הגרוש שבתלוש: על מה מנהלים מו"מ בכניסה למקום העבודה

תקופת הקורונה מלווה בחילופי מקומות עבודה רבים. למרות שלכאורה אנו מצויים ב"עולם של מעסיקים", כלומר, הכוח במו"מ על תנאי ההעסקה נמצא אצל המעסיק ולא אצל העובד, עדיין נקודת הכניסה לעבודה, היא נקודה שבה יכולת ההשפעה של העובד על תנאי העסקתו העתידיים, היא הטובה ביותר.

לכן, כאשר נמצאים במו"מ לקראת קבלה למקום עבודה, חשוב להגיע מגובשים בסוגיית השכר והתנאים המבוקשים. ביקשנו מעינת רוזנברג, יועצת במדיניות שכר וביטוחים קולקטיביים, עצות כיצד להתכונן לשיח עם מעסיק עתידי.

1. לפני שנדבר על השכר עצמו, צריך לזכור שהשכר הוא מרכיב חשוב מאוד, אבל לא יחידי, בהחלטה על מקום עבודה. גורמים כמו גמישות, התאמה לסגנון חיים ומידת העניין שלנו בתפקיד ישפיעו על הדרישות שלנו ועל הנכונות שלנו להתפשר בנושא השכר.

2. במו"מ לא נוקבים בשכר נטו. הנטו נגזר מגורמים שונים שתלויים בנתונים האישיים של העובד, ואם מגיעות לו הטבות כאלו ואחרות, זהו לא עניינו של המעסיק.

3. שכר המינימום במשק הוא השכר למשרה מלאה, לכן – ככל שאתם עובדים פחות שעות – המעסיק רשאי לשלם פחות משכר זה.

4. כאשר את מגבשת מענה לשאלה "כמה את רוצה"? או "ציפיות השכר שלי למשרה הן....", זכרי שהשכר עבור המשרה הוא גם הנגזרת ממנה מחושבות ההפרשות הפנסיוניות, ההפרשות לקרן השתלמות, בונוסים, שעות נוספות, ועוד. עניין ההפרשות וגובהן חשוב מאוד נוכח העובדה שהמדובר בהכנסה נוספת, סמויה מן העין, שתאפשר לנו להגדיל את החסכון העתידי.

תלוש שכר צילום: גיל נחושתן

5. בנוסף למו"מ על השכר עצמו, כדאי מאוד לנהל מו"מ על תנאים נלווים. ראשית, אם ההפרשות לקרן הפנסיה לא ניתנות ממלוא השכר אלא מחלקו – לבקש להגדיל את בסיס השכר להפרשות פנסיוניות.

6. בנוסף, כדאי מאוד להתמקח ולבקש קרן השתלמות. קרן השתלמות הינה הטבה מקובלת אך אינה חובה על המעסיק. תשלום קרן השתלמות מהווה תוספת שכר פטורה ממס (עד תקרה), הן בהפקדה והן במשיכת הכספים. הרכב ההפרשות המקובל הינו 2.5% לעובד ו – 7.5% למעסיק, מתוך השכר.

הרכב הפרשות שבו העובד מפריש יותר משליש או שסך הפרשות העולה על התקרה - מחויב במס, וכן כל הפרשה העולה על שכר חודשי של 15,712 שקל. ישנם מעסיקים אשר מאפשרים לעובד להחליט אם להגדיל שכר ולהפריש עד התקרה בלבד, או להפריש מעבר לתקרה. מאחר שאנשים נוטים לצרוך יותר ככל שההכנסה עולה, אני נוטה להמליץ להפריש גם מעבר לתקרת המס. באופן זה, החסכון אינו נראה בעין ואינו מחויב במס יותר מכפי שהיה ממוסה כל חסכון שמבוצע מתוך הנטו.

7. ימי חופשה והבראה: תוספות שונות מהותית זה מזה, אך המשותף הוא שהמינימום קבוע בחוק לפי ותק אצל המעסיק. ככל שיש לכם נסיון רב יותר

בשוק – רצוי לבקש זכאויות אלה בהתאם לותק והנסיון שלכם בשוק העבודה. כלומר, מראש לבקש מעל המינימום הקבוע בחוק. צבירת ימי חופשה ללא הגבלה אינה מקובלת אצל רוב המעסיקים, אך אם אתם עובדים אצל מעסיק נדיב ומשופעים בימי חופשה – נסו להגיע להסדר שמאפשר צבירת ימי חופשה משנה לשנה. בדרך זו, תוכלו ליהנות מימי חופשה בשכר לאחר עזיבת עבודה ותוכלו לקחת פסק זמן בין מעסיקים.

8. נסיעות/רכב: המינימום בחוק מחייב לשלם החזר הוצאות נסיעה (בהתאם לימי העבודה במשרד). במקרים רבים הסכם ההעסקה קובע אחזקת רכב ו/או ביטוח ורשיון רכב או רכב ליסינג. התוספת הזו, כמו כל הכנסה המשולמת ע"י המעסיק, חייבת במס. מעסיק אשר מציע רכב ליסינג יסכים בדרך כלל להחליף אותו בתוספת לשכר.

לשם קבלת ההחלטה בדבר כדאיות הבחירה ברכב ליסינג, כדאי להוסיף למשוואה גם את התשובות לשאלות: נוחות בטיפול ברכב במקרה של תקלה, תשלום השתתפות עצמית במקרה של תאונה ואפשרות לנהיגה של נהג צעיר וחדש.