יזמים קידמו בבית שמש רובע חרדי ענק ללא ידיעת העירייה - ונבלמו
יזמים קידמו בבית שמש רובע חרדי ענק ללא ידיעת העירייה - ונבלמו
ברגע האחרון בוטל אתמול דיון של הוועדה המחוזית ירושלים ביוזמה להקמת רובע חרדי ענק בבית שמש, לאחר שזו לא הוצגה לעירייה. הוועדה המחוזית: "מדובר בדיון טכני"
ברגע האחרון, לאור התערבותו של ראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג, בוטל אתמול דיון של הוועדה המחוזית ירושלים שהיתה אמורה לדון לראשונה ביוזמה להקמת רובע חרדי חדש ענק בעיר. הרובע החדש, המכונה גם "הרובע המרכזי", שהוא יוזמה של חברת פרחי בית שמש, אמור היה להגדיל את אוכלוסיית העיר המתחרדת - שיש בה כיום ב־148 אלף איש (נכון ל־2022) בכ־31 אלף יחידות דיור - בעוד כ־13 אלף יחידות, כשהמשמעות היא תוספת של 67 אלף איש. היזמים מאחורי התוכנית "דילגו" על העירייה במהלך קידום התוכנית, וכעת זו מעכבת אותה.
שטחו של הרובע המרכזי הוא כ־930 דונם, הוא ממוקם משני צידי עורק תחבורה ראשי בבית שמש, המחבר בין בית שמש החדשה לוותיקה. השטח שייך למסדר הסלזיאני, שמקום מושבו בבית ג'מאל. על הקרקע התחרו, מאז 2006, פרחי בית שמש, בבעלות זיוה כהן, הפועלת במסגרת של חברה בשם קדמת עדן, ואקה נדל"ן, בבעלות אלי קליין. מי שקיבלה את הזכות על הקרקע, אחרי מאבקים משפטיים, היתה פרחי בית שמש. לדברי עו"ד דוד שמרון, שייצג את המסדר הסלזיאני, החברה הזוכה שילמה 300 מיליון שקל תמורת זכות חכירה ל־190 שנה.
על פי התוכנית, עליה חתום האדריכל יגאל לוי, "הבנייה המוצעת ברובע הינה בנייה מרקמית (7-10 קומות - ג"נ) מעורבת שימושים, המאופיינת בשדרת מסחר ותעסוקה מרכזית על הציר הראשי. התוכנית כוללת מערך שטחים פתוחים ציבוריים אשר מחברים את הבינוי אל הנחלים העירוניים הגובלים במתחם. בנוסף, מוצעים שטחים ציבוריים פתוחים שכונתיים, המשמשים ליצירת רצף הליכתי וקישוריות אל מבני הציבור בתחום התוכנית". יזמי התוכנית הניחו שמימושה יהיה הדרגתי, ולכן חילקו את 930 הדונם ל־14 תת־מתחמים בשטחים שונים.
מדובר בתוכנית גדולה בשטח ובקיבולת התושבים, וגם במשמעות האורבנית שלה. מעיריית בית שמש נמסר לכלכליסט ש"בתיאום עם יו"ר הוועדה המחוזית, שירה תלמי־באבאי, תוכנית הרובע המרכזי בבית שמש, שהיתה אמורה לעלות לדיון, לא תעלה לסדר היום בשלב זה. הדחייה נובעת מכך שטרם הוצגה התוכנית המלאה לראש העירייה. מדובר בפרויקט אסטרטגי, בעל חשיבות רבה להתפתחות העיר ושיש לו השלכות רבות על התושבים. לראש העירייה חשוב להכיר אותה לעומק לפני שתועבר לדיון פורמלי". ראש העירייה גרינברג הוסיף: "אני נחוש לוודא שכל תוכנית שתאושר תביא בחשבון את הצרכים המגוונים של תושבינו ותשמור על איזון תכנוני, תחבורתי וסביבתי. בשלב זה התוכנית יורדת מסדר היום, לאחר שהיא תוצג בפניי, נבחן את המעבר לשלבים הבאים".
האירוע שבו יזמים שמגישים לוועדה המחוזית תוכנית שאינה מקובלת על הוועדה המקומית אינו יוצא דופן. רק לאחרונה ארע מקרה דומה בשכונת סביוני דניה בחיפה, שבו אישרה המחוזית להפקדה כמות יחידות דיור גדולה בהרבה מזו שעליה המליצה המקומית. עו"ד יובל גלאון, שותף ומנהל מחלקת התכנון והבנייה והמשפט המנהלי במשרד עמית, פולק מטלון ושות', מסביר שחוק התכנון והבנייה מאפשר הגשת תוכנית מפורטת, שמכוחה ניתן להוציא היתר, ישירות לוועדה המחוזית כבר מאז שנת 1996: "על פי חוק התכנון והבנייה, מעמדה של הוועדה המקומית בתוכנית הוא אך ורק של מגישת המלצה", הסביר. "יתרה מכך, הסעיף קובע שאם היא אינה מעבירה את המלצתה בתוך 60 ימים יש לדון בתוכנית אף ללא חוות הדעת של המקומית". לדבריו, "קיים ניגוד עניינים מובנה בין האינטרסים המקומיים והארציים. המחוקק, כעיקרון, מעדיף את האינטרס הארצי".
מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים נמסר: "מדובר בדיון טכני, בו הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה שיכין הנחיות לתסקיר לתוכנית. הדיון עדיין לא מוכן ויישובץ שוב בהקדם".
