בדרך לרישום בטאבו: "חייב להיות קשר בין עולם התכנון לשלב הרישום"
בדרך לרישום בטאבו: "חייב להיות קשר בין עולם התכנון לשלב הרישום"
בישראל מאות אלפי דירות שלא רשומות בטאבו, צוות בין משרדי בראשות המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ פעל להסרת חסמים בתהליך הרישום בטאבו והגיע למסקנה כי מעתה יש צורך בשינוי תפיסה שיאפשר להסתכל על התכנון והרישום כהליך אחד; לגבי יחידות קיימות שלא נרשמו, נכתב בין היתר, כי יש להטיל סנקציות על יזמים שלא מקדמים את הרישום
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, הגיש היום לשר המשפטים את דו"ח הצוות הבין-משרדי להאצת הליכי רישום זכויות במקרקעין. הצוות פעל בהתאם להחלטת הממשלה, במטרה לאתר חסמים ולהציע פתרונות, למציאות שבה זכויות דיירים במאות אלפי דירות בישראל לא נרשמות בפנקסי המקרקעין (טאבו). משמעות מצב זה היא, שבעלי הדירות מחזיקים בזכות חלשה יותר מזו שהייתה להם לו הדירה שלהם הייתה רשומה על שמם בטאבו, והדבר דורש תיקון.
בצוות הבין-משרדי השתתפו ראש הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ונציגי מינהל התכנון, מרכז למיפוי ישראל, רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. דו"ח זה מתפרסם לאחר קיומה של עבודת מטה, שכללה הליכי שיתוף ציבור והתייעצויות עם גופים מהמגזר הפרטי והציבורי.
הדו"ח איתר שלל חסמים, ומציע פתרונות יוצאי דופן ומשמעותיים, שאת חלקם ניתן ליישם כבר בטווח הזמן הקצר, וחלקם טעון הליכי הסדרה, באמצעות חקיקה ראשית ותקנות. כך, בראש ובראשונה הצוות שבחן את הנושא הגיע למסקנה כי לשם מתן פתרונות ישימים יש לבצע שינוי תפיסתי, כך שהליך התכנון והליך הרישום יסונכרנו לכדי הליך אחוד – מ"תוכנית לרישום". הכוונה בכך היא לייעל את הרישום בזכויות בפנקסי המקרקעין באמצעות קשר ישיר בין עולם התכנון לעולם הרישום, וזאת כבר בשלבי התכנון הראשוניים, כך שיקדמו גם את צרכי הרישום העתידיים.
כמו כן הדו"ח מנסה למצוא פתרון לרישום של נכסים קיימים. בתחילת הדו"ח יש התייחסות לניסיון של רמ"י לקדם רפורמה ברישום היח"ד שמנוהלות על ידה ונכתב כי מהלך זה הצליח חלקית בלבד. הדו"ח התייחס לשיכונים ציבוריים וקבע כי על משרד השיכון להעביר מיידית את רשימת השיכונים הנדרשים לביצוע, כלומר שיכונים שבהם יש פערים בין התכנון והביצוע, המקשים על רישום הנכס ויש צורך להתאים אותם.
בכל הנוגע לחברות משכנות, שהן חברות יזמות/בנייה שקיבלו אישור לבצע ניהול הרישום נכתב, כי חלק מהחברות המשכנות לא השלימו את הרישום בלשכת המקרקעין ועם השנים ייצרו אצלן מעין "טאבו" קטן משלהן. הצוות המליץ על סנקציות לקבלנים שלא ממהרים להעביר את רישום הדירות על שם הדיירים. בין היתר הוצע להגדיל את הערבויות לטובת התמודדות במכרזי רמ"י או משהב"ש לחברות שנכשלו ברישום בעבר, וכן קביעת מנגנון לפיצוי מוסכם בהיעדר רישום.
נקודה נוספת היא דיירים סרבני רישום בשל ההוצאה הכספית הכרוכה בכך. לגביהם הציע הצוות לצאת במסע הסברה המבהיר כי הנכסים הלא רשומים נחותים מזכות קניינית. כן יעשו פעולות כדי לצמצם את עלויות הרישום כך שהמדינה תישא בחלק מהתשלומים הכרוכים בהליך.
ברמה המעשית יותר, הדו"ח מציע הסדרים פרטניים שמטרתם להוציא לפועל את השינויים הנדרשים, לדוגמא – הדו"ח ממליץ לעדכן את ההסדר החוקי הקיים בסעיף 125 לחוק התכנון והבניה כיום. על פי ההצעה, סמכויות אישור התאמתם של התשריטים המעגנים את גבולות החלקות (תת"ג ותצ"ר), יאושרו תוך כדי ההליך התכנוני ע"י מוסד התכנון המאשר את התוכנית ולא זמן רב אחרי אישור התוכנית וע"י יו"ר הוועדה המקומית, כפי המצב כיום. מדובר בהסדר טכני לכאורה, אך בצוות צופים לו השלכה מהותית על הסיכוי לרישומם של הזכויות בטאבו בלוחות זמנים יעילים. דוגמא נוספת היא ההמלצה לאגד למסמך אחד שני מסמכים דומים - היתר הבנייה שניתן לבית המשותף ותשריט הבית המשותף, שמוגש לטאבו. הכפילות במסמכים אלה כפי שקיימת כיום אינה הכרחית והיא מייצרת בירוקרטיה עודפת ופתח לקשיים משפטיים.
