בדימונה אין ביקוש למכרזי רמ"י - ובכל זאת מתוכנן רובע ענק חדש
בדימונה אין ביקוש למכרזי רמ"י - ובכל זאת מתוכנן רובע ענק חדש
הוועדה המחוזית דרום תדון היום בבניית 7,000 יחידות דיור בשטח הגדול פי שלושה מגבעתיים, במקום הכפר הבדואי המיועד לפינוי ראס ג'ראבה. זאת אף שמכרזים רבים בעיר נותרו ללא ביקוש. ראש העיר: "ביקשתי שיגבו כסף רק על הפיתוח". רמ"י: "התכנון הנוכחי רלבנטי ונדרש"
הוועדה המחוזית דרום תדון היום ביוזמה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת רובע רותם – רובע חדש וענק בעיר דימונה, שבו מתוכננות לקום יותר מ-7,000 יחידות דיור. אלא שכלל לא ברור מי יאכלס את הרובע החדש לאור העובדה שזה כשנתיים אין ביקוש למכרזי הבנייה הרוויה בעיר. הרובע יקום על שטחו של כפר בדואי שבית המשפט פסק השבוע שיש לפנות מהשטח.
רובע רותם מיועד לקום על שטח של 10,260 דונם (לשם השוואה, שטח העיר גבעתיים הוא 3,200 דונם), ומתוכננות בו 7,373 יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודת קרקע. בדימונה יש כיום כ-20 אלף יחידות דיור בנויות.
תוכנית הרובע החדש, שעליה חתום האדריכל עמוס ברנדייס, מציעה תמהיל מגוון של דירות בבניינים בגובה שנע בין שלוש לתשע קומות. בין היתר התוכנית מציעה בנייה של 792 דירות בבנייה צמודת קרקע על מגרשים בגדלים שונים, המאפשרים לשלב יחידה להורים, ילדים מתבגרים או להשכרה. התוכנית מביאה איתה תמריץ לבניית חניות תת-קרקעיות - תוספת של 20% זכויות בנייה. התוכנית מתהדרת בהתאמה לאקלים המדברי, מה שבא לידי ביטוי בהנחיה להניח פאנלים סולאריים בכיסוי של 70% משטח הגגות, תכנון תרמי ונטיעת עצי צל ברחובות.
בנוסף התוכנית כוללת 580 יחידות דיור קטנות באזור התעסוקה ברצועה המחברת בין תחנת הרכבת למוסדות העירוניים. התנאי למימוש בניית אזור התעסוקה, שבו מתוכננים 581 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ועוד 42,500 מ"ר של שטחי מסחר, הוא העתקת פסי הרכבת הקיימים.
מכרזים ללא הצעות
כאמור, קשה לומר שיש ביקוש למכרזי הבנייה הרוויה של רמ"י בדימונה. למכרז בנייה רוויה רגיל (106/2023) בשכונת יוני נתניהו, שבו 50 יחידות דיור, הוגשו הצעות רק ל-20 יחידות. לשאר לא היו מציעים. למכרז "מחיר מטרה" (105/2023), גם הוא בשכונת יוני נתניהו, שבו 1,122 יחידות דיור, לא היו שום מציעים. גם למכרז לבניית 30 יחידות (74/2022) בשכונה המזרחית לא היו מציעים. מכרז מחיר מטרה (73/2022) שבו 1,198 יחידות דיור, בשכונה מזרחית ב', נכשל אף הוא.
ברקע התוכנית להקמת הרובע החדש עומד פינוי הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה. בשבוע שעבר קבע בית משפט השלום בבאר שבע כי תושבי הכפר ייאלצו לפנות את בתיהם. בפסק הדין אישר השופט מנחם שח"ק את הממצאים העובדתיים המעידים כי משפחות הנתבעים מתגוררות במרחב דימונה במשך עשרות שנים, אך קבע שישנן ראיות לישיבה במקרקעין הספציפיים שנדרשים התושבים לפנות רק מ-1978. אף שבית המשפט הכיר בכך שהתושבים יושבים בקרקע זה כ-45 שנה, לשיטתו אין בכך כדי להקים לתושבים זכויות במקרקעין או לחייב את הרשויות לשקול את שילובם בתכנון השטח. גם טענותיהם של התושבים על היותם בני רשות, בהסתמך על הבטחות של נציגי הממשל הצבאי עוד בשנות ה-50 כי יוכלו להמשיך ולהתגורר במקום, נדחו בטענה שלא הוכח כי הבטחות אלה ניתנו בסמכות.
ממרכז עדאלה, המייצג את תושבי ראס ג'ראבה בהליכי תביעות הפינוי שהוגשו נגדם, נמסר: "פרסום קיומה של ישיבה ראשונה בוועדת התכנון על הפקדת התוכנית של שכונת רותם באותו יום ממש שבו נתן בית משפט השלום פסק דין המורה על תושבי ראס ג'ראבה להתפנות לטובת בנייתו שופך אור על המלכוד שבו הציבו הרשויות את התושבים שחיים במקום הרבה לפני שדימונה הוקמה. פסק הדין קבע שהדיון בתביעות הפינוי שהוגשו נגדם איננו המקום המתאים להתנגד לתוכנית לבניית שכונה שתביא לעקירתם הכפויה. אלא שבמשך כל ההליך, שבו הצדיקה התובעת רמ"י את תביעות הפינוי בכוונה לבנות את השכונה, היא נמנעה מהגשת התוכנית, כך שלתושבים לא הייתה כלל האפשרות להתנגד אליה. התנהלות זו היא רק חלק מהעבודה המשולבת שעושות הרשויות, תוך פגיעה באפשרות של התושבים לזכות בהליך הוגן, כדי לקדם מדיניות של הפרדה גזעית, במסגרתה עוקרים יישובים בדואיים שלמים כדי ליישב במקומם יהודים, והכל בשם מה שמכנה המדינה 'טובת הציבור'. התושבים מתכוונים להמשיך את מאבקם הצודק נגד ההחלטה לבנות את השכונה ונגד פינוים לצורך כך".
1 צפייה בגלריה
הכפר הבדואי ראס ג'ראבה, המיועד לפינוי, וברקע העיר דימונה. מרכז עדאלה: "עוקרים יישובים בדואיים שלמים כדי ליישב במקומם יהודים"
(צילום: מרכז עדאלה)
לראש עיריית דימונה בני ביטון, שמכהן בתפקידו כבר עשר שנים ברציפות, בטן מלאה על המדינה: "רמ"י מספסרים בקרקעות מדינת ישראל, ובשנת 2022 הייתה להם יתרה של 27 מיליארד שקל. עלות הקרקע בדימונה היא אפס. הייתה לי שיחה עם שר השיכון וביקשתי שיגבו כסף רק על הפיתוח. אם ייקחו את מה שהצעתי אז לא תהיה בעיה לשווק את הקרקעות. בשבע השנים האחרונות שיווקתי 10,000 יחידות דיור. אם הם יקבלו את ההצעה שלי, אני מתחייב שבתוך שלוש שנים אני משווק את כל 7,000 יחידות הדיור של רובע רותם".
ביטון מודע היטב לקושי למשוך אנשים אל העיר המדברית, אך מאמין שיש לעיר יתרונות רבים: "יש לנו מערכת חינוך שהיא בעשירייה הפותחת במדינת ישראל, הטבת מס, עלות מחיה הכי זולה במדינת ישראל. דירה של 4 חדרים אתה קונה במודיעין ב-3.7 מיליון שקל, ופה היא עולה 1.1 מיליון שקל. למה שזוג צעיר לא יעתיק את המגורים שלו לדימונה? יש פה צהרונים, מתנ"סים, קאנטרי קלאב. יש פה מהפכה אדירה. כל יום כשאני יוצא מהבית בשש וחצי אני צובט את עצמי. אני בן דימונה ואני לא מאמין מה שקרה פה בעשור האחרון".
עם זאת לביטון ברור שלא ניתן יהיה למשוך אלפי משפחות לעיר בלי מקורות תעסוקה נוספים: "בחמש השנים האחרונות הוקמו 25 מפעלים שבהם עובדים 2,500 איש. יש לנו ארבע חברות הייטק, 580 חבר'ה מתעסקים עם הייטק בדימונה, כשהמשכורת ההתחלתית שלהם היא 20 אלף שקל. 8200, השב"כ, המוסד יביאו לדימונה 1,000 מקומות עבודה. בדימרי סנטר בנו פארק תעשייה עם 8,000 מ"ר שיתאכלס, בעזרת השם, בתוך שנה. יש בדימונה תעסוקה איכותית".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "התכנון משקף מגמות גידול, התפתחות ופיתוח ונערך בהתאם למדיניות הפיתוח. התכנון במהותו אינו מתייחס למורדות כלכליות זמניות, אלא צופה פני עתיד כך שהתכנון הנוכחי רלבנטי ונדרש".
