"שכר שלא שולם מעולם": בית המשפט אישר 348 מיליון שקל לחמשת מנהלי הגוש הגדול
"שכר שלא שולם מעולם": בית המשפט אישר 348 מיליון שקל לחמשת מנהלי הגוש הגדול
בית משפט השלום חתך ביותר מ-50% את שכר הטרחה שביקשו מנהלי הגוש הגדול - והם יקבלו זכויות בנייה ל-120 יחידות דיור. לדברי השופט יעקב שקד, שכר הטרחה שנותר בידי המנהלים גבוה באופן יוצא דופן, ואם הדבר היה תלוי בו הוא לא היה מאפשר זאת
בית משפט השלום חתך היום ביותר מ-50% את שכר הטרחה שביקשו מנהלי הגוש הגדול, חמישה עורכי הדין שמייצגים את מאות בעלי הזכויות בשטח שבו פעל שדה דב. גם לאחר הפסיקה שכר הטרחה שהם יקבלו יהיה גבוה במיוחד - זכויות בנייה ששוויין נאמד ב-348 מיליון שקל. להערכת השופט יעקב שקד, שחתום על פסק הדין, "מדובר בשכר עתק לבעלי תפקיד, וניתן לומר בזהירות כי ככל הנראה עסקינן בשכר שלא שולם מעולם לבעלי תפקיד בישראל".
המנהלים שיתחלקו בתמורה הם עורכי הדין רחל זכאי, ד"ר מיכאל שפטלר, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ וגלית רוזובסקי, שנכנסו לתפקיד בספטמבר 2009.
הגוש הגדול הוא שטח בגודל 504 דונם בצפון-מערב תל אביב, שבו מחזיקים כ־1,700 בעלי זכויות. ב־2008 נחתם הסכם עם המדינה לפיו בעלי הזכויות הפרטיים בגוש הגדול יעבירו למדינה 50% מזכויות הבנייה שלהם, והיא בתמורה תפנה את שדה דב ותקדם תוכנית בנייה בשטח.
הבקשה המרכזית של המנהלים שנדחתה על ידי בית המשפט היתה כי הם יקבלו שכר טרחה עבור החלק שבידי המדינה. בית המשפט קבע כי הם יכולים לקבל תשלום רק עבור החלק שנותר בידי הפרטיים. ראשית, משום שעל פי שקד המדינה לא התחייבה לשלם להם שכר טרחה. שנית, הם פעלו רק עבור בעלי הזכויות הפרטיים. בנוסף לכך מאז ששדה דב פונה המדינה קידמה את התכנון בשטח. "הראיות החיצוניות להסכמים והתנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכמים מלמדות כי המדינה לא התחייבה לשלם שכר טרחה למנהלים הנוכחיים", פסק שקד.
על פי פסקי דין קודמים, המנהלים זכאים לשכר טרחה בשיעור של 4.75% מזכויות הבנייה שיאושרו במתחם ושייכות לבעלים הפרטיים. המנהלים ביקשו מבית המשפט לגלם בתשלום שכר הטרחה גם את המסים שהם צפויים לשלם - בעיקר היטל השבחה ומס שבח, דבר שהיה יכול להגדיל את תשלומי הפרטיים למנהלי הגוש הגדול בעשרות אחוזים, אך בית המשפט דחה גם את הבקשה הזו.
עורכי הדין שמואל שוב ונעמה שיף ממשרד שוב ושות', המייצגים בעלי קרקעות פרטיים בגוש הגדול, מסרו: "מנהלי הגוש הגדול ביקשו בין היתר תשלום שכר טרחה נטו, כלומר להחיל את תשלומי המסים על בעלי הזכויות הפרטיים. בית המשפט קיבל את טענותינו ודחה את בקשתם, וקבע כי בעלי הזכויות הפרטיים אינם חבים בתשלומי מסים והיטלים בגין הזכויות שיועברו למנהלי הגוש, ושעליהם לשאת בהם בעצמם".
"ספק אם היום הייתי פוסק אחוז שכ"ט כפי שנפסק לפני שנים"
שקד הבהיר בפסיקתו כי לדעתו שכר הטרחה שנותר בידי המנהלים גבוה באופן יוצא דופן, ואם הדבר היה תלוי בו הוא לא היה מאפשר זאת. אלא שההחלטה על כך התקבלה לפני שנים.
בפסק דין שהתקבל ב־1978 ואושרה בכמה פסקי דין נוספים שהתקבלו לאורך השנים שבהן מנוהל התיק, נקבע כי מנהלי הגוש הגדול יקבלו שכר טרחה בשיעור של 8% משווי הקרקעות.
בשנת 2008 ביקשו חמשת המנהלים המקוריים של הגוש הגדול לפרוש, והשופטת מיכל רובינשטיין קבעה ששכר הטרחה הראוי לאותה עת יעמוד על 3.25% מהמקרקעין בחלק המערבי של הגוש הגדול שבו שכן שדה דב.
המנהלים הנוכחיים נכנסו כאמור לתפקיד בספטמבר 2009, כך שהם זכאים ליתרת שכר הטרחה, כלומר 4.75%. מאז הם פעלו לפינוי שדה התעופה, מאבק שהגיע לבג"ץ, והצליחו להוביל לאישור תוכנית בנייה בשטח למרות התנגדויות רבת למהלך.
לבעלי הזכויות הפרטיים מגיעות זכויות בנייה השוות ל-2,533 דירות. 4.75% מכך הם 120דירות. לפי חוות דעת שהגיש לבית המשפט השמאי שאול רוזנברג, שווי יחידת דיור במתחם הוא 2.9 מיליון שקל. לפיכך שכר הטרחה של המנהלים בגין זכויות הפרטיים שווה 348 מיליון שקל. בפסק הדין שקד עשה חשבון ומצא שכל אחד מהמנהלים יקבל זכויות בשווי 70 מיליון שקל, משום שקיבלו על עצמם את ניהול השטח לפני 12 שנה. שכר הטרחה נאמד לדבריו ב-5.5 מיליון שקל, שהם כחצי מיליון שקל לחודש.
על כך כתב שקד: "לו היתה מובאת בפניי כעת בקשה לקביעת שכר המנהלים, ספק רב אם הייתי פוסק למנהלים את אחוז שכר הטרחה שנפסק לפני עשרות שנים". אלא שלדבריו "הפחתת שכר הטרחה באופן רטרואקטיבי פוגעת בהחלטות שיפוטיות ובאינטרס הלגיטימי של בעלי התפקיד ששכרם מאושר מראש".
הוא אף שיבח את פועלם של המנהלים: "אין להכביר במילים על האינטנסיביות בה פועלים המנהלים הנוכחיים כל אותה תקופה, ויש להניח כי הם מקדישים לניהול הגוש הגדול חלק גדול מזמנם. לכך יש להוסיף את תרומתם להפסקת פעילות שדה התעופה לאחר מאבק איתנים".
עו"ד עמי בן-יעקב ממשרד עו"ד בן-יעקב, המייצג חלק מבעלי הזכויות בגוש, אמר: "טוב עשה השופט שדחה את בקשתם על רבדיה ומרכיביה, בקשה שהיתה פוגעת אנושות בבעלי הזכויות בקרקע, שמחכים כבר שנים למימוש הזכויות שבידיהם. מנהלי הגוש נטלו חירות לדרוש שכר טרחה שהוא לא רק מנופח אלא גם שערורייתי. מדובר בשכר טרחה מנותק מהמציאות ומאמות המידה הנדרשות מבעל מקצוע, ובמיוחד מנאמן, אשר מתיימר לייצג גם את בעלי הזכויות - מהם הוא דורש לא רק שיישאו בשכר הטרחה, אלא גם בכל המסים אשר מוטלים על המנהלים".
הדיון על שכר הטרחה של מנהלי הגוש הגדול היה פרק ראשון בדיון רחב יותר על אופן חלוקת הזכויות בין אלפי הפרטיים. עו"ד שוב מזכיר כי "לפני מספר שבועות תמך בית המשפט בהמשך חלוקת הזכויות בקרקעות הפרטיות בגוש הגדול בצפון תל אביב, ואיפשר למנהלי הגוש הגדול לפנות לבעלי הזכויות כדי לקבל את עמדתם בנושא טרם אישור כל התוכניות המפורטות, שאחריה יקבע גם את מנגנון החלוקה".
