בלעדי לכלכליסטבשל חשד לקרטל: רשות התחרות צפויה לבלום את איגוד המחצבות
בלעדי לכלכליסט
בשל חשד לקרטל: רשות התחרות צפויה לבלום את איגוד המחצבות
רשות התחרות צפויה לאסור על האיגוד לפעול מול הרשויות לאחר שמצאה כי איים בהשבתה בעקבות כוונה להעלות את גובה התמלוגים וקידם אינטרסים של מחצבות שנהנו מפטור ממכרז. האיגוד: “זהו ניסיון השתקה של פעילות לגיטימית”
הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין החלה בהליך שבסופו היא עשויה לאסור על איגוד יצרני חומרי המחצבה לפעול מול רשויות השלטון.
החלטה כזו תהיה מכה כואבת לאיגוד שמייצג מחצבות בישראל, בייחוד בתקופה זו שבה מתקיימים דיונים בוועדה בינמשרדית שבוחנת רפורמות משמעותיות בתחום החציבה. בראש הוועדה יושב מנכ”ל משרד הבינוי יאיר פינס וחברה בו גם הלפרין בעצמה.
החלטה של הלפרין עשויה למנוע מהאיגוד לייצג את המחצבות בדיוני הוועדה. עם זאת כל אחת מהמחצבות תוכל לייצג את עצמה ואת האינטרסים הפרטיים שלה. הלפרין הזמינה את האיגוד לשימוע שיתקיים בשבועות הקרובים ולאחריו תתקבל החלטה סופית.
2 צפייה בגלריה
מיכל הלפרין ויאיר פינס, חברים בוועדה שבוחנת רפורמות בענף. החלטה של הלפרין עשויה למנוע מהאיגוד לייצג את המחצבות בדיוני הוועדה
(צילום: דנה קופל)
במייל ששלחה הלפרין ביום ראשון השבוע והגיע לידי “כלכליסט” היא הודיעה לחברי הצוות כי הוציאה לאיגוד מכתב שימוע לפני החלטה על החרגתו ממה שמכונה גילוי דעת 1/100. מדובר במסמך הנחיות שרשות התחרות פרסמה בשנת 2000, ומאז איגודים עסקיים פועלים על פיו. בעיקרון פעילות משותפת של מתחרים עסקיים אסורה על פי חוק משום שהיא נחשבת הסדר כובל, כלומר קרטל. אבל על פי גילוי הדעת ומדיניות רשות התחרות, מותרת התאגדות של כמה חברות באותו ענף אם היא נועדה לגרום לרשויות השלטון לנקוט פעולה כלשהי או להימנע מפעולות המשפיעות על הענף. במילים אחרות, מותרת התאגדות לצורך השפעה על תהליכי רגולציה וחקיקה שלהם השלכות על ענף מסוים.
לפי הלפרין, איגוד המחצבות פעל פעמיים בניגוד לכללים באופן שיכול להיחשב הסדר כובל. ראשית, האיגוד איים כי פעילות החציבה תופסק בדיונים שקיים בתחילת השנה מול רשות מקרקעי ישראל, שביקשה להעלות את גובה התמלוג שמשלמות מחצבות שקיבלו זיכיון בפטור ממכרז. בינואר השנה הודיעה רשות מקרקעי ישראל על עדכון התמלוג בשתי פעימות, ביולי השנה הוא יעלה מ־5 שקלים ל־8 שקלים לטון, וביולי 2022 הוא יעלה ל־11 שקלים לטון.
פעילות האיגוד משרתת אינטרס מצומצם של החברות בעלות רישיון חציבה
שנית, הלפרין סבורה כי "האיגוד עושה שימוש בתפקידו כמייצג המחצבות לפעילות בעניינים פרטניים של מחצבות ספציפיות". בכך כוונתה היא כי פעילות האיגוד מכוונת למאבק של מחצבות הנהנות מזיכיון בפטור ממכרז ומנסות להאריך את תקופת הזיכיון ולמנוע את השבת המחצבות האלה לרשות המדינה. פעילות זו משרתת אינטרס מצומצם של אותן חברות שלהן זיכיון חציבה, אך אינה משרתת אינטרס של חברות אחרות שבוודאי יעדיפו כי ההרשאות לחציבה יבוטלו והן יוכלו להתמודד על קבלת הרשאות חדשות במכרז. גורמים בענף מעריכים כי הכוח המניע העיקרי של האיגוד היא חברת שפיר שלה חמש מחצבות, שלוש מהן באזור בית שמש ומודיעין, ואשר מקנות לה יתרון תחרותי באזור המרכז. בשלוש מחצבות רשות מקרקעי ישראל טוענת כי תקופת ההרשאה לחציבה הסתיימה, ועל כך מתקיימים דיונים משפטיים.
2 צפייה בגלריה
מחצבת חנתון בשפרעם. האיגוד קיבל מכתב לשימוע שיתקיים בשבועות הקרובים
(צילום: נחום סגל)
מאיגוד יצרני חומרי המחצבה נמסר: “אנו דוחים בתוקף את הטענות המופיעות בפנייה של רשות התחרות, המבוססות על מידע שקרי ומעוות. הפנייה שנעשתה אל רשות התחרות, מקורה בניסיון להשתיק פעילות לגיטימית של האיגוד אל מול רשויות השלטון, בעקבות מחדליה של רשות מקרקעי ישראל בכל הקשור לפעילות בענף, מחדלים שבעקבותיהם ישנה כעת סכנה לעצם המשך קיומה של תעשיית המחצבות, הפועלת מראשית קום המדינה ומעסיקה בגאווה ישראלית רבה אלפי עובדים בכל רחבי הארץ.
“האיגוד מאז ומתמיד פעל וימשיך לפעול בהתאם לחוק, להצגה וקידום של עמדות מקצועיות לשם המשך פעילותו התקינה, בפני מקבלי החלטות בממשלה והגופים הרלוונטיים. פעילות זו חשובה ומהותית במיוחד לאור המשבר הנוכחי המאיים על הענף, ובמסגרת זו האיגוד אף הגיש לאחרונה עתירה לבג”ץ נגד ההחלטה להכפיל את התמלוג על החצץ, דבר שייקר את חומרי הבנייה ומחירי הדיור בישראל. כמו כן, לאור המשבר הצפוי במשק הבנייה והסלילה, הוצעו על ידי האיגוד דרכים שונות לפתרון, לרבות הארכת ההרשאה לכלל המחצבות הפעילות בארץ באופן רוחבי, בין אם לחברות באיגוד ובין אם לאו, וזאת על מנת לפתור את בעיית המחסור הצפוי בחומרי גלם”.
החצץ מהווה כ־80% מכלל פעילות הכרייה והחציבה בישראל. להפקת חצץ פועלות מחצבות עם שני סוגי רישיונות: הוותיקות משלמות תמלוגים על פי תנאי רישיון שהוקצה להן בפטור מכרז; ומחצבות חדשות פועלות משנת 2000 על פי הרשאה לחציבה שמתקבלת לאחר מכרז שבו בדרך כלל מתחרים על גובה התמלוגים.
גיבוש המלצות לאופן הקצאת הרשאות חציבה
כיום פועלות 31 מחצבות, 15 מהן פועלות בהרשאה היסטורית שהתקבלה בפטור ממכרז. תקופת ההרשאה שלהן תסתיים עד 2025, ומכאן החשש למחסור בחומרי חציבה. ועדת פינס בוחנת את היקף המחסור הצפוי, ואמורה לגבש המלצות באשר לאופן הקצאת הרשאות החציבה בעתיד בהליכים תחרותיים, אך גם כאלה שיתמרצו המשך הפקה של חומרי חציבה.
החצץ הוא המקור העיקרי של חומרי גלם לענף הבנייה והסלילה. ב־2019 היה היקף הכרייה של חברות ישראליות (כולל בשטחי יהודה ושומרון) כ־55 מיליון טון חצץ וחומרי חציבה נלווים. בנוסף לכך ממחצבות פלסטיניות נכנסו לישראל עוד כ־10־15 מיליון טון מדי שנה. ב־2019 שולמו למדינה תמלוגים על חצץ בסכום של 250 מיליון שקל, שכאמור צפוי להיות מוכפל בשנים הקרובות.
דו”ח מבקר המדינה ממרץ 2020 התריע כי ב־2025 צפוי מחסור של 90־140 מיליון טון חומרי גלם לבנייה וסלילה. בהתאם לאותה תחזית, עד 2040 צפוי מחסור של 70 מיליוני טונות על פי "תרחיש הבסיס" ומחסור של 371 מיליוני טונות לפי "תרחיש הצמיחה".
