בלעדימועצת חוף הכרמל וג'סר א־זרקא רוצות ארנונה מאסדת הגז לווייתן
בלעדי
מועצת חוף הכרמל וג'סר א־זרקא רוצות ארנונה מאסדת הגז לווייתן
המועצות דורשות ממשרד הפנים לשייך להן את השטח הימי של אסדת הגז הממוקמת מול שטחן וכיום לא שייך לאף רשות. אם ההליך יצלח, דמי הארנונה יעמדו על 7-10 מיליון שקל בשנה
מהלך תקדימי שמובילות המועצה האזורית חוף הכרמל ומועצה מקומית ג'סר א־זרקא, פנו שתי הרשויות אל שר הפנים משה ארבל בבקשה לכנס ועדה גיאוגרפית שמטרתה שיוך שטח אסדת לווייתן – אסדת הגז הגדולה בישראל – לשטחן המוניציפלי כדי שיוכלו לגבות מהמתקן ארנונה המוערכת ב־7–10 מיליון שקל בשנה.
אסדת הגז לווייתן ממוקמת בים התיכון במרחק של כ־9 ק"מ מחוף דור, ונמצאת במים הטריטוריאליים בשטח המוגדר כשטח גלילי, שטח אינו שייך לאף רשות מוניציפלית. האסדה קולטת את הגז המופק כ־120 ק"מ מחופי ישראל, הוא מופרד מנוזלים ואל החוף מועברים, באמצעות צינורות, הגז והקונדנסט (תוצר לוואי של תהליך הזיקוק), שם הם מתחברים למערכת ההולכה היבשתית. האסדה הוקמה במהלך 2019 והחלה להזרים גז באופן מסחרי כבר בסוף אותה השנה. מלבד המתקן של האסדה, קיים מתחם ימי לרצועת תשתיות, וכן מתחם ימי לתחנת קבלה במרחב שבין חוף דור בצפון לבין אור עקיבא בדרום, ורצועת אספקה והולכה יבשתית מחוף דור ועד לתחנת הכוח חגית, כולל שני מתקנים לאורך התוואי, ותחנת קבלה וטיפול בגז טבעי סמוך לתחנת הכוח.
בנייר עמדה שהוצג לחברי מליאת מועצת חוף הכרמל נכתב כי גם אם האסדה ממוקמת מחוץ לשטח השיפוט של המועצה, והיא איננה נתונה לסמכותה (למשל היתרי הבנייה לכל מערכת הגז הטבעי נמצאים בסמכותה של רשות הרישוי למתקני גז טבעי, וכך גם רישיונות העסק לאסדה הם בסמכות המדינה) – מרבית התשתיות היבשתיות המשרתות את האסדה, ומרבית ההשלכות הסביבתיות, קשורות למועצה ומשפיעות עליה באופן ישיר. עוד נכתב בנייר העמדה כי המועצה השקיעה משאבים רבים לכל אורך הליך אישורה של תוכנית המתאר הרלבנטית כדי למזער את הפגיעה בתושבים ובסביבה. "אין הצדקה שהתושבים המתגוררים בסמוך לא ייהנו מתקבולים מן האסדה, כעין 'פיצוי' על ההשפעות שהאסדה מייצרת כגון מפגע חזותי, סיכון לפגיעה בסביבה הימית והחופית ועוד", נכתב על ידי המועצה.
עוד נכתב במסמך כי "הפנייה לשר הפנים תכלול גם בקשה לחלוקת הכנסות, באופן שחלק מהכנסות הארנונה מהאסדה יועברו למועצה מקומית ג'סר א־זרקא. במקביל נפעל להגיע להסכמות בין הרשויות לעניין חלוקת ההכנסות מהאסדה, וכאשר יושג הסכם הוא יובא לאישור מליאת המועצה". עוד התייחסו במסמך לתמלוגי המדינה מהגז. לפי דיווח של משרד האנרגיה, ב־2023 הכנסות המדינה מתמלוגים מלווייתן עמדו על 995 מיליון שקל.
"האחריות לשמירה על החוף וסביבתו מוטלת עלינו הרשויות, וכדי לממש אותה אנו זקוקים גם לסמכות המלאה. עלינו להיערך לשעת חירום שיכולה בהחלט להתרחש, באופן בלתי צפוי ובעל השלכות הרסניות, כפי שראינו באסון הזפת בחופים ב־2021", אומר ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, "מתחת לבתי התושבים שלנו ולשטחים החקלאיים עוברים צינורות של גז, בסמוך אליהם הוקמו מתקני אחסון ושינוע. אסדת לווייתן נוכחת יום־יום בחייהם של כל תושבי חוף הכרמל וג'סר א־זרקא, וההשלכות ילכו ויחמירו".
בעבר, כאשר בקשות דומות הגיעו לפתחם של בתי המשפט הן נדחו, ובישראל לא ידוע כיום על מקרה שבו אושרה גביית ארנונה על שטחי ים. ב־2013 דן בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה של עיריית חדרה לגבות ארנונה מחברת החשמל המצויה בשטחה, כאשר החישוב כלל בנוסף לשטחי התחנה היבשתיים גם שטחים שנמצאים בים. בית המשפט דחה את הבקשה בטענה כי אין הצדקה לגבות ארנונה על שטחי ים שבהם לא מספקת העירייה שירותים.
