בלעדי לכלכליסטחוק קמיניץ עשה את שלו: 606 מבנים לא חוקיים נהרסו בתוך שנתיים
בלעדי לכלכליסט
חוק קמיניץ עשה את שלו: 606 מבנים לא חוקיים נהרסו בתוך שנתיים
עסקים שביצעו עבירת בנייה של 1,400 מ”ר בממוצע החזירו את השטח או הנכס למצבו החוקי. “חוק קמיניץ” מאפשר אכיפה ללא משפט והחמרת ענישה
הגברת האכיפה עשתה את שלה: 606 עסקים שביצעו עבירת בנייה בהיקף של 1,400 מ”ר בממוצע החזירו את השטח או את הנכס למצבו החוקי, כך נודע ל”כלכליסט”. זאת בשנתיים שבהן הרשות לאכיפה במקרקעין פעלה על פי תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, המוכר כ”חוק קמיניץ”. החוק, שיזם המשנה ליועמ”ש ארז קמיניץ ונכנס לתוקף בדצמבר 2018, מאפשר אכיפה מנהלית (ללא משפט) והחמרת הענישה בתחום עבירות הבנייה. כלומר במקום הליך משפטי ארוך שכולל צווי הריסה ואישום פלילי, מתאפשר להטיל קנס של כ־300 אלף שקל בלי ערכאה משפטית.
למרות ההצלחה בשטח, מדובר בחוק נפיץ פוליטית משום שהמבחן האמיתי שלו הוא יישומו על עבירות בנייה למגורים, כשמרבית העבירות מסוג זה בוצעו ביישובים ערביים בין השאר לאחר שנים ארוכות של הזנחה תכנונית שם. עד עתה התקנות החדשות לא יושמו על מבני מגורים, לבקשת קמיניץ בעצמו, ולאחר שבנובמבר, במסגרת ההסכמות בין כחול־לבן לליכוד, הוחלט על דחייה עד 2023.
בכל הנוגע לעבירות בנייה של עסקים, בתקופה שחלפה מאז נכנס התיקון לתוקף פנתה הרשות למה שהיא החשיבה "עבריינות בנייה חמורה", בעיקר במושבים וביישובים ערביים: כזו שלא ניתן להסדיר כמו מבנים שהוקמו בייעודי קרקע רגישים (למשל המיועדים להקמת תשתית חיונית), שמורות טבע או חוף ים. על פי החוק, לא יוטל קנס אם העבירה תבוטל בתוך חודש והשטח יחזור לקדמותו. בפועל הרשות פנתה לאותם עסקים ונתנה להם עד כחצי שנה להתארגנות והשבת המצב לקדמותו. השבת המצב לקדמותו במושב הניבה לבעל העסק רווח כפול משום שלא רק שלא הוטל עליו קנס, גם רשות מקרקעי ישראל לא ביקשה תשלום על השימוש החורג.
מלבד אלה שהקנס כספי הרתיע אותם, 107 עסקים בחרו בברירת משפט. במסגרת ההליך המשפטי מולם הרשות לאכיפה במקרקעין בדקה את השווי הכספי של עבירת הבנייה, ולטענתה השווי המצטבר של השטחים שנבנו שלא כחוק הוא כ־1.3 מיליארד שקל (ההפרש בין השימוש הנוכחי שאינו חוקי לבין ייעוד הקרקע המקורי למשל חקלאי).
בנוסף לכל אלה 51 תיקים הועברו למרכז לגביית קנסות לאחר שלא השיבו את המצב לקדמותו וגם לא ביקשו להישפט. סכום הקנסות שהוטל עליהם מגיע לכ־16 מיליון שקל, ממוצע של כ־313 אלף שקל לעסק. בסך הכל בשנתיים שנבחנו הוטלו 236 קנסות, שהסכום המצטבר שלהם הוא 91.6 מיליון שקל, כלומר כ־388 אלף שקל בממוצע בקנס אחד. אלא שמרבית הקנסות בוטלו או ייבחנו בהליכים משפטיים, כך שפועל נרשמו כחוב לטובת המדינה רק 51 התיקים.
ברשות לאכיפה במקרקעין מצביעים על יעילות התקנות. לפי בחינה של מחוז מרכז בלבד, בעוד בעבר הצליחו להפסיק שימושים לא חוקיים של 13 עסקים בממוצע לשנה, בשנתיים האחרונות המספר זינק ל־142 עסקים בשנה שהפסיקו את השימוש החורג. הנתונים נבדקו בעקבות דיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט העליון במסגרת עתירה שהגישו ב־2018 עיריית טייבה ותושבים, באמצעות עו”ד ד"ר קייס נאסר, נגד שר המשפטים, שר האוצר והרשות לאכיפה במקרקעין. עו”ד נאסר דרש לדחות את יישום התקנות כדי לאפשר לאותם עסקים להסדיר תכנונית את פעילותם. בנובמבר 2019 הוציא העליון צו על התנאי למדינה לנמק מדוע לא תדחה את יישום התקנות.
"מדובר בתקנות בלתי מידתיות באופן קיצוני”, אמר עו”ד נאסר ל”כלכליסט”. העליון דרש בצו על תנאי לעכב את התקנות כדי לאפשר לנפגעים למצות את הליכי התכנון וההתארגנות, אך המדינה המשיכה בהוצאת קנסות כאילו לא היה צו ותוך חוסר כבוד לבית המשפט".
לאחר הצגת הנתונים בדיון ביקש בית המשפט מהמדינה לבחון אם תוכל למחוק את הקנסות שהוטלו על 51 העסקים שלא הגיבו לפניית רשות האכיפה באופן שיאפשר לדחות בפועל את יישום התקנות וכך לייתר את העתירה. אבי כהן, מנהל הרשות, ביקש לבחון את המצב בשטח לפני שהוא משיב והוחלט כי בתוך שלושה שבועות המדינה תעדכן את בית המשפט.
