"אנחנו מנהלות קריירה וילדים, אם נחליט לנהל את החיסכון – נהיה טובות גם בזה"

"נקודת המוצא היא שצריך להיות שוויון, גיל הפרישה לנשים לא צריך להיות שונה מזה של גברים וצריך להעלות אותו – אין סיבה שנשים יצאו לפרישה לפני גברים. זוהי דעתה של ענת כנפו-תבור, סמנכ"לית התפעול ומנהלת קרן הפנסיה, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, בסוגיה שעולם הפנסיה מתחבט בה בשנים האחרונות - האם להעלות את גיל הפרישה.

כנפו-תבור מוסיפה: "בואו נסתכל דקה על ההיבט הפרקטי: זה לא משנה בכלל לקרנות הפנסיה החדשות, אלא נוגע לקרנות הוותיקות ולקצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי. בפועל כשיש נשים רבות שמוצאות את עצמן בלי עבודה בגיל שישים, המשמעות של להעלות את גיל הפרישה היא להשאיר אותן עוד זמן בלי הכנסה ובלי קצבאות, וזה לא הכי חכם. זה פופוליסטי לבוא ולהגיד באופן גורף 'עכשיו בואו נעלה את גיל הפרישה'. צריך לשבת ולבנות תוכנית כוללת, לראות איפה יש אוכלוסיות בקשיים, ואז להעלות".

הדיון הציבורי מתמקד בסוף תקופת החיסכון ובגיל הפרישה, אבל כנפו-תבור מעוניינת דווקא להפנות זרקור לתחילת החיסכון: "התארכות תוחלת החיים מחייבת תחילת חיסכון כמה שיותר מוקדם. אפילו ישר עם הולדת הילד. צעד חכם היה בתחום עם פתיחת חיסכון לכל ילד של המדינה, אבל גם כשמגיעים לגיל 18 צריך להמשיך לחסוך – לא לחכות ל'אחרי התואר', 'אחרי הטיול', החיסכון צריך להתחיל לעבוד כמה שיותר מוקדם". 

ענת כנפו-תבור, סמנכ"לית התפעול ומנהלת קרן הפנסיה, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, צילום: אורן קאן

זו קצת עצת פלקאט לא? משפחות לא גומרות את החודש, אז ממה חוסכים?  

"זה נכון, יש תקופות עם הוצאות יותר גבוהות, למשל כשיש ילדים קטנים, ויש תקופות עם הוצאות יותר נמוכות. חשוב לנהל את הדברים, שהם יהיו במודעות. עלייה בשכר צריכה ללכת גם לחיסכון ולא רק לשוטף, שישמר רצף ביטוחי כשיוצאים לחופשת לידה ומאריכים אותה, או בין עבודות. כולנו יודעות לנהל מעולה: את משק הבית, את שילוב הקריירה עם האימהות, גם את זה צריך לנהל".

יש לדעתך רתיעה של נשים מתחום הפיננסים?

"זה תחום שנתפס גברי, נשים פחות נמצאות בו, אבל במחקרים שנעשו ובהם נבדקו השקעות נשים מול גברים, הנשים השיגו תשואה גבוהה יותר. אז למרות שיש חשש לא ברור לגעת בתחום שוק ההון, ופנסיה זה אפילו עוד יותר, כשנשים מחליטות לגעת בזה, הן טובות".

תני 3 עצות הכי פשוטות לחיסכון.

"להתחיל מוקדם כמובן, לנהל את זה – לקחת סיכון כשצעירים, ולא לשים באפיקים שלא מניבים תשואה, והסבלנות משתלמת: אם בחרת מסלול מנייתי, זה בסדר לא לגעת בזה. חסכונות לטווח ארוך לא צריך לשנות ברמה הרבעונית".

אנחנו לא בסיום סייקל של עליות, זה הזמן לקחת סיכון?

"אף אחד לא יודע אם באמת אנחנו בסוף הסייקל. כשחוסכים לטווח ארוך, בפנסיה, בחיסכון לכל ילד, בגמל להשקעה – זה לא נכון לנסות לתזמן את השוק. בטווח ארוך הסטטיסטיקה ידועה: הרכיב המנייתי יודע לתת תשואה יפה. בין 10% ל-11% לשנה בממוצע בכל עשור ב-60 שנה האחרונות. בדרך יש פיקים למעלה ולמטה".

יש פיקים למטה, אבל יכול להיות שלא כל ההתאוששויות יהיו מהירות כמו ב-2008 ובמרץ השנה? יכול להיות שייקח עשור להחזיר את ההפסד?

"אני לא מכירה משברים בהם לקח לשווקים זמן מאוד ארוך לתקן. להיפך, התיקון בא בטווחי זמן כל כך קצרים שמי שיצא בשיא הירידות לא הספיק להיכנס בחזרה לפני העליות".

את שותפה להערכה שהדור הבא יהיו פנסיונרים עניים עם יחס תחלופה של 40%?

"אני לא חושבת. לדעתי בסופו של דבר השכר של דור ה-Y יהיה גבוה משמעותית ממה שאנחנו חושבים. נכון שלוחות התמותה מתארכים אבל מי שידע להתנהל נכון לא יהיה פנסיונר עני".

יש חשש מובנה מחיסכון בקרנות פנסיה, אפשר לשנות את הזכויות, בעבר הן כבר לא עמדו בהתחייבויות, הכסף הולך לתספורות.

"קרנות פנסיה לא יקרסו. זה לא מצב שקיים. קרנות הפנסיה היום מאוזנות, עומדות בכל התחזיות שלהן קדימה, עם בקרה מאוד צמודה מהרגולטורים".

נכון שהקרן לא תקרוס, אבל תהיה שחיקה על שחיקה על שחיקה של הקצבה.

"צריך להפריד את הטראומה מהתנהלות הקרנות הותיקות לאיך שהקרנות מנוהלות כיום. זה לא אותו דבר. למה שתהיה שחיקה? התשואות היום הרבה יותר גבוהות, חלק יותר גבוה מנוהל בשוק ההון, ואין סיבה שהתוצאות קדימה לא יהיו טובות".

קרן הפנסיה מקנה ביטוח אבדן כושר עבודה מספק?

"ביטוח אבדן כושר העבודה אצלינו נגזר מהשכר. כל עוד לא מתעסקים במשהו סופר מסוכן, בעיסוק שדורש הגנה מאוד ספציפית – למשל פסנתרן שצריך את כל האצבעות כדי להתפרנס, הביטוח מספק".

אתם רואים ירידה משמעותית בהפקדות בעקבות הקורונה?

"אצלינו אין ירידה בהפקדות. אבל חשוב להדגיש שמי שנמצא במצב של פיטורין או חל"ת, צריך להיות ער ולדאוג לפנסיה שלו. שמרו על רצף ביטוחי ודאגו להשלמות חיסכון בהמשך הדרך".