פרסום ראשוןהאוצר נגד המלצות ועדת המנכ"לים למפרץ חיפה: "המטרה סומנה בלי קשר לעובדות"
פרסום ראשון
האוצר נגד המלצות ועדת המנכ"לים למפרץ חיפה: "המטרה סומנה בלי קשר לעובדות"
יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מאשים את פרופ' אבי שמחון יו"ר הוועדה ב"דיונים רווים באיומים והשתקות". לדבריו, התחשיבים לפינוי המפרץ שהציג שמחון היו "שגויים מן היסוד ולוקים בחוסר מקצועיות ובחוסר הבנת התחום"
יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, שלח היום (ד') תגובה חריפה להמלצות ועדת המנכ"לים בנוגע לפינוי המפעלים והקמת מפרץ החדשנות במפרץ חיפה.
אגף תקציבים מאשים משרד האוצר את יו"ר הוועדה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, כי הוא ניהל את הדיונים ב"איומים והשתקות" וכי התחשיבים שהציג ושעליהם התבססו המלצות חברי הוועדה, מנכ"לי משרדי הממשלה, "היו שגויים מן היסוד ולוקים בחוסר מקצועיות ובחוסר הבנת התחום".
שמחון, יו"ר ועדת המנכ"לים, הציג השבוע את המלצות הוועדה שהוקמה באוקטובר לגיבוש תוכנית לקידום מפרץ חיפה. לדברי שמחון, המפעלים המזהמים, ובראשם מפעל בזן, יוכלו להתפנות עד שנת 2027 ו"ב-2030 כבר ניתן יהיה לשווק ולקנות דירות במפרץ חיפה". תוכנית מפרץ החדשנות, שגיבשה המועצה הלאומית לכלכלה ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, כוללת הקמת 110 אלף דירות ו-2 מיליון מ"ר תעסוקה במקום השטח שיתפנה.
לטענת גרדוס, "לצערנו הרב בחרו המנכ"לים בוועדה להתמקד במתן 'בשורה' שאיננה ריאלית, תכנונית וכלכלית, ולא ביצירת תוכנית אמיתית עם היתכנות יישומית וכלכלית. נראה כי המטרה סומנה מראש, ללא קשר לנתונים, לעובדות ולמצב בשטח, כאשר נשענים על ניתוח עובדתי קלוקל, שאינו משקף את המציאות". במקביל, גורמים משפטיים בכירים שישבו בוועדה תוקפים גם הם את "מצג השווא המופרך" שמציג שמחון בימים האחרונים, בעיקר בכל הנוגע ללוח הזמנים היומרני למימוש פינוי המפעלים "לכל היותר בתוך עשור".
במשרד האוצר מאשימים את שמחון כי ניהול הדיונים על ידו במליאה "היו רווים באיומים והשתקות". לטענת גרדוס, "כאשר הוצגו במהלך הדיונים נתונים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדות הוועדה, חוו המציגים התקפות אד-הומינם, ולא זכו למענה לגופם של טיעונים. עמדות מקצועיות שהוצגו על ידי המשרדים השונים נענו בביטול, בזלזול, בהתקפות אישיות, והן הושמטו מהדוח המסכם של הוועדה".
מצג שווא של כדאיות כלכלית
באוצר כותבים כי "הרצון של המועצה הלאומית לכלכלה להציג מצג שווא של כדאיות כלכלית, אינו מצדיק התעלמות בוטה מעמדת משרדי הממשלה, לרבות משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, אשר בניגוד למועצה הלאומית לכלכלה הינם גורמים בעלי ניסיון רב מאוד בהסדרי מקרקעין ופינויים כלכליים". באוצר מציינים כי ועדת המנכ"לים, שהוקמה על ידי הממשלה באוקטובר 2020, "קיבלה מנדט רחב לגבש אסטרטגיה ממשלתית ועקרונות לתכנית פעולה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה". אלא שבפועל, הם טוענים, "על אף שדרשנו כי בהתאם להחלטת הממשלה ולמנדט שניתן לוועדה יש לקיים דיון עומק במצב המטרופולין ובסיבות למצב זה, לא נענינו".
לפי נתונים שמציגים באוצר, נתוני מטרופולין חיפה והעיר חיפה בפרט אינם קטסטרופליים כפי שהוועדה קבעה. קיים מאזן הגירה חיובי מחו"ל לחיפה, שמקזז את שיעור ההגירה הפנימי, מחירי הדירות אינם דורכים במקום, חיפה בצמרת הערים שמובילות בתחום ההתחדשות העירונית, מה שמעיד על היתכנות כלכלית ועל ביקושים, ו"חיפה זו עיר איתנה, בעלת הכנסות ארנונה לא למגורים ניכרות ובמגמת עלייה והכנסות ממוצעת לתושב מעל לממוצע הארצי בשלוש השנים האחרונות". בשורה התחתונה, הם כותבים, "מצבן של הרשויות המקומיות העוטפות את מפרץ חיפה איתן; זיהום האוויר בחיפה אינו חריג ברמה הארצית, ומניתוח מקורות זיהום האוויר במפרץ עולה כי תרומה של התעשייה הפטרוכימית שולית".
לפי הניתוח שערך האוצר, בניגוד לטענות הוועדה שהתוכנית תייצר למדינה רווח כולל של כ-2 מיליארד שקל, הפרויקט יוביל לגירעון כולל של כ-8 מיליארד שקל. יתרה מכך, "בשל היעדר שלביות מושכלת בתוכניות", יידרשו לדבריהם בשנים הראשונות קדמי מימון בהיקפים משמעותיים ביותר, המגיעים לשיא של כ-7 מיליארד שקל בתוך שנים בודדות, לפני שתתקבל כל הכנסה.
מנגד, החלטה "גם אם הצהרתית" על הפסקת הזיקוק בתאריך מסוים, כאשר משתנים רבים תלויים באוויר וכאשר הסכמתם ההכרחית של גופים רבים טרם הושגה, תוביל לטענתם "לתוצאה הפוכה לזו שמכוונים כותבי הדוח, כאשר כל אמירה הכובלת את ידיה של המדינה בעת הזו תוביל לכך שבעתיד זו תגיע בעמדה בעייתית לשולחן המו"מ מול הגופים המושפעים מן התוכנית – ציבוריים ופרטיים כאחד, ועלולה להוביל לירידתה לטמיון".
באוצר נמצאים במלכוד בכל הנוגע להערכת השווי שלהם לבזן ולדשנים, שני המפעלים הגדולים במפרץ חיפה, בשל העובדה שהצדדים טרם התיישבו מסביב לשולחן. "על מנת שלא לפגוע בעמדת המדינה במו"מ לא יוצגו במסמך זה אומדני עלות פינוי בזן כפי שנאמדים על ידנו", הם כותבים, אולם מדגישים כי "אי הכללת עלויות אלו בתחשיבים של התוכנית, או חישובן בהתאם לשווי שוק של החברות בבורסה (כפי שעשתה הוועדה במסגרת הדיונים – ד.מ) הינו פרקטיקה בעייתית וחסרה, שאיננה משקללת רכיבים שונים".
תוכנית האוצר צנועה בהרבה
התוכנית שמציגים באוצר לקידום מפרץ חיפה צנועה בהרבה מזו שהציגה השבוע ועדת המנכ"לים. התוכנית כוללת הקמת צוות מנכ"לים מצומצם שינהל בשנתיים הקרובות דיאלוג מול המפעלים להעתקתם (דשנים) או להפסקת פעילותם (בזן), ויקדם "מתווה ישים, בעל שלביות ותהליכיות שתאפשר לקדם את מפרץ חיפה מחד ולצמצם את הסיכונים והעלויות מאידך". במקביל, הם מדגישים, ניתן לקדם את פרויקט חזית הים, "שיהפוך את חזית הים לאזור פנאי ובילוי לרווחת תושבי האזור".
לסיכום, כותב גרדוס, המתווה שמציע אגף תקציבים "מאפשר שמירה על היקף שיווקים גדול של פחות אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה, תעשייה ושטחי ציבור, להוזיל את העלויות הכרוכות בהפסקת הזיקוק ולא לדחות את הפסקת פעילות הזיקוק באופן משמעותי ביחס למועיד בו היה מתבצע בפועל בכל מקרה. תוכנית זו מייצרת תשתית לעבודת מטה ממשלתית שתוביל למקסום הרווחה מהטיפול במפרץ, תוך יצירת מנגנונים ישימים כלכלית, תכנונית ועבור משק האנרגיה".
שמחון הגיב הבוקר ב"כלכליסט" לטענות האוצר לאי כדאיות כלכלית של התוכנית. לדבריו, "אגף תקציבים הוא שמרן והוא רואה רק הכנסות והוצאות. אני לא מזלזל בזה, ואנחנו גם נרוויח מהקרקע במפרץ חיפה, אבל לא הקזתי דם בשביל הרווח מהתוכנית הזו אלא בשביל המטרופולין. חיפה – עיר שבעבר היתה אימפריה – נמצאת בצלילה. במקום האחרון בכל הארץ מבין הערים שמונות מעל 75 אלף תושבים. בבית שמש בנו פי שלושה משרדים מאשר בחיפה. בנצרת בנו יותר מבחיפה. ועד שבזן תצא, הצלילה לא תיעצר". לדבריו, "אם היינו מחכים לתזמון אופטימלי לסגירת בזן, היינו מחכים לפחות ל-2050".
