מדריך כלכליסט
הגעתם אל סף קריסה כלכלית? האם ובאיזה תנאים כדאי לבקש פשיטת רגל
משבר הקורונה הביא עימו גל של בקשות לפשיטת רגל. בסופו של התהליך הרוב יקבלו את הצו הפוטר אותם מחובות, אולם עד אז הדרך ארוכה, מורכבת ויש לה השלכות שליליות לעתיד. כלכליסט מציג - כל מה שחשוב לדעת לפני שמחליטים להיכנס מבחירה להליך של פשיטת רגל
מתי סביר להיכנס להליך פשיטת רגל ומתי עדיף להימנע? מדריך כלכליסט גיבש מדריך בנושא עם עו"ד יואב בן פורת, מומחה לחדלות פירעון ממשרד איתן ארז, עו"ד שי פיאדה ממשרד פיאדה, ליבוביץ-מאיר המתמחה בחדלות פירעון ועצת זהב אחת מעו"ד סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של מדינת ישראל.
חנות סגורה (אילוסטרציה) צילום: אורנה יפת מה היתרון המרכזי של הליך פשיטת רגל?
הליכי פשיטת רגל נועדו בין היתר לסייע לחייבים שאינם מסוגלים לשאת בעול חובותיהם, על מנת לצאת לדרך חדשה, ללא גיבנת של חובות. זאת לאחר שיקבלו צו הפטר הפוטר אותם מחובותיהם. יחד עם זאת יש להבין כי הליך פשיטת רגל הוא הליך מורכב. היתרון המרכזי זה היכולת לפתוח דף חדש ונקי מבחינה כלכלית ולקבל הפטר מהחובות ולהתחיל מחדש. אבל צריך לקחת בחשבון שיש חובות שלא ניתן לקבל מהם הפטר כמו חוב מזונות, קנסות, חובות שנוצרו במרמה ועוד. צריך גם לזכור שיש להליך הגבלה על יכולת הפעילות הכלכלית בעתיד. זה מופיע בדוחות נתוני אשראי. כלומר, זה מידע שמגיע למערכת הפיננסית ומגביל את היכולת ליטול אשראי חדש.
כמובן, שיש גם מגבלות בתקופת ההליך של עיכוב יציאה מן הארץ, צורך להגיש דיווחים חודשיים על הוצאות והכנסות, לעבור בדיקה כלכלית אצל הנאמן לנכסי פושט הרגל , איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור להיות בעל מניות בחברה, איסור על הקמת חברה, הפיכתו ללקוח מוגבל בבנק ועוד.
לדברי עו"ד יואב בן פורת, "היתרון הגדול ביותר של ההליך, שהוא מאפשר לחייב, בסופו של תהליך ובתנאי שהוא משתף פעולה וממלא את חובותיו בהליך, לפתוח דף חדש עם קבלת ההפטר. יתרון נוסף משמעותי הינו העובדה שהליך הפש"ר מעכב את הליכי ההוצאה לפועל ואת כל התביעות נגד החייב (למעט הליכים פליליים), כך שהוא נהנה מהגנה מפני נושיו".
עו"ד יואב בן פורת צילום: שלומי קורן מהם השיקולים שצריך לקחת בחשבון לפני שפונים להליך של פשיטת רגל?
חשוב לדעת כי ההליך מצריך גילוי וחשיפה של כל הנכסים, התחייבויות ופעילויות עסקיות ופרטיות שנעשו 7 שנים לפני הכניסה להליך ועוד. לדברי עו"ד שי פיאדה, "גילוי המידע הינו נרחב ורלבנטי גם לבן או לבת הזוג וכן לעתים לבני משפחה נוספים. נדרש שיתוף פעולה הכולל התייצבות לחקירות על ידי הנאמן; קיימת חובה לדווח באופן חודשי על הכנסות והוצאות ברזולוציות הגבוהות ביותר, תוך בחינה של אורח החיים של החייב ובני משפחתו. במקביל, נגזר תשלום חודשי בו החייב נושא לקופת ההליך. בנוסף, מוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, לא ניתן לנהל פעילות עסקית והחייב צריך למצות את פוטנציאל ההכנסה שלו באמצעות השתכרות ומציאת מקום עבודה, כשכיר ולא כעצמאי. מוטלות עליו הגבלות במישור הפיננסי והבנקאי - אין כרטיס אשראי, לא ניתן לנהל חשבון בנק דביטורי, לעיתים נדרש לנהל את הפעילות באמצעות בנק הדואר בלבד. ההליך נמשך תקופה ארוכה יחסית (על פי החוק החדש כשלוש שנים לערך) במסגרתה החייב נמדד ונבדק כאשר הוא מאבד כל עצמאות כלכלית. למעשה, בעל תפקיד מטעם בית המשפט נכנס בנעליו של החייב".
איזה מידע יידרש החייב לחשוף על מנת להיכנס להליך פשיטת רגל?
על חייב שמעוניין להיכנס להליך לחשוף את חשבונות הבנק שלו ושל עסקיו בעבר ובהווה. על החייב לחשוף את הנסיבות שהובילו לקריסה הכלכלית ולפרט את כל עסקאות הנדל"ן שביצע הוא (ו/או זוגתו) ב-7 השנים האחרונים, על מנת להראות כי לא ביצע הברחה של נכסים. חייב שלא ישתף פעולה עם הנאמן ולא יחשוף את המידע שיידרש ממנו, עלול להסתכן בביטול ההליך. כמו כן כלל נכסי החייב, לרבות זכויותיו הניתנות למימוש, עומדים לבדיקה לצורך מימושם לרבות בית מגורים (לגבי בית מגורים קיים מנגנון הגנה שתכליתו מתן דיור חלופי לחייב ולבני משפחתו).
איך משפיעה הקורונה על השיקולים לפנות להליך ?
עו"ד בן פורת מסביר כי "בתקופה זו כל המערכת - לרבות בתי המשפט, הנאמנים והממונה - קשובים יותר לקשיים של החייבים אשר הכנסות התא המשפחתי שלהם נפגעו, כך שמתאפשרת הקטנה של התשלומים החודשיים או דחייתם לפרק זמן של מספר חודשים. כמו כן, הנחה הממונה את הבנקים להנפיק לחייבים כרטיסי דביט לבקשתם, אף ללא אישור נאמן. מעבר לזה, בימים אלה מתגבש תיקון לחוק חדלות הפירעון, שיעסוק בתקופת הקורונה, ושמציע מסלולים חדשים ומקוצרים תוך הטלת הגבלות קלות יותר בהשוואה להליך הרגיל. במסגרת תזכיר חוק שנבחן בימים אלה, מוצע כי יחיד יהיה רשאי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיו. עיכוב ההליכים יינתן בתוך 7 ימים מהגשת הבקשה, ולתקופה של 45 ימים.
עו"ד שי פיאדה צילום: שלומי קורן
עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, לא ניתן יהיה להמשיך ולפתוח בהליכים משפטיים ובהליכי גבייה נגד היחיד, וכן יחולו הוראות מיוחדות לעניין התנהלותו הכלכלית בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, כדי לאפשר ליחיד התנהלות כלכלית במהלך עסקים רגיל בתקופת עיכוב ההליכים, אך מבלי לשנות את מצבת נכסיו באופן חד צדדי ולא במסגרת ההסדר". לדברי עו"ד פיאדה, " על אף המצב העגום, כניסה להליכי חדלות פירעון לא תהיה בהכרח הפיתרון הנכון ובפרט כאשר כמות ההליכים צפויה לגדול באופן משמעותי. העומס ייתן את אותותיו גם במסגרת המשפטית האמונה על ההליך, וצפוי כי יהיו לכך השלכות גם בהיבט האישי וההתייחסות הפרטנית לכל חייב וחייב".
ומהי עצת הזהב של עו"ד סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של מדינת ישראל? לדבריה, "הליך חדלות פירעון של יחיד (פשיטת רגל) צריך להיות מוצא אחרון להתמודדות עם חובות. לפני פנייה להליכי חדלות פירעון כדאי למצות את כל דרכי הפעולה האחרות ובמסגרת זו לנסות, למשל, להגיע להסדר פריסת חוב עם הבנקים, שהם, עדיין, הנושים המרכזיים בהליכי חדלות פירעון של יחידים ופעמים רבות נכונים להגיע להסדרי פריסת חוב, לפעמים אפילו תוך מחיקת חלק מהחוב. חלק גדול מהליכי פשיטת רגל של יחידים כיום נובע מהתנהלות כלכלית לא נכונה. בחלק מהמקרים, פנייה לסיוע של גופים העוסקים בליווי והענקת כלים להתנהלות כלכלית נכונה עשויה לסייע בהיחלצות מהמשבר, ללא פנייה להליכי חדלות פירעון".
