מרכז השלטון האזורי: "חוק תקומה מפקיע מהישובים את סמכויות התכנון והרישוי"
מרכז השלטון האזורי: "חוק תקומה מפקיע מהישובים את סמכויות התכנון והרישוי"
הגוף שמרכז פעילותן של 54 מועצות אזוריות פרסם חוות דעת לקראת דיון המועצה הארצית בחוק תקומה: "מדובר לכל הפחות במדרון חלקלק ביצירת מוסדות תכנון חיצוניים לחוק התכנון והבנייה ולהסדרים המאוזנים הקבועים בו"
לקראת דיון המועצה הארצית בחוק תקומה, שיתקיים מחר, פירסם מרכז השלטון האזורי, המרכז פעילותן של 54 מועצות אזוריות, בתחומי ישראל ויהודה ושומרון, את התייחסותו לפרק המתייחס לסוגיית תכנון ובנייה.
תזכיר החוק לשיקום עוטף עזה ("חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה") מציע, בין היתר, להקים בהוראת שעה ל-5 שנים "ועדה אזורית לתכנון ובנייה". הוועדה תורכב מנציג של שר הפנים, מתכנן, ראש מינהלת תקומה, עוד 6 נציגי שרים, 5 נציגים של הרשויות המקומיות בתחום הוועדה האזורית ונציג ארגוני הסביבה. מרכז השלטון האזורי, שבראשו עומד שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים וחבר מזכירות הליכוד, קובע כי מדובר ב"רפורמה מרחיקת לכת, אשר מבקשת לייצר מוסד תכנון אקס טריטוריאלי לדיני התכנון הקיימים בישראל, אשר לו סמכויות כמעט בלי מוגבלות ושהרכבו נתון לשינוי בהתאם לאקלים הפוליטי".
נקודת המוצא של חוות הדעת של מרכז השלטון האזורי, היא שהחוק מקפח את הרשויות המקומיות באזור הפגוע: "הפרק הנוגע לתכנון ובנייה בהצעת החוק מנותק לחלוטין מהרשויות המקומיות והיישובים, מפקיע מהם את סמכויות התכנון והרישוי ואינו מותיר להם פתחון פה, אפילו לא באמצעות ערר, תוך שהוא מעניק סמכויות כמעט בלתי מבוטלות ובלתי ניתנות לריסון לוועדה חדשה שמורכבת כמעט כולה, למצער ברוב ניכר, למשרדי ממשלה, שאפילו הרכבם אינו קבוע מראש. מה שמייצר אפשרות לוועדה המורכבת מנציגי משרדי ממשלה שאין להם כל נגיעה בתכנון, במקרה הטוב, ופתח להפעלת לחצים ולעסקנות פוליטית , במקרה הפחות טוב".
מרכז השלטון האזורי מסתייג מנוסח החוק המקודם עתה, שלא מגדיר את גבולות חבל תקומה ומשאיר אותם לשיקול דעתו של שר הפנים. גבולות החבל המוצעים ע"י מרכז השלטון האזורי הם: "העיר שדרות, המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון וישובים הממוקמים עד 7 ק"מ מן הגבול. כן יכללו בחבל תקומה ישובי מועצה אזורית אשר למעלה מ - 50% מיישוביה כלולים במרחק 7 ק"מ מהגבול". חוות הדעת של מרכז השלטון האזורי מדגישה כי "הגדרת התחום עליו תחול החקיקה צריך שתיקבע מראש. גבולותיו של חבל התקומה לא צריך להיות עניין משתנה בהתאם לקביעות השר".
על פי המסמך, "הרכב הוועדה, מעניק רוב מובהק לנציגי הממשלה. המדובר, כזכור – במוסד תכנון וככזה, עליו להיות גוף מקצועי. יצירת ועדה מוטה ובה רוב מובהק לנציגים פוליטיים איננה הולמת מוסד תכנון".
לסיכום, מרכז השלטון האזורי חושש מכירסום בחוק התכנון והבנייה: "ע"פ המוצע בתזכיר, ניתן יהיה באמצעות צו שר בלבד להקים עוד ועדות עם סמכויות תכנון ורישוי כמעט מוחלטות, מבלי שיקדם לכך הליך חקיקה מלא. המרכז מתנגד לכך באופן קטגורי. העניין המטריד ביותר בהסדר המוצע הוא ככל הנראה הסמכויות הנרחבות, כמעט בלתי מוגבלות, שמבוקש להעניק במסגרתו לוועדה".
הפתרון המוצע, כך ע"פ חוות הדעת של מרכז השלטון האזורי היא ועדת מישנה שתפעל תחת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, עם סמכויות מוגבלות. "המרכז מכיר בצורך ליתן מענה תכנוני איכותי ומהיר לחבל התקומה שניזוק במלחמה, אך מענה זה אינו צריך להיות ביטול של כל חוק התכנון והבניה על אזור זה!".
ההתייחסות של מרכז השלטון האזורי לתזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל התקומה, שהועברה באיחור של 5 ימים, מצטרפת לעוד 361 התייחסויות שהועלו לאתר החקיקה הממשלתי. בין המתנגדים היו החברה להגנת הטבע, שטענה ש"ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות" ואת מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חרום באוניברסיטת חיפה, ומוסד שמואל נאמן בטכניון, שטענו ש"הצעת החוק במתכונתה הנוכחית הופכת את האזור, שגבולותיו נתונים להחלטה שרירותית, ל'מגרש המשחקים' של הממשלה".
