מגזין נדל"ןייצור חשמל סולארי: משק האנרגיה מרוויח, אבל מה עם הפגיעה האקולוגית
מגזין נדל"ן
ייצור חשמל סולארי: משק האנרגיה מרוויח, אבל מה עם הפגיעה האקולוגית
בשנים האחרונות הוסבו אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות בישראל לאתרים לייצור חשמל סולארי, מהלך שתורם למשק האנרגיה ומספק הכנסה קבועה לחקלאים. אך מה שנראה כמו מגמה שכולם מרוויחים ממנה, גורם להיעלמות זוחלת של שטחי החקלאות החיוניים למדינה, כמו גם לפגיעה אקולוגית שעשויה לתת את אותותיה עוד שנים רבות
בנובמבר, כחודש לאחר פרוץ המלחמה ובעת שענף הנדל"ן מצוי באחד המשברים הקשים בתולדותיו, החליטה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להגדיל את היקף השטח החקלאי שניתן להסב לשדה סולארי בכל יישוב, מ־250 ל־400 דונם. זה אולי נשמע כמו סעיף זניח בסדר היום של רמ"י, אלא שהוא מצביע על מגמה. עבור תושבי המרחב הכפרי, הפריפריאלי, מדובר בהכנסה קבועה ומובטחת שכמעט לא דורשת מאמץ לאחר ההשקעה הראשונית. בו־זמנית, התפתחות השדות הסולאריים מהווה תרומה ממשית למשק האנרגיה של ישראל, שנמצא בפיגור ביעדים הממשלתיים שהוצבו לו למעבר לאנרגיה מתחדשת.
לכל כתבות מגזין הנדל״ן 2024 - לחצו כאן
אך במה שנראה כמו מצב שבו כולם מרוויחים, יש בכל זאת מפסידים — והם השטחים הירוקים, הפתוחים, נעדרי הבנייה. מגמת הסבת השטחים הזאת גורמת להיעלמות זוחלת של שטחי החקלאות החיוניים לכלכלת המדינה, כמו גם לפגיעה אקולוגית ונופית שעשויה לתת את אותותיה עוד שנים רבות.
בשנים האחרונות הצטרפו קיבוצים ומושבים לא מעטים לטרנד הלוהט, והשקיעו מיליוני שקלים בהקמת מערכות ייצור חשמל סולאריות ובצדן מתקני אגירה גדולים ככל האפשר. לשם המחשה, לפי נתוני משרד החקלאות, בעשור האחרון הוקמו אתרים סולאריים על גבי 1,450 דונם בקיבוץ צאלים, אלף דונם במושב אוהד, 536 דונם בקיבוץ קטורה, 476 דונם במושב יכיני, 403 דונם בקיבוץ נתיב הל"ה ו־328 דונם במושב יושיביה — כולם על חשבון קרקעות חקלאיות.
ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, עמוס פרג'ון, מדגיש כי "החקלאות המסורתית היא הלב והבסיס של הקיבוצים". לדבריו, "אנחנו לא מחפשים לחקלאות תחליף. יש לשטחים החקלאיים חשיבות למהות הקיבוץ. אנחנו רואים את החקלאות כציונות, וכתרומה לביטחון התזונתי של תושבי הארץ". פרג'ון סבור כי הפעילות האנרגטית יכולה להתקיים לצד החקלאות: "אני מפריד בין פעילות פוטו־וולטאית לפעילות אגרו־וולטאית. אנחנו ב־2024, הטכנולוגיה מתקדמת ואנחנו רצים יחד איתה. אפשר לעשות גם חקלאות וגם אנרגיה על אותו השטח".
מגמת הסבת השטחים הפתוחים למתקנים סולאריים תודלקה בהחלטת הממשלה להציב לעצמה יעדים למעבר לאנרגיה מתחדשת: באוקטובר 2020 התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, שקבעה, בין היתר, כי עד שנת 2025 25% מכלל החשמל ייוצר מאנרגיה מתחדשת, שיעור שיגיע ל־30% עד 2030.
המשאב החיוני ביותר לעמידה ביעדים הללו הוא כמובן קרקע, וזו זמינה רק במקומות מסוימים מאוד בישראל. ביוני החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לרכך את ההגבלה שקבעה ב־2020, שעל פיה יוקמו מתקני קרקע סולאריים בשטח של 20 אלף דונם בלבד, ולהקצות להקמתם 40 אלף דונם נוספים. העדכון נעשה לאור דרישת משרד האנרגיה להקצות 69 אלף דונם נוספים כדי לאפשר את קידום יעדי האנרגיה המתחדשת שישראל הציבה לעצמה. ברגע שההגבלה רוככה, נפתח גם הסכר להשתלטות השדות הסולאריים על עוד ועוד שטחים חקלאיים, והשינוי הנופי של ההתיישבות הכפרית בישראל.
4 צפייה בגלריה
שדה סולארי בקיבוץ עין דור. "זה מייצר הכנסה שמסייעת בתיקון תשתיות, בשיפור חזות המושב ומאפשרת אולי לחלק כמה אלפי שקלים למבוגרים"
(צילום: גיל נחושתן)
עדות אקטואלית לכך ניתן למצוא במכתב ששלח בדצמבר שר החקלאות אבי דיכטר לשר האנרגיה ישראל כץ, בנוגע לתכנון חבל תקומה, שמו החדש של חבל עוטף עזה. בימים אלה מתכננת מינהלת תקומה את חבל הארץ הזה מחדש, ואחראית לשיקום 46 יישובים, בהם העיר שדרות. כחלק מהתכנון, הכריז משרד האנרגיה כי חבל עוטף עזה לשעבר יהפוך ל"אי אנרגטי" ובסיס משמעותי לאנרגיה מתחדשת.
כתוצאה מכך, לפי המשרד, 46 היישובים לא יהיו תלויים כלל ברשת החשמל. כדי לעשות זאת, יידרשו היישובים להקים שדות סולאריים שיוכלו לשמש להשגת חמישה ג'יגה־ואט של חשמל, כמות שתצריך שימוש בשטחים בהיקף של כ־50 אלף דונם, דבר שבהכרח יחייב שינוי משמעותי ביישובי המועצות האזוריות אשכול, שדות נגב ושער הנגב — שכלכלתם מתבססת כיום בעיקר על חקלאות.
"נודע לי לאחרונה כי משרד האנרגיה פועל על מנת לקדם בחבל תקומה עשרות אלפי דונם נוספים של אנרגיה סולארית על חשבון החקלאות", כתב דיכטר במכתבו לשר כץ, "לא נערך כל דיון עם משרד החקלאות בעניין זה. ברור לנו כי משרדך מזהה הזדמנות לגרור את חבל תקומה לטובת עמידה ביעדים לאומיים, אך בל נשכח כי חבל זה הינו בראש ובראשונה אסם התבואה והירקות של המדינה, ובכוונתי כי הוא יישאר כזה". עוד הוסיף דיכטר כי "עד היום קודמו (הכוונה לתוכניות שלא כולן מומשו, ג"נ) מעל 50 אלף דונם מתקנים סולאריים, ברובם על קרקע חקלאית".
4 צפייה בגלריה
עמית יפרח: "אנחנו תמיד נותנים לשדות הסולאריים את החלק הפחות אטרקטיבי, שפחות מנוצל לחקלאות. אלה שדות לגידולים עונתיים, או מטעים שמעובדים
צורה משותפת, או שלא מעובדים בגלל המרחק"
"האנרגיה הסולארית זללנית שטח"
אם התוכנית של משרד האנרגיה תצא לפועל, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת גם על הביטחון התזונתי של ישראל. בימי שגרה, אזור עוטף עזה — הכולל את המועצות האזוריות אך לא את העיר שדרות — הוא המקור המרכזי לירקות שגדלים ברחבי המדינה. על פי נתוני משרד החקלאות ומועצת הצמחים, באזור הדרום מגודלים כ־60 אלף דונם תפוחי אדמה, כ־22 אלף דונם של גזר בשטחים פתוחים, לצד כ־16 אלף דונם חממות של עגבניות לסוגיהן — כ־70% מהעגבניות המגודלות בישראל. גידולים עיקריים נוספים באזור הם בטטה, פלפלים, חצילים, כרוב ומלפפונים.
זמן רב לפני שפרצה המלחמה ודרשה חשיבה מחודשת בכל הקשור לביטחון במזון, גורמי המקצוע היו חלוקים בדעותיהם באשר ליתרונות השדות הסולאריים על חשבון השטחים הפתוחים. בישיבה סוערת שקיימה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ביוני דרש מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס, להקל ברגולציה. "אנחנו נמצאים בגירעון עצום מול העולם המפותח", אמר בישיבה, "רק כ־10% מצריכת החשמל בישראל מיוצרת ממקורות מתחדשים. השכנים שלנו, מירדן וממצרים וקפריסין, כולם עקפו אותנו מזמן".
לעומתו, מנהל אגף תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות, רענן אמויאל, התריע כי יש לנקוט משנה זהירות בהקרבת שטחי החקלאות. "אתם חייבים להבין שכמעט הכל, כל השטחים הסולאריים המדוברים, באים על חשבון חקלאות", הדגיש. "אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ לשמור על הקרקע החקלאית, היא הולכת ואוזלת בקצב מהיר מאוד והזללן הכי גדול של השטח היא האנרגיה הסולארית".
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, הציע בדיון, שקדם בארבעה חודשים ל־7 באוקטובר, נקודת מבט אחרת לגמרי — והיא העובדה ששדה סולארי עשוי להגן על תושבי העוטף, וקישר את הצורך בהקרבת שטחי החקלאות למצב הביטחוני בקרבת הגבול עם עזה. "פרויקט עוטף עזה מדבר על הקמת 20 אלף דונם, צמודים לגדר רצועת עזה, של שדה סולארי. כבר חמש שנים שמנסים לקדם אותו. זו ההגדרה לדו־שימוש, אתם יודעים למה? בגלל שמצד אחד זה יביא חשמל סולארי למדינת ישראל בשני ג'יגה, ומצד שני השדה יגן על התושבים, שלא יהיו צריכים לעבד עד המטר האחרון (שסמוך לגדר, ג"נ) ולהיפגע מצלפים, ירי נ"ט או מכל דבר אחר".
4 צפייה בגלריה
שדה סולארי ליד צומת יזרעאל. "שטחים טבעיים אינם מטבע עובר לסוחר ואין להשתמש בהם כפתרון כלכלי"
(צילום: גיל נחושתן)
מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אסף זנזורי, מסביר כי "ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם, משאב הקרקע בה בחוסר. קידום מתקנים פוטו־וולטאיים על הקרקע מהווה פגיעה נופית וסביבתית ואינו מאפשר ניצול רב־תפקודי של משאב דליל זה. לאחרונה, עם הגדלת המכסה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים, גדלים הלחצים להפוך את השטחים הפתוחים והשדות החקלאיים, בעלי הנוף הפתוח, שבהם מגוון של חיות בר וצומח, למתקנים הנדסיים לייצור אנרגיה.
"מתקנים אלה, עם גדרות סביבם, אשר קוטעים את השטחים הפתוחים, משנים גם את הקרקע תחתם ואת הנוף, שכולנו מכירים ואוהבים. משבר האקלים והמשבר של המגוון הביולוגי משיקים ותלויים האחד בשני. ניסיון להפחית פליטות הוא מבורך, אך לא על חשבון החרפת משבר השטחים הפתוחים".
רכז תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, בני רגיל, מודה כי סוגיית הפגיעה הנופית לא מעסיקה אותו. "ברור שחקלאות היא גם נוף, אבל צריך לזכור את סדרי הגודל", הוא אומר. "שטח של שדה וולטאי הוא כ־200 דונם. לקיבוצים יש אלפי דונם חקלאות. זה נכון שיש משהו חדש בנוף, אבל זו עובדה שהתרגלנו לעמודי חשמל, בתי רשת, בתי אריזה וחממות. איפשהו צריך להתקין את הפאנלים האלה. לא צריך להיות יותר מדי אניני טעם".
4 צפייה בגלריה
אסף זנזורי: "משבר האקלים והמשבר של המגוון הביולוגי משיקים ותלויים האחד בשני. ניסיון להפחית פליטות הוא מבורך, אך לא על חשבון החרפת משבר השטחים הפתוחים"
(צילום: עוז מועלם)
"המוטיבציה מגיעה מהמדינה"
קונפליקט שנתגלע רק לאחרונה מעיד על הישענות המגזר החקלאי על השדות הסולאריים כאפיק פרנסה, ומבהיר את מורכבות הסוגיה. מקור הקונפליקט בתוכנית שיזמה המועצה האזורית בקעת הירדן להקמת שדה סולארי פוטו־וולטאי (PV) נרחב ליד המושב נעמ"ה שבבקעה, בשטח של 3,500 דונם מתוך 100 אלף דונם המיועדים לחקלאות בבקעה. התוכנית הופקדה בנובמבר בוועדה המחוזית לתכנון הערים, הכפרים והמבנים, ובמצגת שהוצגה בדיון להפקדתה באוגוסט נכתב כי "התרומה לפיתוח היישובים ולחיזוקם מהותית, שכן ההתבססות על החקלאות כמקור פרנסה הולכת ופוחתת והמגמה היא לייצר חלופות איכותיות להכנסה ולפיתוח הכלכלה באזור. פרויקט זה יהווה הכנסה קבועה ויציבה ליישובים, שתאפשר לפתח חיי קהילה ותשתיות".
החברה להגנת הטבע ועמותת במקום — מתכננים למען זכויות תכנון הגישו התנגדויות לתוכנית, בטענה שהיא תפגע קשות בנוף ותפר את האיזון האקולוגי. בהתנגדות שהגישה החברה להגנת הטבע נכתב: "אנו חושבים כי פגיעה כה חמורה בשטח לטובת מענה כלכלי ליישובים איננה פתרון נכון. שטח בעל רגישות אקולוגית נדירה וחשובה כפי שיש במקרה הנ"ל אינו יכול לשמש כתחליף כספי לבעיות כלכליות. שטחים טבעיים אינם מטבע עובר לסוחר ואין להשתמש בהם כפתרון כלכלי".
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מבקש להבהיר כי המוטיבציה להקמת שדות סולאריים מגיעה מהמדינה. "היה עלינו בזמנו הרבה לחץ מצד חברות האנרגיה המתחדשת ומשרדי ממשלה, להגדיל את המכסה, אבל לא הסכמנו כי בעינינו הקרקע צריכה לשמש קודם כל לחקלאות", הוא אומר. הוא מדגיש כי המגמה היום היא לעודד שימוש כפול, כלומר שהקולטים מוצבים מעל השטחים החקלאיים. לדבריו, השטחים שמוקצים לטובת השדות הסולאריים הם בכל מקרה פחותים בחשיבותם: "אנחנו תמיד נותנים את החלק הפחות אטרקטיבי, שפחות מנוצל לחקלאות. אלה שדות לגידולים עונתיים, או מטעים שמעובדים בצורה משותפת, או שלא מעובדים בגלל המרחק". הוא לא מכחיש שהחקלאים ייהנו מהרווח הכספי, אך אומר כי הרווח לא מגיע לחקלאי הבודד אלא לאגודה החקלאית, כלומר, למושב. "זה מייצר הכנסה שמסייעת, בעיקר לאגודות בפריפריה, בתיקון תשתיות, בשיפור חזות המושב ומאפשרת אולי לחלק כמה אלפי שקלים למבוגרים, לאלמנות".
מנהלת אגף תכנון פיזי במשרד האנרגיה, דורית הוכנר, מסבירה כי ההעדפה המיידית של המשרד היא דו־שימוש, כלומר הקמת מתקנים סולאריים על גגות, חניונים, גדרות, בתי עלמין ואפילו שבילי אופניים, אך מבהירה כי מבחינה פרקטית וכלכלית, קל יותר לקדם מתקנים סולאריים בשדות חקלאיים. "אנחנו מעודדים דו־שימוש ברמה החקיקתית, התכנונית והכלכלית, אבל זה לא קורה. כדי להוליך הספק מכובד למרכז הארץ אתה צריך מתקנים יותר גדולים במחוזות הצפון והדרום".
הוכנר מוסיפה כי היא "מקבלת ומבינה את (עמדת) משרד החקלאות ביחס לדורות הבאים ולכן כשאנחנו מקדמים מתקנים קרקעיים הם תמיד עונים על דרישות מוסדות התכנון. אנחנו מבינים שנקודת האיזון היא שמירה על הטבע וגם על קידום אנרגיות מתחדשות". כמו יפרח, גם הוכנר מדגישה שהקרקע החקלאית שנבחרת לצורך קידום השדות הסולאריים משנית בחשיבותה: "כשאנחנו עושים סיור בשטח, עם נציגי משרד החקלאות והמועצות האזוריות, אנחנו רואים שמדובר בקרקע חקלאית שולית. אלה קרקעות שלא עובדו, או עובדו בחלקן ויש בהן גידולים עונתיים".
