דוח המבקרראשי ערים מתנגדים להקמת שכונות חרדיות
דוח המבקר
ראשי ערים מתנגדים להקמת שכונות חרדיות
מדו"ח המבקר על פעולות הממשלה בתחום הדיור לחרדים עולה כי ראשי רשויות שאינן חרדיות לא מוכנים להקים שכונות ייעודיות לחרדים. כמו ממשלות ישראל גם המבקר מתעלם בהמלצותיו מהבעיה ומהאתגרים הכרוכים בפתרונה, על אף שזה המפתח להתמודדות עם קשיי הדיור בחברה החרדית
מדו"ח מבקר המדינה על פעולות הממשלה בתחום הדיור לחרדים עולה חלק חשוב שמעיד על כך שראשי רשויות שאינן חרדיות לא מוכנים להקים שכונות ייעודיות לחרדים. אך המבקר, כמו ממשלות ישראל, מתעלם בהמלצותיו מנקודה זו ומהאתגרים הכרוכים בפתרונה, על אף שזה המפתח להתמודדות עם קשיי הדיור בחברה החרדית.
בחודשים מרץ-נובמבר 2022 מבקר המדינה בחן פתרונות דיור שהמדינה מקדמת עבור החרדים. בהחלטת ממשלה שהתקבלה באוגוסט 2016 נקבע כי עד שנת 2035 המדינה צריכה לבנות 200 אלף דירות בשכונות ייעודיות לחרדים. מאוחר יותר האומדן הזה צמח לכ-218 אלף דירות. אחד הסעיפים בהחלטת הממשלה מורה למנכ"ל משרד השיכון דאז ומנהל רמ"י לפעול להקמת שכונות חרדיות בישובים מעורבים - כאלה שבהם שיעור החרדים אינו עולה על 15%. מהדו"ח עולה כי המהלך נכשל באופן מוחלט. עד ספטמבר 2022 לא שווקו כלל מגרשים בערים שאינן חרדיות. שכונה קטנה של 650 דירות ברמלה נמצא כעת בתכנון, ונבחנת הקמה של שכונה שבה כ-1,000 דירות בעכו.
תשובת משרד השיכון והבינוי לביקורת היא לב העניין: "משרד השיכון מסר לאנגלמן כי הוא פנה ל-13 רשויות מקומיות בבקשה לקדם הקמת שכונות לאוכלוסייה החרדית בתחומן, אולם הן לא נענו לבקשה. אנגלמן מסביר כי חלק לא מבוטל מראשי הרשויות המקומיות חוששים משינוי ההרכב הדמוגרפי וצביון היישוב וכן מפגיעה ברמת השירותים שהם יכולים להעניק לתושב. החשש נובע מעלייה לא פרופורציונלית בהוצאות הרשות. מנגד, ההכנסות מארנונה נמוכות יחסית, שכן בשכונות החרדיות יש אוכלוסייה רבה הזכאית להנחות בארנונה או לפטורים לעומת האוכלוסייה שאינה חרדית; כמו כן, באוכלוסייה זו שיעור גבוה של נפשות לדירה ומכאן הצורך בריבוי מוסדות ציבור שמימונם מוטל על הרשות.
בחלקים האחרים בסקירה מתאר אנגלמן את המאמצים לשווק שכונות ייעודיות לחרדים. אמנם המדינה לא עמדה ביעדים שהוגדרו באותה החלטת ממשלה משנת 2016, אך מבחינת היקף התוכניות שאושרו והן מיועדות לחרדים היא קרובה ליעד (כ-84% מהיעד). בבחינת היקף הדירות המיועדות לחרדים בקרקעות שרשות מקרקעי ישראל שיווקה ההישגים מרשימים פחות: והיקף הקרקעות ששווקו בשש השנים 2016 - 2021 היה כ-14,800 יח"ד שהוא כ-49% מיעד השיווק הממשלתי.
הנקודה היא שהשמיכה קצרה, יש גבול למספר השכונות והערים החדשות שאפשר להקים ולייעד אותן לחרדים בלבד. בנוסף, כדי לקיים עיר איתנה כלכלית צריך להקים עבורה שטחי תעסוקה, מסחר או תעשייה שיניבו ארנונה, אלא שאין צורך וביקוש לאזורי תעסוקה בכל עיר. במדינה צפופה כשלנו שבה שטחים פתוחים אוזלים בקצב מסחרר חייבים להקפיד על מדיניות מנהל התכנון ולהימנע מהקמת ערים חדשות.
הפתרון שאליו המדינה חייבת לכוון הוא חיים משותפים. בנייה של שכונות ללא הבחנה בין תושבים, ובמקביל קידום צעדים שיעודדו יציאה של חרדים ממעגל העוני, ושילובם בשוק העבודה.
כדי לאפשר חיים משותפים חייבים גם למצוא נוסחה שבה המרחב הציבורי לא יהפוך לשדה קרב. ההנהגה החרדית חייבת להבין כי חיים לצד חילונים מחייבים גם וויתורים מצידם, אי אפשר לדרוש מהשכנים לאמץ את אורח החיים החרדי.
