"הרעה החולה" של התכנון: למה כל כך הרבה ארגונים מתנגדים לוותמ"ל?
"הרעה החולה" של התכנון: למה כל כך הרבה ארגונים מתנגדים לוותמ"ל?
21 נציגי ארגונים שונים תוקפים את הוותמ”ל, שטוענים לתכנון לקוי ונעדר תשתיות מתאימות ולפגישה בשטחים פתוחים ובשטחי חקלאות: "פגיעה אנושה ביישובים"
עם השנים הספיקה הוותמ"ל לצבור שורה של מתנגדים מקרב ציבורים שונים בישראל. המשותף לכולם הן הטענות לתכנון לקוי ונעדר תשתיות מתאימות ולפגיעה בשטחים הפתוחים ובשטחי החקלאות.
לאחרונה, על רקע הצהרת שרת הפנים שקד כי חידוש חוק הוותמ"ל יהיה הראשון שתקדם, העבירו נציגי 21 ארגונים מכתב חריף לנציגי הסיעות שמרכיבות את הממשלה, בו הם כינו את הוותמ"ל כאחת "הרעות החולות" בתחום התכנון והבנייה.
הארגונים מצביעים על כך שב־6 שנות פעילותה אושרו בוועדה תוכניות בשטח של 105 אלף דונם. בין השנים 2015-2020 אושרו כ־785 אלף יח"ד כולל תמ"א 38, ומספר היח"ד שהחלו בבנייתן באותן השנים עמד על 320 אלף יח"ד בלבד, פחות ממחצית, כך שלתפיסתם אין כל צורך בתכנון אגרסיבי של עוד יח"ד ויש לבטל את מצב החירום התכנוני שבגינו הוחלט על הוותמ"ל.
לדברי דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, "מערכת התכנון עמדה ביעדים, וב־5 שנים סיפקה עודף של כ־100 אלף יח"ד מעבר למה שהממשלה דרשה. לעומת זאת, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון פשוט כשלו לחלוטין, הם לא הצליחו לבנות, להקים את התשתיות הנדרשות או לשווק קרקעות", הוא אומר ומוסיף, "מערכת התכנון מבינה שתכנון איכותי דורש תשתיות לצד המגורים ואנחנו תקועים עם שכונות שהן כביכול מתוכננות אבל לא ניתן לשווק אותן".
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, חושש לחיסול ענפים חקלאיים. "עד היום לקחו 70-100 אלף דונם שטחי חקלאות", הוא מדגיש, "אם זה היה מפוזר על פני כל היישובים החקלאיים זה היה סביר, אבל הפגיעה ממוקדת ביישובים שרובם במרכז הארץ והפגיעה בהם הייתה אנושה".
אם יש נושא שיש לגביו תמימות דעים הוא הפער העצום בתשתיות התחבורה. תמר קינן מנכ"לית תחבורה היום ומחר, מסבירה כי תכנון עודף, שבו חלק גדול מהתוכניות מתיישנות על המדף, זו מכה קשה לעתיד התחבורה בישראל: "השכונות הוותמ"ליות מקדשות את השימוש ברכב הפרטי".
לצד החברה להגנת הטבע מוביל את מאבק ארגוני הטבע והסביבה ארגון אדם טבע ודין. אלי בן ארי, היועץ המשפטי של הארגון אומר, כי הותמ"ל היא וועדה שעוקפת את כל מערכת התכנון הרגילה, מתנהלת כמו בריון ומתעלמת מאינטרסים תכנוניים רחבים ומהאינטרס הציבורי. "מערכת תכנונית שרואה לטווח הארוך אמורה לאזן בין האינטרסים השונים, כאשר כל התוכניות צריכות לציית לתוכניות מתאר הארציות שמביאות לידי ביטוי אינטרסים ציבורים במטרה להבטיח איכות חיים".
בן ארי מתייחס לגרסה המרוככת של הותמ"ל כפי שמציעה שקד: "גם אם מייעדים זאת לאוכלוסיות מסוימות, שיטת העבודה נותרת אלימה. הותמ"ל רוצה מגורים בכל דרך, גם אם מוותרים על נושאים אחרים. השאלה אם זה ערבים או חרדים או אנשים אחרים לא משנה. כדי לתכנן צריך משאבים, ולספק מענה גם לתשתיות, מבני ציבור שטחי תעסוקה וכו'".
חשש נוסף מבחינתו הוא של חיסול משאב הקרקע: "כרגע מדינת ישראל מתעלמת לחלוטין ממשאב הקרקע. כמות יחסית גדולה של שטח פתוח הולכת להיעלם ומבחינתם אין שטח שהוא מוגן ואין תכנון ארוך טווח שחושב גם על הרזרבות, איפה תבנה בעוד 50 שנה? איפה יהיו שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים?. הותמ"ל סותרת את כל מערכת השיקולים".
