מחיר הקורונה: העשירונים הנמוכים ישלמו את בועת החובות

העשירונים התחתונים צפויים לספוג את הפגיעה העזה ביותר של בועת החובות המתנפצת, על רקע הזינוק הצפוי באבטלה והירידה החדה בצמיחה במשק, בעקבות משבר הקורונה.

שלשום התברר כי חברת האשראי הצרכני החוץ־בנקאי הגדולה בישראל, מימון ישיר, מקפיאה מתן הלוואות לכל מטרה. במקביל, חברות כרטיסי האשראי מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים בפניות לקבלת אשראי צרכני לעסקים קטנים, אך מתחילות להקשיח את תנאי הסף למתן הלוואה כשהלקוחות היותר חלשים צפויים להידחות.

החוליה החלשה

הבנקים הגדולים מלכתחילה, העניקו אשראי רק ללקוחות היותר חזקים, בעוד החלשים שילמו ריביות גבוהות על מינוסים תופחים ולא פעם נידחו בקשות שלהם לקבל אשראי. החשש ההולך וקרב הוא שמשקי הבית בשכבות הנמוכות יתקשו גם לעמוד בחובות הקיימים וגם לקבל הלוואות חדשות לתקופת אבטלה שמשך הזמן שלה אינו ידוע.

מה שנחזה כתסריט הבלהות הקיצוני של הפיקוח על הבנקים מתממש ממש עכשיו. הבשורות הטובות הן שגם בתרחישי הקיצון שנבחנו על ידי הרגולטור - המערכת הבנקאית נותרת יציבה. החדשות הפחות טובות הן שהחמישון התחתון באוכלוסייה צפוי לספוג מכה קשה.

ב־2017 פרסם בנק ישראל מחקר על הפגיעות הפיננסית של משקי הבית ולראשונה מיקד זרקור על האשראי הצרכני בישראל. המחקר שהתבסס על נתונים מ־2016, העלה כי מבין משקי הבית שנטלו הלוואות, כ־15% שהם 7% מהאוכלוסייה באותה תקופה, נחשבים לפגיעים פיננסית, כלומר בעלי הסתברות גבוהה להתקשות בתשלום חובות. בשנת 2016 ל־47% ממשקי הבית היתה הלוואה כלשהי, ל־31% מהם היתה הלוואה צרכנית ולכ־28% הלוואה לדיור, מתוכם לכ־40% היתה גם הלוואה צרכנית. השיעורים הללו לא השתנו בצורה משמעותית עד היום.

במספרים מוחלטים הנתונים העדכניים לנובמבר 2019 הם כי היקף תיק המשכנתאות עמד על 360 מיליארד שקל, האשראי הצרכני בבנקים הגיע ל־154 מיליארד שקל, חברות כרטיסי האשראי החזיקו תיק אשראי צרכני של 23 מיליארד שקל נוספים, והגופים המוסדיים שנתנו הלוואות על חשבון חסכונות הפנסיה החזיקו בתיק אשראי צרכני של 18 מיליארד שקל נוספים.

הבנקים כמעט ולא צמחו בתיק האשראי הצרכני שלהם בשנתיים האחרונות כתוצאה מהקטנת סיכונים. העשירונים הנמוכים שהתקשו לקבל הלוואה מהבנק פנו לאשראי חוץ־בנקאי - לחברות כרטיסי האשראי, לחברות כמו מימון ישיר ולהלוואות על חשבון כספי קרנות ההשתלמות, שמתאפיינות בריביות גבוהות משמעותית. כל אלה הציגו צמיחה דו־ספרתית בשנה בתיקי האשראי שלהן.

המפקחת על הבנקים חדוה בר. הצורך באיזונים ובלמים לאשראי צילום: עמית שעל

המחקר של בנק ישראל העלה נתון מדאיג - שיעור החוב שמחזיקים ארבעת עשירוני ההכנסה התחתונים בישראל גבוה משיעורו באירופה - 12% לעומת 5% בהתאמה. בבנק ישראל הבהירו כי מצב זה עלול לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכון בגין לווים אלה. אולם מאחר שהם תופסים חלק קטן בסך החוב יש להם השפעה מוגבלת על הפסדי האשראי הפוטנציאלים של המערכת הבנקאית. עם זאת, נטל חוב גבוה עלול לסכן את משקי הבית עצמם. לכן כתבו החוקרים כי חשוב להעניק לציבור חינוך פיננסי כדי להבטיח שהצרכנים מבינים את מצבם הכלכלי וצורכים אשראי בהתאם ליכולתם.

לפי המחקר, במגזר החרדי שיעורם של משקי הבית שיש להם הלוואות גבוה משיעורם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית - כ־66% לעומת כמחצית בהתאמה. פער זה ניכר הן בהלוואות צרכניות והן בהלוואות לדיור. נכון ל־2016 מעל 40% ממשקי הבית החרדים שנטלו הלוואה צרכנית נשענו על גמ"ח אם באופן בלעדי ואם בנוסף לבנק. ביחס לאוכלוסייה הערבית נוטלי המשכנתאות מהווים רק 8% מהמגזר הערבי לעומת 32% במגזר היהודי, אולם נוטלי הלוואות צרכניות מהווים 40% ממשקי הבית הערבים ו־29% ממשקי הבית היהודים. הוסבר כי השיעור הגבוה של נוטלי האשראי הצרכני במגזר הערבי נובע מכך שהם מתקשים למשכן את הנכס שבבעלותם.

משקי בית שהכנסותיהם נמוכות מתאפיינים בפגיעות גבוהה. שיעור משקי הבית הפגיעים בחמישון ההכנסה התחתון עומד על 32%. משקי הבית שנטלו הלוואות ממקורות חוץ־בנקאיים כמו חברת ביטוח או חברת כרטיסי אשראי פגיעים אף יותר ממשקי בית שנטלו הלוואה מבנק בלבד. כשליש מסך החוב שייך למשקי בית פגיעים פיננסית ושיעור החוב הצרכני השייך להם גבוה משיעור החוב לדיור. לפי כותבי המחקר ממצא זה יחד עם העובדה שהחוב הצרכני אינו מגובה בבטחונות, פירושו שאם יתממש תרחיש קיצון המערכת הבנקאית עלולה לספוג בגין החוב הצרכני הפסדים גבוהים יחסית. אלא שלפי כותבי הדו"ח, הפסדים אלה כאמור, אינם מהווים סיכון לעמידותה של המערכת אלא רק מסכנים את הלווים עצמם.

ב־2019 פרסם בנק ישראל, כמו בכל שנה, את ההשלכות האפשריות של אירוע קיצון על המערכת הבנקאית, על בסיס נתוני 2018. התרחיש שנלקח בחשבון לא כלל אפשרות למגיפה, אך התייחס לזעזוע מקומי על רקע אירועים גיאו־פוליטיים חמורים בישראל, בשילוב עם משבר בשוק הדיור ועלייה באבטלה. עם זאת התרחיש הניח שהכלכלה העולמית תמשיך לצמוח, דבר שלא קורה במשבר הנוכחי. על פי נתוני התרחיש הבנקים צפויים להפסד של 12.2 מיליארד שקל בשנה - 1.2% מתיק האשראי. בנוסף, האבטלה גואה, הפגיעה בתוצר והמשבר בדיור מקשים על משקי הבית והמגזר העסקי לעמוד בהתחייבויות והדבר גורם לבנקים הפסדים משמעותיים ופגיעה מהותית בהון. בתרחיש הקיצון האשראי הצרכני הוא שמגיע לשיעורי ההפסד הגבוהים ביותר - שיעור הפסד שנתי ממוצע של 2% כתוצאה מעלייה חדה באבטלה.