור להשכרה, ולא נחתמו עם רשויות דרוזיות הסכמי גג. לאור זאת התוכנית ממליצה לבצע פיילוט לבנייה רוויה על אדמות מדינה, בסבסוד ממשלתי חלקי, כדי לייצר תמריץ כלכלי ליזמים ולקדם פרויקטים של השכרה ארוכת טווח על ידי החברה הממשלתית דירה להשכיר. לפיתוח תשתיות על ידי משרד השיכון מומלץ להקצות 1.2 מיליארד שקל. במקביל מוצע לחתום על הסכם גג עם לפחות מועצה דרוזית אחת, הסכם גג כזה הוא עוד מנגנון לסבסוד פיתות תשתיות בשכונות חדשות. בנוסף, בעלות של 5 מיליון שקל ייצרו מסלול ירוק להכשרת חיבורים לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר, אך הם בהליכי הסדרה.
על פי התוכנית, תקציב של 5 מיליון שקל ישמש להאצת הליכי התכנון. האצה תושג, בין היתר, באמצעות הפיכתה של ועדה מיוחדת לתכנון ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, שהוקמה לפני כשנה, מגוף פסיבי שמקבל תוכניות – לגוף שיוזם ופותר חסמים. מוצע גם להכין תוכנית מעקב, שבה ייקבעו סדרי עדיפויות לתוכניות הבנייה.
הקמה של יישוב קהילתי דרוזי בגליל המערבי היא נדבך חשוב בתוכנית. ההמלצה היא להקים אותו קרוב ככל האפשר ליישובים קיימים, כיישוב קטן וקהילתי ולא עירוני, שאינו מתאים להעדפה של קהל היעד. בעבר כבר אותרו מתחמים מתאימים סמוך לצומת כברי.
תקציב של 30 מיליון שקל ישמש לתגבור מחלקות ההנדסה של היישובים. בנוסף, מומלץ לייצר שיתופי פעולה עם מחלקות אלה בפורום 15 הערים הגדולות. כן מוצע לחזק את שיתופי הפעולה עם עמותות שמתמחות בהליכי תכנון.