פשרה על ניקוי הקרקע בתל השומר: 12 אלף דירות יוצאות לדרך
פשרה על ניקוי הקרקע בתל השומר: 12 אלף דירות יוצאות לדרך
ההסכם לטיפול בקרקע המזוהמת שהושג בין המדינה ואדם טבע ודין יאפשר מימוש שתי תוכניות לבניית 12,000 יח"ד שיוקמו על שטחו של הבסיס הצבאי. מנכ"ל אדם טבע ודין: "אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור"
בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א פרסם היום הסכם פשרה, ראשון מסוגו, בין עמותת אדם טבע ודין, והותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור), ועדת השרים לענייני דיור, משרד הבטחון ורמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל). ההסכם נוגע לתוכניות תמ"ל 1001 ו-1002, שממוקמות בצפון ובמרכז שטחי המחנה הצבאי תל השומר, המציעות הקמה של 12 אלף יח"ד ו-440 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. התוכניות שקודמו במסגרת הותמ"ל אושרו אומנם כבר בשנת 2015, אך מאז מתנהלים נגדן הליכים משפטיים, שאותם מובילה עמותת אדם טבע ודין, הדורשת סקר שיבדוק את רמת הזיהום בקרקע תחילה. על פי ההסכם שפורסם היום, המדינה מתחייבת לנקוט בשורה של צעדים תקדימיים כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בציבור הרחב בשל זיהום הקרקע והמים במקום.
בחודש ספטמבר 2019 דחה בית המשפט המחוזי תל אביב עתירה של אדם טבע ודין נגד מתן תוקף לשתי התוכניות בתל השומר. זאת תוך קביעה כי לוותמ"ל היה מספיק מידע להבנת המשמעויות האפשריות של זיהום הקרקע, ולכן התוכניות אושרו. באדם טבע ודין ערערו לבית המשפט העליון, שהורה בחודש ינואר 2020 על השהיית קידום התוכניות עד שתתקבל החלטה סופית בשאלה האם ניתן לבנות על קרקע מזוהמת לפני השלמת סקר קרקע.
בדצמבר 2021 החליט בית המשפט העליון להחזיר את התוכנית לדיון בבית המשפט המחוזי בת"א, משום שבינתיים ניתן פסק הדין העקרוני במקרה של אופולניה, שקבע שלא ניתן לתכנן בשטח מזוהם, מבלי שנאספו כל הנתונים באשר לזיהום. מאחר שמדובר בתוכניות ישנות שמכוחן כבר אושרה בניה בחלק מהשטח, נכנסו הצדדים למו"מ לפשרה, שהתמקד בצורך לאמץ הסדרים ונהלים חדשים מעבר למה שכבר היה מקובל, כך שתובטח הגנה מפני הזיהום בשטח וטיפול נאות בו, ולצד זאת איסוף מידע רציף בנוגע לזיהום ויידוע מלא ככל הניתן של הציבור בנוגע לכך.
החידושים העיקריים בהסכם הפשרה הם הדרישה לאישור המשרד להגנת הסביבה על העדר סיכון כתוצאה מזיהום קרקע/גז קרקע לא רק בשטח בו ניתן היתר בניה, אלא גם בשטח הסמוך לו; תוספת נציג ציבור, לצד הצוות המלווה את ביצוע התוכנית, לרבות בהיבטים הנוגעים לטיפול בזיהום; המידע המעודכן בנוגע לזיהום בתחום התוכניות ירוכז במיקום ייעודי אחד באינטרנט; החלטה שברירת המחדל תהיה התקנת מיגון נגד גזי קרקע במבנים החדשים שיוקמו בתחום התוכניות, וכן מערכות אוורור בקומות התחתונות, שניתן להפעילן ולהגבירן כאשר יש חשש לזיהום מגזי קרקע; ביצוע קידוחי ניטור תקופתיים של מי תהום בתחום התוכנית, במימון המדינה.
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבניה שבית המשפט העליון עצר באפלוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור".
הליווי המקצועי לצורך קידום ההסדר ניתן על ידי רוני בריל, מומחית לסיכוני סביבה. בריל מסרה ש"אני מקווה שההסכם בתל השומר הוא סנונית ראשונה של פתיחת המידע לציבור, עם מידע עדכני ככל האפשר, חשיפת המצב בפועל והתחלה של נקיטת אמצעים, פשוטים וזולים יחסית, על מנת להבטיח את בריאותם ושלומם של רוכשים עתידיים, במתחמים צבאיים ובכלל".
