העליון פסק: זכות פיצוי על קרקע יכולה לעבור בעת רכישה
העליון פסק: זכות פיצוי על קרקע יכולה לעבור בעת רכישה
העליון הפך פסיקה של המחוזי. קבע כי רוכשי קרקע שהופקעה על ידי נתיבי ישראל זכאים לפיצוי, ופסק כי התובעים הוכיחו שרכשו את הקרקע במחיר המגלם כבר את שווי הההפקעה. את השמאות לסכום הפיצוי הותיר בידי נתיבי ישראל
בית המשפט העליון הפך לאחרונה את החלטת המחוזי מרכז בנוגע לזכות לפיצויים על קרקע שהופקעה, וקבע כי הזכות נתונה לבעל הקרקע במועד פרסום צו ההפקעה, אך ניתן להעביר את הזכות לקבלת הפיצויים בהמשך במסגרת הסכם המכר.
הדיון עסק בקרקע חקלאית בשטח של כ־32 דונם ברעננה שהופקעה ברובה לטובת סלילת כביש 531, ממערב למזרח באזור השרון. הקרקע הוחזקה על ידי חברה וב־1997 נחתם צו המפקיע כ-20 דונם ממנה (כ־60%). כשנתיים לאחר שנרשמה ההפקעה הראשונה, הקרקע נמכרה לכמה בעלים, וב־2007 נרשם צו הפקעה נוסף של כ־5 דונם לצורך הרחבת הכביש ובסך הכל היקף שתי ההפקעות עמד על כ־25 אלף מ"ר. בעלי הקרקע הנוכחיים רכשו את הקרקע לאחר ההפקעה הראשונה אך לפני השנייה.
בנוגע לפיצויי ההפקעה השניים לא היתה מחלוקת בין הצדדים, אך בפני בית המשפט עמדה השאלה מי זכאי לקבל פיצויים בגין ההפקעה הראשונה: אלה שהיו בעלי הקרקע בזמן פרסום צו ההפקעה, או מי שרכשו מהם את הקרקע מאוחר יותר והפכו לבעליה בתקופת ההפקעה השניה? במחוזי התקבלה טענת נתיבי ישראל ונקבע כי התובעים לא זכאים לפיצויים עבור ההפקעה הראשונה.
בערעור לעליון טענו הרוכשים בעלי הקרקע באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ואליסף מילר ממשרד כהן, וילצ'יק ושות', כי על נתיבי ישראל לפצותם גם בגין ההפקעה הראשונה, כיוון שבעלי הקרקע המקוריים לא קיבלו פיצויים ומכרו להם את הקרקע במחיר שווי שוק המגלם בתוכו כבר את פיצויי ההפקעה. נתיבי ישראל טענה כי מי שזכאי לפיצויים הם אלו שהקרקע הופקעה מהם, וקיים חשש לכפל פיצוי, אם בעלי הקרקע בעת ההפקעה הראשונה יפנו אליהם וידרשו פיצויים.
בית המשפט העליון, בראשות השופט יצחק עמית (בהסכמת השופטים אלכס שטיין וח'אלד כבוב), קיבל את הערעור וקבע כי אמנם הזכות לפיצויים מתגבשת במועד פרסום צו ההפקעה, ולכן הזכות המקורית לקבלתם היתה של בעלי הקרקע המקוריים, אולם מאחר שהם לא קיבלו פיצויים נדרשת הוכחה לכך שהרוכשים זכאים לפיצויים במקומם. את ההוכחה, קבעו שופטי העליון, הצליחו התובעים להוכיח מאחר שהראו שהם רכשו את הקרקע במחיר מלא המגלם בתוכו כבר את שווי ההפקעה."הזכות בת המחאה, וניתן להעבירה לידיים חדשות במסגרת הסכם למכר המקרקעין...אך גם ללא הסכם מפורש...הזכות לפיצויי הפקעה – הועברו גם כן, אלא אם הוכח אחרת".
לצד זאת, העליון קיבל גם את ערעור נתיבי ישראל, וקבע כי הפיצויים (הן עבור ההפקעה הראשונה והן עבור ההפקעה השניה) יהיו לפי חוות דעת השמאי מטעם נתיבי ישראל ולכן נקבע כי יש לפצות את התובעים בסך כולל של כ־2.4 מיליון שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. לדברי עוה"ד וילצ'יק ומילר: "העליון קיבל את כל טענותינו לא היה חשש לכפל פיצוי כפי שטענה נתיבי ישראל מאחר ויש התיישנות ובעלי הקרקע המקוריים לא יכולים לדרוש פיצויים".
