ביהמ"ש: יונייטד שרונה לא תוכל לכפות על דיירים למכור דירות
ביהמ"ש: יונייטד שרונה לא תוכל לכפות על דיירים למכור דירות
המחוזי דחה את בקשת נציגות קבוצת הרכישה למכור בכינוס נכסים את דירות הרוכשים שמבקשים לצאת מהקבוצה: "פעולה בהסכמה תניב יותר הכנסה"
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת חברי נציגות קבוצת הרכישה יונייטד שרונה למכור בכינוס נכסים את דירות הרוכשים שמבקשים לצאת מהקבוצה. הבקשה למכירת הדירות הוגשה לבית המשפט בספטמבר 2020, שנים רבות לאחר שחברי הקבוצה רכשו את הקרקע של רשות השידור בתל אביב במכרז שפרסמה המדינה תמורת 1.24 מיליארד שקל. כמעט מתחילת הדרך — לאחר שהתברר שההצעה שהגישו מארגני הקבוצה לא תאפשר לעמוד במחיר היעד לדירות ויהיה צורך להוסיף סכומי כסף נכבדים — ביקשו עשרות חברים לפרוש ממנה וסירבו להעביר כספים נוספים. הדבר הוביל להתלהטות הרוחות בין אלה שהמשיכו להעביר תשלומים לטובת קידום הפרויקט לבין אלה שביקשו לצאת מהקבוצה. הפרויקט צפוי לכלול 420 דירות ו־10,300 מ”ר משרדים ומסחר.
את בקשת הכינוס הגישו חברי הנציגות במקביל להליכי בוררות שמתנהלים גם בימים אלה בניסיון לקבוע אם מי שלא מעביר תשלומים שוטפים הוא מפר חוזה. בבקשה לבית המשפט נכתב שקיים סיכון שמאות המיליונים שהושקעו בפרויקט יירדו לטמיון בגלל אותם חברי קבוצה שמונעים את קידומו. לטענת חברי הנציגות, הקבוצה הזו מותירה את קופת הקבוצה בחסר תקציבי מהותי המונע את התקדמות הפרויקט. כן נטען כי לצד אי־קיום הסכם השיתוף הם מונעים הכנסת שותפים אחרים במקומם. "בנסיבות אלו הדרך הצודקת, היעילה והיחידה להשלמת הפרויקט היא באמצעות מינוי כונס נכסים", נכתב בבקשה.
מנגד, טענו הנתבעים כי "מינוי כונס נכסים הוא סעד קיצוני, המהווה פגיעה חמורה בקניינם של המשיבים עוד בטרם התבררו הזכויות ובטרם הוכרעו תביעות הצדדים... אין כל צורך בכונס נכסים שעה שניתן למכור את הזכויות הרשומות על שם המשיבים, בלי להודות בכל טענה, בהסכמה, כפי שביקשו המשיבים לעשות כבר מראשית הדרך".
השופטת יעל בלכר פסקה כי אין כל מניעה שזכויות הנתבעים יימכרו בהסכמה, “הגם שבית המשפט לא סבור שיש לכך מקום בכפייה”. עוד התייחסה השופטת לקרע בין הצדדים: “זכיתי להתרשם מתעצומות הנפש הכרוכות בכל העניין, ודומה כי לטובתם של כל הצדדים יש מקום שיפנו את מרצם וכספם, במקביל להמשך בירור הטענות בלי לגרוע מהן, לפעול במשותף למכירת הזכויות לאחרים. פעולה זו בהסכמה בוודאי תשיא את ההכנסה הצפויה בהשוואה לכל הליך אחר או צעד אחר אם יינקט”.
הנתבעים טוענים כי “שאיפתם האמיתית של המבקשים היא להביא לסיום יחסי הצדדים באופן הדורסני והקיצוני ביותר של מכר כפוי במסגרת כינוס נכסים, תוך השתת קנסות, פיצויים מוסכמים ועלויות כינוס על המשיבים; לא להותיר בידיהם כל פיצוי ולהוציאם מן הקבוצה בלא כלום, תוך אובדן מלוא השקעתם וחסכונות חייהם, למען יראו וייראו קורבנותיהם האחרים, שעה שאין ומעולם לא היתה כל מניעה לסיימם בהסכמה".
ההליך שהוגש נוגע ל־39 חברים המיוצגים על ידי כמה עורכי דין, ובהם עורכי הדין עדי כהן, איתן ארז, יואב בן פורת, איתי לסקי, אלי פיטרו ויורי נחושתן, המייצג קבוצה שרכשה שטחים מסחריים. עו"ד לסקי טען כי מדובר בקמפיין געוואלד של חברי הנציגות, מאחר שההפרות המדוברות עומדות על כ־20 מיליון שקל, ואילו עלות הפרויקט כ־2.5 מיליארד שקל. עו"ד ארז קרא לחברי הנציגות “נוכלים”. עורכי הדין לסקי ופיטרו ממשרד פיטרו־לסקי ושות': "בית המשפט שיגר מסר ברור לפיו אין לנקוט גישה כוחנית והליכים דורסניים נגד נפגעי הקבוצה, ובכך שם קץ לאבסורד ולניסיון הנפסד לתייג את נפגעי הקבוצה כמפרים".
מהנציגות נמסר: "לא ייתכן מצב בו חברי קבוצה קיימים ישלמו על היחידות שלהם בעוד שאחרים לא ישלמו במשך כמה שנים - מצד אחד, ויפריעו להליך מכירת היחידות - מצד שני, וזאת ללא שום קשר לטענה זו או אחרת שיש למי שלא משלם. הבקשה לכינוס נועדה לאפשר פיקוח בית משפט על תהליך המכירה. ברם בית המשפט סבר שלאור המערכת החוזית של חברי הקבוצה שכללה ייפויי כוח למכור את היחידות - אין מקום להתערבות בית המשפט. לפיכך קבוצת הרכישה מתקדמת במכירת היחידות בהסכמה או מכוח ייפויי כוח - במכר בכפיה".
