בלעדיהחלום לצמוד קרקע מתרחק: מינהל התכנון מקשה על תהליכי הבנייה במושבי הצפון
בלעדי
החלום לצמוד קרקע מתרחק: מינהל התכנון מקשה על תהליכי הבנייה במושבי הצפון
המינהל מתנה דיון בתוכניות בנייה במושבים בקיומה של תוכנית מרחבית, אף שרשות מקרקעי ישראל מאפשרת פיצול חלקות והוספת יחידות דיור
הבנייה במושבי הצפון צפויה להיעצר לתקופה ארוכה, שעשויה להימשך כמה שנים - כך מעריכים גורמים בענף בעקבות דרישה חדשה שהציב מינהל התכנון למושבים, שהגיעה לידי "כלכליסט". לפי דרישת מינהל התכנון, בראשות דלית זילבר, אין להעביר תוכניות נקודתיות לפעולות תכנוניות בנחלות, ומעתה והלאה כל תוכנית כזו תידון רק בכפוף להמצאה של תוכנית מרחבית. הבעיה היא שברוב המושבים כלל אין תוכנית מרחבית.
הדרישה הועברה למושבי הצפון במכתב רשמי של מינהל התכנון, שחתום על ידי מתכננת מחוז צפון דקלה עדי־פרץ ויו"ר הוועדה המחוזית אורי אילן. המכתב הופנה ליו"רים ולמהנדסי הוועדות המקומיות והמרחביות במחוז צפון וכן ליו"רים ולמהנדסי המועצות האזוריות במחוז. בפתיחת המכתב מציינים אילן ועדי־פרץ, כי בשנה האחרונה חלה עלייה חדה במספר התוכניות הנקודתיות בנחלות שמוגשות לוועדה המחוזית. יצויין כי ריבוי הבקשות תואם את הביקוש הגבוה שנרשם למגורים בבתים צמודי קרקע בכלל הארץ במהלך תקופת הקורונה.
במכתב של מינהל התכנון נאמר, כי "כל עוד לא הוכנו תוכניות כוללות מסוג זה, אין מקום לאישורן של תוכניות נקודתיות, העלולות לסכל תכנון כולל או לייצר מנגנון של 'כל הקודם זוכה', אשר יפגע בחלק מבעלי הזכויות בנחלות". הכוונה היא שלכל מושב יש מגבלות על היקף הפעילות ועל היקפי הבנייה בהתאם לתשתיות היישוב ולהנחיות תמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית הקובעת בין היתר את היקף היח"ד בכל יישוב) התקפות לגביו, לכן יש לבחון את הבנייה ביישוב בראייה רחבה יותר ולמנוע מצב שבו הראשונים שמגישים תוכניות מרוויחים על חשבון כלל זכויות היישוב ולא מותירים זכויות לחברי מושב אחרים.
במינהל התכנון כותבים, כי הם מכוונים את דבריהם בעיקר לתוכניות שמוגשות להגדלת שטח המגורים בנחלה עד ל־2.5 דונם, לתוספת של יחידה שלישית בנחלה, לתוספת של פעילות לא חקלאית בנחלה (פל"ח) ולפיצול הנחלה.
למושבים יש אישור לבצע מגוון פעולות תכנוניות, שהתקבלו במוסדות התכנון הארציים ואף עברו את משוכת בג"ץ בשל התנגדויות שהוגשו להם, לאחר שנים ארוכות שבהן כמעט ולא ניתן היה לבצע פעולות של בנייה חוקית בנחלות. התוכניות התקבלו במסגרת כמה החלטות, שמאפשרות להסדיר את חלקת המגורים בנחלה, והן פועלות בהמשך להחלטות עבר שהתקבלו על ידי רמ"י ומועצת מקרקעי ישראל ובהתאם לתמ"א 35.
החלטות העבר המדוברות (979 ו־1101) מאפשרות תוספת זכויות בנייה בנחלות ומטרתן לאפשר להקים יחידה שלישית בנחלה, לאחר הסדרת השימושים החורגים בה, ובתנאי שחלקת המגורים תעמוד על 2.5 דונם והיישוב לא עבר את מספר יחידות הדיור המותרות לו בתמ"א. החלטה נוספת שמותרת מתוקף החלטה 979 היא לפצל מגרש למגורים מתוך הנחלה, והחלטה 1101 (שהוחלפה על ידי החלטה 1458) שמאפשרת שימושים לא חקלאיים בנחלה (כגון מסחר, תיירות וכו').
כעת טוענים במינהל התכנון כי לא יסכימו לאשר תוכניות כאלה לפני שתהיה לפניהם ראייה יישובית כוללת. כך, למשל, לגבי האפשרות להוסיף שימושים לא חקלאיים, כגון מסחר בתי מלאכה קטנים וכו', כותבים במינהל התכנון, כי "תוספת שימוש פל"ח בלא ראייה יישובית כוללת, יש בה השפעה על התשתיות, שאותה ראוי לבחון במבט כולל". את התוכניות הכוללות דרשו במינהל התכנון לקבל בתוך תקופה של שנתיים.
בעקבות הדרישות החדשות מעריכים כעת בענף כי העיכוב צפוי להימשך כמה שנים, כלומר מעבר לזמן שהקציבו לכך במינהל התכנון ועומד על שנתיים. "זה לא ייקח שנתיים. עד שהם יבינו מה קורה תעבור חצי שנה ואחר כך צריך לשכור יועצים ומתכננים. להערכתי, הבנייה במושבי הצפון תיעצר לפחות לחמש שנים", אומר עו"ד חגי שבתאי, מומחה בדיני רמ"י, המייצג עשרות קיבוצים ומושבים.
במינהל מכוונים צעדיהם בעיקר לתוכניות שמוגשות להגדלת שטח המגורים בנחלה עד ל־2.5 דונם, לתוספת של יחידה שלישית בנחלה ולתוספת של פעילות לא חקלאית
שבתאי הוסיף: "מועצת מקרקעי ישראל העבירה את החשבונאות לאגודות השיתופיות, כשקבעה שתוספת של יח"ד שלישית בנחלה מותנית בכך שלא יחרגו מתמ"א 35. המדינה החליטה, אבל עשתה חצי עבודה ומגישה לחקלאים ולמועצות עבודה לא גמורה".
לדברי שבתאי, מדובר בנזק מיידי: "אנשים הוציאו סכומי כסף של מאות אלפי שקלים כדי לקדם את יישום ההחלטות בנחלה שלהם, חלקם התחייבו לבני משפחה אחרים, התחשבנו על ירושות ועל עתידם בהתאם להחלטות הללו ולכן הנזק הוא עצום וקריטי בחלק מהמקרים".
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון נמסר: "בניגוד לנטען, נכון ל־2018, עוד בטרם החל גיבוש מסמך העבודה לתכנון במרחב הכפרי, כ־100 אלף יחידות דיור היו כבר מאושרות בתוכניות מפורטות ביישובים אלה. מתוך היחידות המאושרות נבנו בפועל כ־60 אלף יחידות דיור. כלומר, היה קיים מלאי תכנוני של כ־40 אלף יחידות מאושרות.
"באשר למכתב שהוציאה הוועדה המחוזית למושבים, לא רק שאין בכך עיכוב לפיתוח, אלא מדובר בהליך שנועד לייעל את הוצאת ההיתרים מתוקף תוכנית כוללת ליישוב בסמכות הוועדה המקומית, אחרי שנבדקו כל התשתיות הדרושות לבתים החדשים ביישוב, כפי שדורשת תמ"א 35, תשתיות שנדרשות לרווחת כלל תושבי הישוב ולא צורך נקודתי של בעל נחלה".
