קבלני השיפוצים מתנגדים לחוק שיקשה עליהם להשליך פסולת בניין בטבע
קבלני השיפוצים מתנגדים לחוק שיקשה עליהם להשליך פסולת בניין בטבע
ועדת הפנים והסביבה תדון מחר בהצעת חוק שתחייב את קבלני השיפוצים להזמין את מכולות פינוי האשפה ישירות ממתקני הקצה. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2019-2015 כ-1.7 מיליון טונות, המהווים 29% מהפסולת שיוצרה, הושלכו לשטחים פתוחים. התאחדות קבלני השיפוצים: "הצעת החוק אינה נותנת מענה לקבלנים קטנים"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת תדון מחר (ה') בהצעת חוק הנוגעת לטיפול בפסולת בניין. ההצעה, שהוגשה בעבר ע"י חבר הכנסת זאב אלקין, מוגשת עתה ע"י המשרד להגנת הסביבה. עיקרה של ההצעה הוא חיובם של הקבלנים להזמין את מכולות פינוי האשפה ישירות ממתקני הקצה, מה שיאפשר ניטור איכותי יותר של מסע הפסולת אל אתר הפינוי, או במילים אחרות - יקשה על השלכת הפסולת בטבע. קבלני השיפוצים מתנגדים להצעת החוק.
לפי דוח שחובר במרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2022, כמויות פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים בשנים 2019-2015 היו 1.7 מיליון טונות בממוצע, המהווים 29% מהפסולת שיוצרה. לפי דוח מבקר המדינה, שיעורי פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים בשנים אלה היו אפילו גבוהים יותר. לפי הערכה של המשרד להגנת הסביבה מדצמבר 2021 , כמות פסולת הבנייה שמושלכת לרשות הרבים בכל שנה היא 1.5 מיליון טונות. לפי המשרד, עלות הניקוי של טונה פסולת היא 70 שקל, כך שעלות הניקוי של הפסולת המושלכת מדי שנה עומדת על 105 מיליון שקל.
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הסביר את מהות הצעת החוק החדשה: "מה שקורה כעת זה שאתה מזמין מכולה, משלם 800 שקל ונפרד לשלום מהפסולת. בפני מוביל הפסולת עומדת האפשרות להעביר את המכולה לאתר מסודר ולהיפרד מ-600 שקל בערך, כלומר הוא נשאר עם 200 שקלים, או להשליך את הפסולת בטבע. מה שעשינו בחוק החדש הוא שמי שבונה מחויב להתקשר עם מתקן הקצה, זה שיודע לטפל בפסולת ולשלם לו את מלוא התמורה. אלה יהיו חייבים בחובת דיווח, וישימו על המכולה והמשאית אמצעי איכון. אני רוצה לראות שהמעגלים נסגרים. במידה ויש הפרה של החוק, הבעיה היא של בעל מתקן הקצה ויכולת האכיפה של המדינה על התחום גדלה לאין ערוך".
את ההתנגדות ליוזמה הוא מסביר בכך שעלות הפינוי תעלה לקבלנים יותר: "היה לך מעל מיליון טונות פסולת בנייה שהושלכו בשטחים הפתוחים ועכשיו צריכים להיכנס לתוך מתקנים. מישהו יאבד פה כסף בתהליך הזה. זה ברור שמי שמוטרד אלה אותם קבלני הובלות, שלא רוצים להגיע למצב שמתקן הקצה שולט בהם והענף שהם משרתים אותו יצטמצם משמעותית".
אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, אמר: "פסולת בניין היא אחת הבעיות המשמעותיות בשמירה על שטחים פתוחים בישראל. לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון, מדובר בכ-180 אלף משאיות פסולת בשנה ששופכות את תכולתן בשטחים ששייכים לכולנו, בהיקף מצטבר של יותר ממיליון דונם בשטחים הפתוחים. פסולת בניין פוגעת בקרקע, במי התהום ובשריפתה גם באיכות האוויר שאנו נושמים. מיותר לציין שהיא פוגעת גם בנוף, בחוויית הטיול שלנו ומסכנת את חיות הבר. בעידן של שינויי אקלים, עולה החשיבות בשמירה על החי והצומח, והצעת החוק הזו תסייע בוודאות לחוסן האנושי מול אתגרי האקלים המתהווים".
כאמור, התאחדות קבלני השיפוצים מתנגדת לנוסח החוק החדש: "ההתאחדות סבורה כי הצעת החוק כפי שהיא מונחת על שולחן הוועדה אינה נותנת את הדעת למענה הנדרש לקבלנים קטנים וכי על המשרד להגנת הסביבה מוטלת האחריות להוספת אתרים מורשים לקליטת הפסולת, קרי, תחנות מעבר חוקיות שיוצבו בשטחי הרשויות המקומיות, וזאת על מנת לקדם ולתמרץ את הקבלנים לבצע פינוי פסולת בכמויות קטנות (עד 3 קו"ב) לאתר מוסדר. הדברים יפים גם כאשר קבלני השיפוצים אינם נזקקים לכלי אצירה בדמות מכולה ומסתפקים בפינוי כמויות פסולת קטנות באמצעות באלות, שקים, טנדרים ונגררים. הקמת תחנות מעבר חוקיות תקדם את תכלית החוק ותתמרץ את הקבלנים הקטנים לפנות פסולת לאתר חוקי ומוסדר שכן ברי כי לצורך פינוי כמות פסולת קטנה קבלן לא ירחיק לנסוע עד לאתרי המחזור הממוקמים מחוץ לעיר".
