בלעדי לכלכליסטחניוני הענק בנמל אילת יהפכו לשכונת מגורים
בלעדי לכלכליסט
חניוני הענק בנמל אילת יהפכו לשכונת מגורים
החניונים, שקולטים עשרות אלפי רכבים המגיעים באוניות, תופסים היום שטח של כ־200 דונם. עפ"י התוכנית, הנמל יקבל שטח חלופי מצפון לעיר
חניוני הרכב הענקיים ביציאה הדרומית מאילת ייהפכו לשכונת מגורים חדשה. זו התוכנית שמתגבשת כעת ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מינהל התכנון, עיריית אילת, משרד ראש הממשלה וחברת נמלי ישראל (חנ"י).
החניונים, שקולטים עשרות אלפי רכבים המגיעים באוניות, תופסים היום שטח של כ־200 דונם בשלוש טראסות ממערב לכביש 90 ובנמל אילת.
האפשרויות שנבחנות הן פינוי השטח כולו ובניית שכונה של כ־1,000 דירות בבנייה רוויה, וילות, כ־8,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ומלון בוטיק. חלופת הביניים היא פינוי שתי הטראסות העליונות עם שכונה של כ־900 דירות ומלון. והחלופה המצומצמת היא פינוי ובנייה רק של הטראסה העליונה שתאפשר בניית כ־500 דירות בלבד. במקום השטח שיפונה חנ"י תקבל שטח מצפון לאילת, באזור התעסוקה שחרות או בסמוך לשדה התעופה רמון.
היעד הבא, נמל חיל הים
מאיר פרי, מנהל אגף בכיר אסטרטגיה, תכנון ומדיניות ברמ"י, שמוביל את המהלך מטעמה, אומר כי פינוי החניון "יביא לניצול מיטבי של הקרקע וייצור רצף תכנוני משלים לשכונת שחמון הסמוכה". מנקודת המבט של רמ"י, השטח יכול להניב הרבה יותר הכנסות למדינה לאחר שינוי הייעוד. פינוי הטראסות הוא חלק ממהלך רחב יותר שמקדם מינהל התכנון באילת וכולל פינוי של שטח מבסיס חיל הים באופן שיאפשר להקים טיילת בדרום חוף הים של אילת. ההחלטה הסופית על היקף התוכנית והיקף ההכנסות משיווק הקרקע תלויה במסקנות של בדיקה שמבצעת חנ"י. המטרה היא לאפשר פינוי של כמה שיותר מהשטח בלי לפגוע בפעילות השוטפת בנמל.
הקושי המרכזי בהעתקת החניונים הוא לוגיסטי: כיום נהגים פורקים את המכוניות מהאוניות לנמל ומצליחים להגיע לקצב פריקה של כ־2,000 מכוניות ביום. הרחקת החניונים תחייב להעמיס אותם על מובילים, תייקר את עלות השינוע ותאט את קצב הפריקה. במקביל, יצטרך להישאר שטח תפעולי צמוד לנמל, שבו אפשר לאחסן רכבים ולו לפרק זמן קצר. בעיה אחרת שנובעת מהרחקת החניונים מהנמל היא בכך שהוצאת כלי הרכב מהשטח מחייבת תשלומי מכס. אך לכך יש פתרון פשוט - הגדרה של השטחים החלופיים כמחסני ערובה.
חברת נמל אילת הופרטה ב־2013. פעילות הנמל עברה לחברת פפו ספנות שבשליטת האחים נקש בתמורה ל־122 מיליון שקל בהסכם עד 2028, עם אופציה להארכה ב־10 שנים נוספות. לשאלה כיצד העתקת החניונים צפונה תשפיע על ההסכם יהיו השלכות על התוכנית שתגובש בסופו של דבר. על פי הערכות, יבוא רכבים מספק כ־70% מהכנסות נמל אילת, כך שפגיעה בענף הזה עלולה לגזור את דינו של הנמל. היקף הפעילות בו קטן אך בממשלה רואים בו נכס אסטרטגי במיוחד כפתרון למקרים שבהם תעלת סואץ תיסגר ולא תתאפשר תנועת אוניות ממזרח אסיה לנמלי הים התיכון באשדוד וחיפה.
לחברת נמלי ישראל, שהוקמה ב־2005 במסגרת הרפורמה בנמלים, יש הסכמים לחכירת הקרקעות מרמ"י עד פברואר 2054. על פי ההסכמים האלה, המדינה יכולה לשנות ייעוד קרקע שהוחכרה לחנ"י, ולהוציא אותה מידיה בתמורה לשטח חלופי מתאים ופיצוי על השקעותיה באותו שטח עד למועד שידעה על הכוונה לשנות את ייעודו.
בספטמבר 2020 חתמה חנ"י על ההסכם הראשון עם רמ"י על השבת שטח אחר בגודל כ־220 דונם מנמל אילת לידי המדינה בתמורה לשטח בגודל של 104 דונם בעורף נמל אשדוד. במקרה הזה השטח שהושב למדינה לא שימש את נמל אילת אלא סומן כעתודה לפיתוח הנמל בעתיד.
החניונים עומדים ריקים
נמל אילת הוא בסיס הקליטה העיקרי למכוניות שמיוצרות במזרח הרחוק. רכבים של חברות יפניות וקוריאניות ובהן יונדאי, קיה, טויוטה ומיצובישי; וגם חברות אירופיות או אמריקאיות כגון וולוו, טסלה ו־GM שמיוצרות בקוריאה ובסין, וכן מכוניות סיניות שהחלו להיות מיובאות לישראל. היקף היבוא מהמזרח הרחוק הוא בין 40% ל־־60% מיבוא המכוניות לישראל בכל שנה, וחלק מהיצרנים, למשל טסלה, בוחרים דווקא להעביר את אוניותיהם דרך תעלת סואץ כדי לפרוק את הרכבים בנמל אשדוד. למעשה, רוב השנה הטראסות שמיועדות לפינוי לא מאוכלסות במכוניות כלל. עומס של מכוניות נוצר כשיצרן שולח כמות גדולה מאוד של מכוניות לישראל, או כשהרגולטור מייצר מהלך שבו יבואני הרכב מחליטים להצטייד מבעוד מועד בכמות גדולה מאוד של מכוניות, למשל לפני העלאת מס קנייה.
החל מחודש נובמבר 2021 יגיעו לנמל אילת עשרות אלפי מכוניות היברידיות שרובן מיוצרות בדרום קוריאה. במסגרת היערכות לכך חשף "כלכליסט" בשבוע שעבר כי רמ"י פרסמה מכרז חדש למציאת שוכר לשטח של 124 דונם בשדה התעופה הבלתי פעיל ביוטבתה, כמה עשרות קילומטרים צפונית לנמל אילת. שטח שמיועד לאחסנת רכב בלבד.
מחברת נמלי ישראל נמסר: "נמל אילת הוא שער הכניסה הדרומי למדינה ובעל חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי בכלל ולעיר אילת בפרט. הנמל מהווה עוגן כלכלי יציב עבור העיר אילת גם בשגרה וגם בעתות משבר. השטח המדובר חיוני לתפקוד השוטף של הנמל. חנ"י ערה לצורכי הפיתוח של העיר וביצעה זה מכבר החלפת שטחים שלא היו חיוניים לתפקוד השוטף והתקין של הנמל".
