האם הבנק הדיגיטלי בישראל יצליח היכן שדומיו בחו"ל כשלו

אחרי ההכרזות השונות שנשמעו בשלוש שנים האחרונות מתחיל הבנק הדיגיטלי לקרום עור וגידים, והשאלה היא אם בכוחו להוביל למהפכה בענף הבנקאות. "נטפליקס הרגה את בלוקבסטר, ספוטיפיי שיבשה את ענף המוזיקה וטסלה השאירה אבק לפורד ומיצובישי. ענף הבנקאות הוא בין הענפים הבודדים שלא עבר מהפכה. מותגים גדולים וותיקים שולטים בשוק עם מעט מדי תחרות ומציעים בדיוק את אותם המוצרים", מסר מנכ"ל הבנק גל בר דעה. בר דעה מכוון גבוה, אך כלל לא בטוח שבנק יכול לחולל לענף הבנקאות את מה שטסלה חוללה לענף הרכב.

הבנקים המסורתיים כיום דיגיטליים יותר ממה שהיו לפני חמש שנים, ומשבר הקורונה רק האיץ תהליכי דיגיטציה. בשנים האחרונות גם קמו בנקים דיגיטליים כמו אטום ומונזו הבריטיים ו־N26 הגרמני, אבל אף אחד מהם לא טלטל את מפת נתחי השוק. כנראה כי ענף הבנקאות מורכב יותר, ובעיקר מפוקח יותר מענפים אחרים. 

פרופ' אמנון שעשוע

טכנולוגיה יקרה

מנגד, היתרון של בנק דיגיטלי הוא במבנה ההוצאות הרזה יותר לעומת בנקים מסורתיים, היות שאין לו סניפים וכמות העובדים בו קטנה יותר. עם זאת, על תשתית טכנולוגית יש הוצאות לא מבוטלות, ועובדי הבנקים הדיגיטליים באים בעיקר מתחום הטכנולוגיה שבו השכר גבוה למדי. במבחן התוצאה הבנקים הדיגיטליים לא הביאו בשורה דרמטית בתחום המחיר, וגם הבנק הדיגיטלי בישראל לא מתיימר להיות הזול ביותר בכל התחומים.

עם זאת, בתחום פעילות שוק ההון סיכוי טוב שהוא יציע עמלות נמוכות משמעותית מאלה שמציעים הבנקים המסורתיים על פעולות של קנייה ומכירה של ניירות ערך וניהול תיק, שכן תחום זה נחשב לאחד מבורות השומן האחרונים של הבנקים.

סוגיה נוספת היא הטכנולוגיה- בבנק הדיגיטלי של שעשוע מדגישים כי הבשורה המרכזית שלהם היא בתחום הטכנולוגי, הבינה המלאכותית והחדשנות. אלא שגם כאן חובת ההוכחה עליהם- גם היום הבנקים הדיגיטליים בעולם ואפילו חלק מהבנקים המסורתיים עושים שימוש בבינה מלאכותית וביכולות טכנולוגיות מתקדמות. אלא שגם כאן לא נעשה עדיין הפיצוח. בבנקים מציינים, למשל, כי הם מציעים היום מוצרים לניהול התקציב וההוצאות, שאינם זוכים לביקוש גבוה במיוחד. לעומת זאת, מי שהצליחו עד היום להשתמש בדאטה וביכולות טכנולוגיות מתקדמות הן בעיקר ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואפל בתחומי הפעילות שלהם, ובתקופה זו הן גם עושות גישושים ראשונים לפעילות בתחום הפיננסים.

שאלת הפרטיות

בשימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות עולה גם שאלת הפרטיות. גוגל נהנית מכך שאין עליה כמעט היום פיקוח, ולכן היא עושה שימושים מתקדמים במידע על הלקוחות. אצל הבנקים זה אחרת, וסביר להניח כי הרגולטורים בחו"ל וגם בישראל יקבעו גבולות ברורים יותר בשימוש בכלים המתקדמים.

בשורה התחתונה אפשר להניח שהבנק הדיגיטלי יציע ממשק ידידותי, חוויית שירות וזמינות, וכנראה גם הטבות בגיוס לקוחות. בנוגע לבשורת המהפכה, המכשולים רבים יותר, ונותרת השאלה אם הוא יהיה סיפור הצלחה של שעשוע, שהשקיע בו 60 מיליון דולר ושואף להטמיע את מערכותיו גם בבנקים בחו"ל.

בכל מקרה מספר התפתחויות בשוק המקומי עשויות לחולל שינוי במערכת הבנקאית: מאגר נתוני אשראי, שהוקם לפני שנתיים, ומסייע לשחקנים החוץ־בנקאיים להתחרות על הלקוחות; רפורמת הבנקאות הפתוחה שתאפשר לחברות הפינטק גישה אל מאגרי הבנקים; הארנקים הדיגיטליים שצפויים להביא את אפל וגוגל לפעול בשוק הפיננסי המקומי, וכעת הבנק הדיגיטלי. השאלה היא אם כל אלה יטלטלו את המערכת, או שהבנקים המסורתיים יידעו לספוג גם אותם.