היקף השימוש בצ'קים ירד ב-30% בתקופת המשבר

אמצעי התשלום שספג את הפגיעה המשמעותית ביותר בתקופת משבר הקורונה הוא הצ'קים. בתחילת משבר הקורונה, בעקבות הפאניקה והאי וודאות במשק, פרסם בנק ישראל הקלה זמנית, שהשהתה סנקציות על צ'קים חוזרים. כתוצאה מכך החל גל ביטולי צ'קים. אולם כעת מפרסם בנק ישראל מחקר עדכני, ולפיו גל הביטולים לא רק שנרגע, אלא אף ירד בפרמטרים מסוימים נמוך יותר מהיקפיו טרום המשבר.

כך למשל לפני המשבר עמד היקף הצ'קים ללא כיסוי על 0.8% מהצ'קים. בתחילת המשבר, בעקבות הסגר הראשון והשיתוק הפתאומי במשק, זינק היקפם ל-2.4% מסך הצ'קים. מאז צנח הנתון בעקביות, ונכון לדצמבר 2020 הוא עמד על פחות מ-0.5%, קרי נמוך יותר מאשר תקופת טרום המשבר.

בבנק ישראל מעריכים כי ייתכן והירידה בנתון נובעת מכך שהשימוש בצ'קים נעשה יותר שמרני, ומקבלי הצ'קים מבצעים בדיקות אמינות קפדניות יותר לצד המשלם.

גם בצ'קים המבוטלים היה זינוק במשבר ל-2.3% מהצ'קים בעקבות ביטולי עסקאות וחוסר הוודאות ששרר במשק. מאז נתון זה ירד ועומד כיום על 0.4%, אבל זה עדיין גבוה מהנתון של השגרה אז עמד היקף הצ'קים המבוטלים על 0.2%. על אף שהנתון כיום כפול לעומת טרום המשבר, בבנק ישראל אומרים שבפועל זה גידול זניח, שנובע מביטול צ'קים מסיבות מוצדקות, כגון צ'קים ששולמו בעבור אירועים, כנסים ותיירות - עסקאות שלא יצאו לפועל.

חשש מצ'קים חוזרים

על אף השיפור ברמת האמינות של הצ'קים מאז תחילת המשבר, עדיין ספג אמצעי תשלום זה פגיעה בתדמית בעקבות גל הביטולים בתחילת המשבר. בבנק ישראל מציינים שהיקף השימוש בצ'קים ירד ב25%-35% בתקופת המשבר.

את הירידה ניתן להסביר גם בירידה בהיקף הפעילות במשק, אולם זו אינה הסיבה היחידה. גם החשש מצ'קים חוזרים הפחית את השימוש באמצעי תשלום זה, וגם הערכות בקרב גורמים כלכליים הן שהעלייה בתשלום "בשחור" בעיקר בתקופת הסגר, גרע מהשימוש בצ'קים לטובת מזומן.

צ'ק צילום: עמית מגל