עתירה נגד רמ"י: מסרבת להחזיר ערבות לזוג שזכה בנכס שלא יכול לרכוש
עתירה נגד רמ"י: מסרבת להחזיר ערבות לזוג שזכה בנכס שלא יכול לרכוש
זוג שזכה במכרז של רמ"י לרכישת נכס ביפו ב-1.8 מיליון שקל, עתר לביטול זכייתו במכרז והשבת הערבות שהפקיד לאחר שהבנק סירב לתת משכנתא לעסקה בגלל חריגות בנייה בנכס. רמ"י שמסרבת להשיב את הערבות טוענת: "חובת הבדיקה חלה על המציע"
עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל: זוג שזכה בספטמבר האחרון במכרז שפרסמה רמ"י לרכישת נכס בשדרות ירושלים 79 ביפו תמורת 1.8 מיליון שקל, גילה לאחר הזכייה, כי לא ניתן לקבל משכנתא מהבנק לרכישת הנכס שכלל חריגות בנייה נרחבות. במכרז לא היה כל אזכור או רמז לכך שהמבנה כולו נטול היתר בנייה.
הזוג ביקש לבטל את זכייתו במכרז, ולהשיב לו את הערבות שהפקיד בסך 168 אלף שקל. אלא שברמ"י סירבו ואף חילטו 80% מהסכום, בנימוק כי בהתאם למסמכי המכרז, על המציע חלה החובה לבדוק את מצב הנכס.
בעתירה מנהלית שהגיש הזוג בימים האחרונים נגד רמ"י לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, מבקש הזוג להורות לרמ"י שהתנהלה "בחוסר תום לב משווע" להשיב לו את סכום הערבות ולחייבה בהוצאות משפט.
בעתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן, טוען הזוג כי הנכס שנרכש הוא קומה בבניין בן 3 קומות שנבנה כולו ללא היתר בנייה. עוד נטען כי סירוב הבנק נבע מחוות דעת שמאית שבה צוין כי כלל לא ניתן לתת הערכת שווי כלשהי לנכס, מאחר והוא נבנה כולו מהמסד ועד הטפחות בחריגות בנייה וללא היתר.
לאחר שסורבו לקבל משכנתא מהבנק, ביקשו בני הזוג לבטל את זכייתם במכרז, ולקבל בחזרה את הערבות שהפקידו. אלא שברמ"י טענו כי על הזוג חלה חובה לבדוק את מצב הנכס לפני ההתמודדות במכרז ולא אחריו, ובמכרז נכלל סעיף שקבע כי על המציע מוטלת חובת הבדיקה, ולא תהיה למציע כל טענה או תביעה בהעדר היתר בנייה. על כן לא נפל כל פגם במכרז.
לטענת העותרים מדובר בסעיף שמסיר כביכול כל אחריות מצד רמ"י, ומנגד מטיל את כל האחריות לפתחם של העותרים, תוך התעלמות מתקופת הקורונה שבה היה קושי לקבל מידע, בין היתר כי לא היתה קבלת פנים בעיריית תל אביב. בכך התעלמה רמ"י לחלוטין מחובות ההגינות והגילוי המוגברות, אשר היה עליה להפעיל.
"מכרז שנולד בחטא"
לטענת העותרים המכרז נולד בחטא, וכלל לא אמור היה לצאת, מאחר והטעה את הרוכשים לחשוב כי מדובר במכירת זכויות בדירת מגורים. "משכך היה ראוי שרשות ציבורית תפעל בצורה יותר גלויה ושקופה, ולא תנהג כאחרון הרוכלים בשוק אשר מחכים לטרף קל כפי שנהגה במקרה זה", צוין בעתירה.
העותרים מוסיפים כי גילו שמכרז קודם שפרסמה רמ"י למכירת אותו הנכס - בוטל. עובדה שהוסתרה מהעותרים. לטענתם מצב הנכס, לרבות העבודה שמצויים בו פולשים, היה ידוע לרמ"י אך הוסתר גם הוא מהעותרים. "בד בבד נודע לעותרים כי הנכס כלל איננו ריק וכי מצויים בו פולשים רבים המתגוררים בו, דבר אשר היה ידוע לבעלי המכרז זמן רב טרם הוכרזו העותרים כזוכים, ואף טרם פורסם המכרז, אך הוסתר ולא גולה על ידי בעלי המכרז כנדרש בדין" צוין בעתירה.
לטענת העותרים פרסום המכרז מהווה "מכשול המושם לפני עיוור", שכן אדם פרטי שמתקשר בעסקה עם רשות ציבורית, לא מעלה על דעתו שייתכנו חריגות בנייה בהיקף גדול כל כך אשר הופכות את הנכס שמשווק על ידי הרשות לנכס חסר שווי. בעסקה מסוג זה, לוקח הרוכש בחשבון שעצם ההתקשרות עם רשות ציבורית מהווה רשת ביטחון מינימלית".
במאי האחרון הודיעה רמ"י לעותרים בתשובה לפניותיהם, כי החליטה לחלט 80% מגובה הפיקדון, בנימוק כי מדובר בניהול סיכונים מחויב המציאות של מציע במכרז, וכי יש חשיבות בשמירה על עיקרון השיווין. "המציע לא מעלה על דעתו, שדווקא הרשות הציבורית, תסתיר פרטים מהותיים ביותר, המהווים את ליבה של העסקה ואשר אילו היו ידועים, העותרים לא היו טורחים להגיש הצעה במכרז מלכתחילה", טוענים העותרים. "על רשות ציבורית חלה חובת גילוי רחבה ביותר ומן הראוי לגלות פרטים יסודיים ומהותיים במכרז. משלא פעלה הרשות בצורה גלויה ושקופה כמצופה ממנה, יש לראות בהתנהלותה התנהלות פסולה אשר מצדיקה את ביטול הזכייה במכרז, והשבת ההמחאה הבנקאית שהופקדה".
מרמ"י נמסר: "מדובר במכרז של עמידר. עורך דינם של הזוכים פנה לוועדת המכרזים ולאחר מכן ניתנה לזוכים אפשרות להציג טענותיהם לוועדה, אולם בקשתם נדחתה היות ועל פי סעיף 2.12 לתנאי המכרז חלה חובה על המציע לבדוק ברשות המקומית התרמת הבינוי בפועל להיתר בנייה ככל שקיים, וכי הוא לא יבוא בכל טענה או תביעה בהיעדר היתר בנייה. מדובר בתנאי קבוע היות ומדובר בנכסים ישנים עד מאוד".
