סגור
משתלת שתיל רחוב ז'בוטינסקי רמת השרון
האזור בו צפוי לקום הפרויקט (צילום: יוגב עמרני)

13 שנים אחרי שנדונה לראשונה: תוכנית מתחם שתיל ברמת השרון בדרך להפקדה?

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א תדון מחר בהפקדת התוכנית, המשתרעת על שטח של 77 דונם. התוכנית מציעה בניית 285 דירות בבניינים בני 10-2 קומות, כשמחירן של הקטנות שבהן (75 מ"ר) צפוי להגיע ל-3.5 מיליון שקל, והגדולות (כ-135 מ"ר) יעלו כ-5.7 מיליון שקל

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א תדון מחר (ב') בהפקדת תוכנית מתחם שתיל, הממוקמת בחלק המערבי של רחוב ז'בוטינסקי, באזור הווילות של שכונת גולן ברמת השרון.
התוכנית, המשתרעת על שטח של 77 דונם, מובאת לדיון בהפקדה אחרי שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ב-2020 עתירות של עיריית רמת השרון ושל תושבים במערב העיר שמחו נגד אופי התוכנית. בגרסתה הנוכחית, התוכנית מציעה בניית 285 דירות, מתוכן 57 דירות קטנות (כ-75 מ"ר), והיתר דירות גדולות (כ-135 מ"ר).
ההיסטוריה של תוכנית הבנייה באתר משתלת שתיל ארוכה: בשנת 2009 הגישו בעלי הקרקע לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב תוכנית המציעה להקים בשטח 150 צמודי קרקע. התוכנית נדחתה מסיבות טכניות והוגשה שוב לוועדה בשנת 2012, שהחליטה לדחות אותה תוך הנחיית היזמים להגדלת כמות הדירות.
בשנת 2013 הוצגה לוועדה המחוזית תוכנית חדשה המציעה הקמת שכונה ובה 250 דירות במתכונת המשלבת בנייה רוויה ובנייה צמודת קרקע. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרשה מהיזמים להגדיל את הציפוף בתוכנית עוד יותר. ב-2014 דנה הוועדה המחוזית שוב בתוכנית והחליטה להפקידה. הגרסה שהופקדה כללה 335 דירות שחלקם בנייה צמודת קרקע וחלקם בנייה רוויה בגובה של עד 11 קומות.
אחרי דיון בהתנגדויות לתוכנית, שכללו גם התנגדות של עיריית רמת השרון, החליטה הוועדה המחוזית להפחית את כמות הדירות ל-285, לשמור על בנייה צמודת קרקע לאורך גבולה המזרחי של התוכנית, להפחית את גובה הבינוי לאורך רחוב ז'בוטינסקי ועוד. יש לציין כי הצפיפות בתוכנית שקודמה היא של 9 דירות לדונם.
כנגד התוכנית הזו הוגשו עררים של תושבי השכונה, שנדחו, לרבות בוועדת העררים של המועצה הארצית הארצית לתכנון ובנייה. בשלהי 2017 הגישו תושבי השכונה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולאחר מכן הגישה העירייה עתירה משלה נגד התוכנית. שתי העתירות אוחדו בהמשך. בין היתר טענו התושבים ועיריית רמת השרון כי התוכנית, שכוללת בנייה רוויה, אינה תואמת את מרקם האזור הסובב אותה וצביונו, וכי את יעדי הציפוף יש להגשים באזורים אחרים בעיר, בהם מתוכננת בנייה כגון זו.
כאמור, שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון גונן, דחתה את העתירות, תוך שהיא מצביעה על חשיבות הציפוף בתקופה זו: "מתעוררת הסכנה כי תושבי שכונות חזקות יעשו שימוש בכוחם כדי למנוע את מימוש מגמות הציפוף בשכונותיהם. היינו, אוכלוסיות חזקות, המתגוררות בשכונות ירוקות יותר וצפופות פחות, ינצלו את כוחן כדי לשמור על סביבה כזו. על ידי מניעת מימוש תוכניות בנייה מסוימות או תוכניות להתחדשות עירונית, ישמרו על בתים נמוכים, בתים חד משפחתיים וכך ימנעו אוכלוסיה מגוונת יותר שיכולה להרשות לעצמה דירות קטנות יותר בבית משותף. יש לדאוג שלא ייווצר מצב בו אוכלוסיות חזקות, בעלות גישה למוקדי השפעה, יעשו שימוש בתכנון מדיר, יישארו בשכונות ירוקות, צפופות פחות, בעוד שהציפוף יתבצע בעיקר או רק בשכונות המוחלשות".
התוכנית שבה תדון המחוזית מחר לא אדישה לביקורת הציבורית ולכן מציעה טיפוסים שונים של מבנים: מבנים בגובה 2 קומות בצפיפות של 3 דירות לדונם וגם מבנים בגובה 6, 9 ו-10 קומות בצפיפות של עד 12.7 דירות לדונם.
יזמית התוכנית היא חברת תדהר, והאדריכל הוא אילן פיבקו. לדברי שמאי המקרקעין עמית שטרר, מחירי הדירות במתחם, גם הקטנות, לא יהיו בני השגה. להערכתו, על בסיס עסקאות אחרות שנעשו באזור, המחיר למ"ר של דירות קטנות (כ-75 מ"ר) יגיע ל-47 אלף שקל למ"ר (כ-3.5 מיליון שקל). המחיר למ"ר של הדירות הגדולות (כ-135 מ"ר) יעמוד על כ-42 אלף שקל (כ-5.7 מיליון שקל).