קמיניץ: "הקפאת אכיפה של עבירות בנייה תסכל תכנון דירות בחברה הערבית"
קמיניץ: "הקפאת אכיפה של עבירות בנייה תסכל תכנון דירות בחברה הערבית"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התייחס ל"סערת" ההסכמים הקוליציוניים סביב התיקון לחוק שקרוי על שמו, והבהיר כי עבירות הבנייה בהן מטפלת המדינה בחברה הערבית מונעות תכנון נכון של בנייה חדשה, שהמגזר משווע לה. "המדינה משקיעה מאות מיליונים בתכנון, אבל הציבור הערבי לא רואה את זה. הוא רואה רק שבאים והורסים"; לדברי מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן: "שוק הדיור הוא פצצה חברתית מתקתקת, וכל יום שלא מטפלים בו מגדיל את הסיכון שתתפוצץ"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, מתייחס היום (ה') להסכמים הקואליציונים העוסקים בין היתר בהמשך הקפאת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, אותו ניסח. התיקון מחמיר את האכיפה כנגד עבירות בנייה במגזר הערבי והכפרי.
"התיקון מתמודד עם התופעה של עבירות בנייה בצורה יעילה, בגלל קושי באכיפה", אמר קמיניץ בוועידת פסגת הנדל"ן של מרכז הנדל"ן. "בית המשפט העליון כבר הגדיר את התופעה כ'מכת מדינה'. פרסמנו דו"ח, שבעקבותיו נוצרה חקיקה, שיש בה אמצעים שלא היו בעבר להתמודדות עם התופעה באמצעים כלכליים, באופן מהיר ויעיל יותר".
על הטענה כי עבירות הבנייה מתבצעות בחברה הערבית בשל מחסור בתוכניות מתאר ותוכניות בנייה מאושרות, השיב קמיניץ: "אלה פשוט סיסמאות שחוזרות בתקשורת והן לא נכונות. מדינת ישראל השקיעה מאות מיליונים בחברה הערבית ובחברה הדרוזית כדי לשנות את המציאות הקיימת. הציבור שם פשוט לא רואה את זה. הוא רק רואה שבאים להרוס. אבל מה הורסים? הורסים את מה שמפריע לתכנן תוכניות לבנייה במקומות האלה. אם אני הורס זה כדי שאני אוכל לתכנן יחידות דיור חדשות. אם מתכננים כביש שאמור לשרת שכונה חדשה, יש את האנשים שמיד מגיעים לבצע בנייה לא חוקית על הקרקע שבה מתוכנן הכביש, כי הם יודעים שכדי לפנות אותם, המדינה תיתן להם פיצוי".
באשר ליחסו לכך שפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית תומכים בביטול החוק השיב קמיניץ: "אתה מבין שאם זאת תהייה התוצאה, אתה צריך לחשב מחדש את הדרך המקצועית לטפל בבעיה. המתווה שעליו מדברים בהסכמים הקואליציונים לגבי החברה הערבית, מדבר על המשך ההקפאה. זאת לא הקפאה מוחלטת. צריך יהיה להגיע להבנות - אילו עבירות ניתן להקפיא ואילו עבירות צריך להמשיך להתעקש לאכוף. כי המדינה משקיעה הון בתכנון, אנחנו משקיעים שעות בפתירת עשרות חסמים, ולא שווה שכל העבודה הזאת תיזרק לפח".
קמיניץ הזהיר כי אם ההקפאה תימשך ועבירות הבנייה לא ייאכפו, החברה הערבית שוב תחזור למקום שבו תכנון בנייה חדשה לא יהייה על הפרק. "אם לא תהייה אכיפה, אז נחזור למצב שפגשנו לפני 6-7 שנים, שבו יש בנייה בלתי חוקית משמעותית שהמדינה לא יכולה להתמודד איתה. המשמעות היא שהמאמצים הרבים לממש תכנון שמיייצר סביבה מודרנית לחברה הערבית יירדו לטימיון, ותכנון בנייה מודרני לא יתאפשר".
"שוק הדיור הוא פצצה חברתית מתקתקת, וכל יום שלא מטפלים בו מגדיל את הסיכון שתתפוצץ"
"עליות המחירים בחריגות בשוק הדיור עלולות להפוך למשבר חברתי עמוק", כך אמר היום מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן בביקורת חריפה על מצב שוק הדיור, וחוסר הטיפול בו. "כל יום שעובר שבו לא מטפלים בנושא הזה, משמעותו הגדלת הסיכון של התפוצצות הפצצה החברתית המתקתקת", הוסיף פרידמן במסגרת נאומו בוועידת פסגת הנדל"ן.
לדברי פרידמן, הבעיה הבסיסית בשוק הדיור היא עודף הבירוקרטיה. "בשיטה הנוכחית שחרור קרקעות לשיווק ישפיע בעוד חמש שנים ויותר על השוק, ובינתיים זו פצצה חברתית מתקתקת. רק צעד דרסטי לחיסול הבירוקרטיה המיותרת באופן מיידי ישפיע בטווח הזמן הקצר. זהו צעד שיכול להוביל לחסכון משמעותי במחיר של כל דירה", הוא אמר.
פרידמן הדגיש שנדרש שינוי עמוק בתהליכים הבירוקרטיים: "אני לא מדבר על קוסמטיקה. אני מדבר על אסדרה שתכתיב פרק זמן מקסימאלי של 30 יום מרגע הגשת תוכניות לתחילת בנייה ועם מנגנון של הכרעה מחייבת בכל המחלוקות. באנגליה זה עובד, אין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן".
עוד הוא הוסיף: "זה כנראה לא פופולארי לעשות שינויים כאלה, כי כל אחד מגורמי הרגולציה בטוח שהביורוקרטיה שיצר ממש חשובה, אך בסוף יש ציבור הולך ומתרחב שנפגע ולא בצדק. כל ההחלטות שלוקחות היום שנים, ניתן לבצע אותם כך שיתקבלו בתוך ימים. ההחלטה המהירה תהיה כמעט תמיד גם יותר נכונה, ולבטח יותר צודקת. אז עם כל הכבוד לאוהבי הבירוקרטיה יש גם אינטרס ציבורי לשינוי הזה".
הבנקים ובכללם בנק לאומי דווקא מרוויחים מהגאות בשוק הדיור - תיק המשכנתאות שלהם צומח בחדות, וגם האשראי לענף הנדל"ן הוא מנוע צמיחה מרכזי בתיק האשראי העסקי. ולמרות זאת פרידמן מוטרד מהכיוון אליו הולך השוק, ומההשלכות של המשך מגמת עליית המחירים.
