אין התראות - והמצוק בחוף פלמחים בסכנת קריסה על הרוחצים
אין התראות - והמצוק בחוף פלמחים בסכנת קריסה על הרוחצים
בדיון שהתקיים בנושא בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת, ניסו משרדי הממשלה לגלגל את האחריות להגנת המצוקים המתפוררים בחופי הים זה על זה, כך שהיא תעבור מהמשרד להגנת הסביבה, למשרד התחבורה תחת חברת נמלי ישראל. התקדמות אין, ובינתיים הסכנה לחיי אדם רק גוברת
"דו"ח מיוחד ששלחנו השבוע לראש המועצה האזורית גן רווה, מתריע על סכנה ברורה ומיידית למצוק בחוף פלמחים"; כך אמר הבוקר (ד') אילן לביא, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון, בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת. "למרגלות המצוק נמצאים אלפי אנשים, ששוהים באוהלים שצמודים למצוק ועושים מסיבות, כל זה כאשר אין במקום כל גידור או שילוט שמתריע בפני קריסת המצוק ומורה להתרחק ממנו". הסכנה עליה מתריע לביא מאפיינת מצב דומה שקיים לאורך 45 קילומטר של מצוקים לאורך חופי הים, בתחומן של מספר רשויות מקומיות - מאשקלון ועד חדרה.
בדיוק שנה עברה מאז הדיון האחרון בכנסת בנושא המדאיג, שהתקיים באוגוסט 2020, חודש וחצי לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בסוגיית ההגנה על המצוקים המתפוררים בחופים. במוקד הביקורת עמדה החלטת הממשלה מלפני כעשור, שמפרידה את הטיפול בהגנות יבשתיות לימיות, כאשר האחריות לביצוע הגנות יבשתיות הוטל על הרשויות המקומיות, והטיפול בהגנות ימיות הוטל על הממשלה, באמצעות החברה הממשלתית להגנת מצוקים המצויה תחת אחריות המשרד להגנת הסביבה.
בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הורתה יו"ר הוועדה דאז ח"כ מיקי חיימוביץ', למשרד ראש הממשלה לבחון את העברת הטיפול היבשתי במצוקים מהרשויות המקומיות, לממשלה. זאת על רקע קשיים תקציביים ומקצועיים של הרשויות המקומיות לטפל בהגנה על המצוקים, ובמטרה לאחד את האחריות לטיפול במצוקים תחת גורם ממשלתי אחד. אלא שהיום, בחלוף שנה, לא נרשמה כל התקדמות במהלך, ואף מסתמן כי משרדי הממשלה מנסים להעביר את האחריות זה מזה, הפעם מהמשרד להגנת הסביבה - אל משרד התחבורה, תחת חברת נמלי ישראל.
בדיון שהתקיים הבוקר בראשות יעל רון בן משה (כחול לבן), התברר גם דו"ח שהוכן על ידי רשות החברות הממשלתיות והמשרד להגנת הסביבה ממליץ על העברה זו, אך בקשתה של בן משה לקבל את הדו"ח - סורבה.
מי שפחות מתחשבים בהחלטות בירוקרטיות הם איתני הטבע וגלי הים, שממשיכים לנגוס במצוקים ולערער את יציבותם. ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן, אמר בדיון כי בתחילת החודש נאלץ להודיע למסעדת "בית חנקין" על סגירתה בשל הליך ניטור שביצעה החברה הממשלתית במסגרתו נמצא כי המצוק עליו ניצבת המסעדה אינו יציב וכי קיימת סכנה למבנה המסעדה ואף לרוחצים למרגלות המצוק. לביא המשיך ותיאר את המצב המחמיר: "רק השנה איבדנו 40 אלף קוב של מצוק, והבעיה תחמיר ככל שיילך ויגבר משבר האקלים. עד שנת 2050 גובה הים צפוי לעלות בעוד חצי מטר ויש לכך השלכות, כמו עלייה בתדירות הסערות בשיעור של 30%-40% מהשיעור הקיים היום. גם חומרתן של הסערות תעלה, וקצב ההכאה של הים במצוק יגבר".
לביא הוסיף כי החברה הממשלתית לא קיבלה כל עדכון אודות בחינת העברת הסמכויות לטיפול בהגנת המצוקים מהרשויות המקומיות לממשלה. "אם יוחלט להעביר את הסמכויות לחברה הממשלתית, אנחנו נדע לבצע את מה שנדרש, אך כרגע ההגנות הימיות מצויות באחיותנו והיבשתיות באחריות הרשויות המקומיות. מה שבטוח זה שארגז הכלים לטיפול בבעיה צריך להשתנות, והזמן לא פועל לטובתנו. מה שלא נבצע עכשיו, יעלה הרבה יותר בעוד שנתיים".
בדיון העלתה ראש המועצה האזורית עמק חפר גלית שאול, את הקושי של המועצה לבצע את ההגנות הימיות, בשל אי תקצוב ממשלתי לכך, והסבירה כי הפיתרון הנכון נעוץ או בהעברת תקציבים מתאימים לרשויות המקומיות, או בהעברת כלל הסמכויות לטיפול בבעיה הלאומית - לממשלה.
מנגד אמר מנהל אגף תקציבים במשרד הפנים סיון להבי, כי תקציב של 60 מיליון הועבר לרשויות המקומיות לטיפול במצוקים עד בשנת 2018 , אך הן מימשו רק כ-10% ממנו, וזאת בגלל העדר כלים מקצועיים לטפל בבעיה המורכבת. "עד שלא יקרה אסון לאומי, תשומת הלב של הממשלה לא תהיה מספיק ערה לבעיה", אמר להבי . "זה מזכיר לי את ההתייחסות לתקציב הכבאות לפני אסון הכרמל. הבעיה היא לא תקציב, מתוך 60 מיליון שקל שהעברנו לרשויות המקומיות, הכספים לא נוצלו. ההערכה שלי היא שחסרה פה מומחיות, מהנדסים מיוחדים, ולכן צריך למצוא משרד ממשלתי שיודע לתת יום יום שעה שעה מענה לבעיה הזאת, מה שהרשויות המקומיות לא יכולות לעשות. זה נושא בנפשנו שייגמר כנראה באובדן חיי אדם, ולא תמיד אנחנו מוצאים רצון להציל חיי אדם באופן זהה במשרדים אחרים".
נציגת המשרד להגנת הסביבה, סתיו גילוץ, אמרה כי האחריות צריכה להישאר אצל הרשויות המקומיות ויש לדאוג לתקציב: "יש שדרה של החלטות ממשלה שקובעות את ההפרדה בין ההגנות היבשתיות לימיות כעניין של מדיניות. זאת לא היתה החלטה שרירותית, ויש סיבה לכך. לרשויות המקומיות יש את הכלים והסמכויות בכל מה שקשור בביצוע עבודות בתחומן. השאלה שנשארת היא שאלה של תקציב".
אופיר פינס פז, מנהל פורום רשויות החוף, ולשעבר שר הפנים, מתח ביקורת על התנהלות משרדי הממשלה: "משרד הפנים רוצה להעביר את תפוח האדמה הלוהט למשרד להגנת הסביבה, והמשרד להגנת הסביבה רוצה להעביר את האחריות למשרד התחבורה. יש פה בעיה קשה. זה פשוט נשגב מבינתי, שמצד אחד יש רשויות מקומיות שמתחננות לקבל כסף שאמור להציל חיי אדם, ומצד שני משרד הפנים אומר שיש תקציבים לא מנוצלים. זו בירוקרטיה שמוציאה מהדעת. אני מודיע לכם שבתקציב המדינה אין סעיף תקציבי נכון לרגע זה שכתוב עליו מצוקים. שרת התחבורה היא לא פראיירית והיא לא תיקח אליה את האחריות לטפל במצוקים, תחום שמצוי כולו בתחום הגנת הסביבה. במקום לגלג אחריות למשרד התחבורה אני מצפה מהמשרד להגנת הסביבה לקחת אחריות ולטפל בבעיה באומץ, לפני שיקרה אסון. אם לא, שתואיל ממשלת ישראל להחליט על כתובת אחת שתטפל בנושא".
יו"ר הוועדה, יעל רון בן משה: "אנחנו בשבועות האחרונים בכנסת רצים עם ותמ"לים ורפורמה בחקלאות, וחוק ההסדרים, ורצים מהצבעה להצבעה, בעוד פה אנחנו דנים בשלוות נפש על האסון הבא שעלול להתרחש עלינו, וחלילה גם יגבה חיי אדם. אני אומרת לחברים במשרדי הממשלה: הכתובת על הקיר. סגירת בית הקפה בחדרה רק מעידה על מה שעלול להתרחש למטה בחוף. לא מדובר רק בתושבי הרשויות החופיות אלא בכל אזרחי המדינה שנהנים מחופי הים. ואם עוסקים במשימה לאומית, גם הפיתרון יהיה לאומי, ובטח לא נעניש רשויות שאין להן יכולת ביצוע. דו"ח המבקר מטיל על משרדי הממשלה אחריות, אז משרדי הממשלה צריכים לבצע. אני קוראת למשרד הפנים לוודא שבתקציב 2021-2022 יש סעיף נפרד שנקרא הגנת מצוקים שניתן לעקוב אחריו, ואיפה שלא ממומש, להניף דגל. אנחנו עוסקים פה בחיי אדם. אי אפשר לגלגל את האחריות היום למשרד התחבורה".
