"יש תרחיש שעוד נעבור את התחזית האופטימית של בנק ישראל"

אין ספק שאת שנת 2020 הבנקים ירצו לשכוח. אחרי שנים של צמיחה עקבית ברווחים (למעט אירועים חריגים), משבר הקורונה טרף את הקלפים: בנק לאומי סיים את שנת 2020 עם צניחה של 40% ברווח ל־2.1 מיליארד שקל, ומזרחי טפחות רשם ירידה של 16% ברווח ל־1.5 מיליארד שקל.

אולם דו"חות שני הבנקים שפורסמו אתמול כללו את תוצאות הרבעון הרביעי, ומהם ניתן לשאוב אופטימיות מסוימת לגבי הצפוי בהמשך לגבי הכלכלה, היות שהבנקים מהווים בבואה של המשק.

בשני הבנקים נרשמה צמיחה נאה בתיק האשראי ברבעון הרביעי של השנה, ההפרשות להפסדי אשראי ירדו משמעותית וחזרו לרמה המזכירה תקופה של שגרה, והנתונים של ההלוואות שהוקפאו היו חיוביים גם כן, כשהרוב הגדול של ההלוואות יצאו מההקפאה, וחלק קטן יחסית נמצא בדחיית תשלומים.

סימני התאוששות מהמשבר בדו"חות הבנקים

בשורה התחתונה, רווחי לאומי צמחו ברבעון הרביעי ב־20% לעומת הרבעון המקביל ל־890 מיליון שקל על רקע העליות בשווקים, הירידה בהוצאות וצמיחת תיק האשראי. במזרחי טפחות הרווח שמר על יציבות ועמד על 439 מיליון שקל, ושיקף תשואה על ההון של 11.4%.

"אנחנו מסתכלים קדימה באופטימיות. הצמיחה בתיק האשראי ברבעון הרביעי מראה שהמשק חוזר לתפקד", אומר חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, בשיחה עם "כלכליסט". משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות, שותף גם כן לתחושה. "אחרי שאני רואה את הנתונים בנוגע לחזרה לתשלום ההלוואות המוקפאות, אני אופטימי יותר. זה לא שהכל במשק טוב, עוד יצוצו בעיות ופשיטות רגל, אבל המשק יכול לעמוד בזה ולצאת מזה מחוזק", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט". עוד הוא מוסיף: "ככל שהמשק ייפתח יותר מהר והמגבלות יוסרו, נראה עלייה חדה בצריכה הפרטית, שתהיה קטליזטור משמעותי במשק. לצד זה צריך את הממשלה כקטליזטור שגם יניע פרויקטים ארוכי טווח. אם הכל ייעשה כחבילה אחת, אנחנו אפילו עשויים להיות במקום עם נתונים גבוהים יותר מהתחזית האופטימית של בנק ישראל לגבי צמיחת המשק".

"רואים ניצנים של צמיחה ברבעון הרביעי"

ישנם כמה נתונים שמביאים לפרץ האופטימיות של שני המנכ"לים. ראשית, בתחילת המשבר הוקפאו הלוואות בהיקף של 160 מיליארד שקל, ומנתוני הדו"חות עולה כי רובם הגדול כבר חזר להיפרע באופן מלא. כך, למשל, מאז פרוץ המשבר הוקפאו במזרחי טפחות משכנתאות בהיקף של 45.6 מיליארד שקל, וכיום רק 3 מיליארד שקל מוקפאות, ועוד 5.5 מיליארד שקל נמצאות במסלול של החזר חלקי של תשלומים. ואילו בבנק לאומי בעוד מאז פרוץ המשבר הוקפאו הלוואות בהיקף של מעל ל־40 מיליארד שקל, ונכון לסוף ינואר היקף ההלוואות שנמצאים בדחיית תשלומים עומד על 7.6 מיליארד שקל.

כך שבצד ההלוואות הבעייתיות יש סימנים טובים לכך שהפגיעה של המשבר תהיה מתונה יותר לעומת תרחישי הקיצון שהיו בתחילת המשבר. בנוסף לכך בכל הקשור להסתכלות קדימה ניתן לראות כי בשני הבנקים תיק האשראי צמח השנה, כאשר הצמיחה בולטת ברבעון הרביעי, ועשויה לרמוז גם כן להתאוששות של המשק, וחזרה לפסי צמיחה.

תיק האשראי של מזרחי טפחות צמח השנה אורגנית - לא כולל רכישת בנק אגוד שהושלמה במהלך השנה - בכמעט 8%. הצמיחה בלטה במגזר העסקי, שם זינק האשראי ב־14.3%, וכמובן

בתיק המשכנתאות שצמח בעוד 7.7%.

בבנק לאומי, שלרוב שומר על צמיחה מתונה בתיק האשראי, הגבירו השנה את הצמיחה בתיק שגדל ב־5.2%. הצמיחה בבנק בלטה בעיקר באשראי העסקי - האשראי לעסקים גדולים זינק בכמעט 15%, כאשר עיקר העלייה היתה בתחום הנדל"ן. נזכיר כי אחת ההקלות שבנק ישראל נתן לבנקים בתחילת המשבר היה האפשרות להגדיל חשיפה לאשראי בנדל"ן, שסייעה לבנק בצמיחה, אם כי מדובר בעיקר בהחלטה אסטרטגית בבנק להגדיל פעילות באשראי העסקי.

מימין: מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי ומנכ"ל לאומי חנן פרידמן. "המשק יעמוד במשבר ויצא ממנו מחוזק" צילומים: עמית שעל, אורן דאי

פרידמן מציין כי על אף משבר הקורונה, נרשם ביקוש לאשראי העסקי אשתקד. "יש הרבה עסקים בענפי המסחר, שבעקבות משבר הקורונה פיתחו זרוע של שיווק ישיר, שהצריכה מהם השקעות במחסנים לוגיסטיים ומיכון. יש עסקים שניצלו את המצב, כדי לרכוש את הנכס שהם משתמשים בו. יש עסקים שאת חלק משרשרת האספקה שלהם הביאו חזרה לישראל. בשורה התחתונה, בעסקים הבינוניים בגודלם ראינו הרבה עסקים שהבינו שהם צריכים לעשות השקעות, כדי להתאים את עצמם לכלכלה החדשה", הוא אומר.

מנגד תחום האשראי הצרכני היה חלש למדי בבנקים, ובשני הם ירד היקף ההלוואות הללו ביותר מ־4%, על רקע ירידה בביקוש, והידוק מדיניות החיתום בשל העלייה בסיכון. יחד עם זאת ברבעון הרביעי הירידה נבלמה, ובלאומי אף נרשמה עלייה קלה של 2%. "ככל שהמשק ייפתח והצריכה תגדל, נחזור לראות שם צמיחה. רואים ניצנים שלה ברבעון הרביעי", אומר לארי.

שכר מנכ"ל לאומי ארה"ב: 5.7 מיליון שקל

כאמור מה שהעיב על תוצאות הבנקים בשנה האחרונה היו ההפרשות להפסדי אשראי. בלאומי הם עמדו על 2.5 מיליארד שקל, יותר מפי ארבעה לעומת 2019, ובמזרחי טפחות הם עמדו על מיליארד שקל, כמעט פי שלושה לעומת 2019. כאמור ברבעון הרביעי הם חזרו לקצב הפרשות הדומה לטרום המשבר.

העלייה החדה בהפרשות נבעה בשל הצורך בכרית ביטחון לתרחיש של גל פשיטות רגל. על אף האופטימיות שמביעים המנכ"לים הם לא ממהרים להכיר בחזרה בהפרשות הללו. "יש עדיין אי־ודאות, וצריך לחכות קצת לפני שמחזירים את ההפרשות. אבל אפשר לומר שרמת ההפרשות הגבוהה שראינו ב־2020 כנראה מאחורינו", אומר לארי.

ביטוי נוסף למשבר הוא הזינוק החד בפקדונות הציבור - במזרחי טפחות הם עלו ב־35% אשתקד ל־284 מיליארד שקל, ובלאומי ב־20% ל־447 מיליארד שקל. העלייה נבעה בתחילה מהפאניקה

בשווקים, שגרמה ליציאת כספים משוק ההון, אולם בבנקים מציינים כי סיבה נוספת להתנפחות הזו היא הירידה בצריכה, שמביאה להצטברות עודף מזומנים אצל לקוחות רבים. הערכות הן כי עם פתיחת המשק, והחזרה לשגרה גם היקף הכספים ששוכב בפקדונות בתשואה אפסית יירד.

ד"ר סאמר חאג' יחיא צילום: סטודיו סרור

אחד הנושאים שעומדים על הפרק אצל הבנקים הוא הרפורמה בריבית הפריים במשכנתאות, והטענה כלפי הבנקים היא שהם הבנקים לא גלגלו לציבור את ההטבה שבהגדלת רכיב הפריים במשכנתא. בשבוע שעבר אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן בראיון ב"כלכליסט" כי הוא מצפה לירידת מחירים של מאות שקלים בחודש. בשבוע הבא ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים דיון מיוחד בעניין. בבנקים לא מתרגשים מהביקורת. "אני רואה שמתחילת הרפורמה יש ירידה של מאות שקלים בהחזר החודשי ביחס למצב שהיה קודם. כלומר חלק משמעותי גולגל ללקוחות", אומר פרידמן. לארי אומר בנושא זה כי "השוק עדיין לא הגיע לשיווי משקל. אנחנו רואים כבר היום בנתונים של המשכנתאות שנלקחות, שההחזר החודשי יורד, ומיום ליום זה קורה יותר, עד שנגיע לשיווי משקל".

דו"חות הבנקים חושפים גם את העלות השנתית של שכר הבכירים, שכפוף לחוק שכר הבכירים. מהנתונים עולה כי אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב, שלא כפוף למגבלות החוק נהנה משכר בעלות של 5.7 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של פרידמן והיו"ר סאמר חאג' יחיא עמדה על 3.3 מיליון שקל לכל אחד. במזרחי טפחות נהנה המנכ"ל לשעבר אלדד פרשר משכר בעלות של 3.9 מיליון שקל, היו"ר משה וידמן משכר בעלות של 3.6 מיליון שקל, ולארי מ־2.9 מיליון שקל.