יש תחרות: כלל מנסה לאתגר את קרנות ברירת המחדל
בקרנות הפנסיה הגדולות הבינו שעליהן להתאים את עצמן לעידן הקרנות המוזלות וחלקן מציעות ביטוחים אטרקטיביים יותר במטרה לשמר את ההגמוניה בשוק; כלל החלה השבוע לשווק קרן במודל של דמי ניהול שפוחתים אוטומטית ככל שהחיסכון הנצבר גדל
- מהפך: כל חוסך שני הצטרף לקרנות המוזלות ב־2018
- מהיום - מעסיקים יחוייבו לצרף עובדים חדשים לאחת מקרנות הפנסיה המוזלות
- אקזיט פנסיוני: עמיתי כלל ביטוח גרפו חצי מיליארד שקל
בתחילת השבוע חשף "כלכליסט" את הנתון המרשים העולה מדו"חות קרנות הפנסיה, שלפיו כל חוסך שני שהצטרף לקרן פנסיה ב־2018 עשה זאת באחת מקרנות פנסיית ברירת המחדל. כעת מתברר, שהתגובה של קרנות הפנסיה הגדולות לא מאחרת לבוא וזאת בא לידי ביטוי בפעולתה של כלל.
עד שהפנסיה תפריד בינינו קרנות הפנסיה המוזלות הן תוצאה של רפורמה שנולדה לפני שלוש שנים. שינוי נוסף התרחש באפריל השנה, אז הוחלט שמעסיקים יידרשו לצרף אוטומטית עובדים חדשים לקרנות המוזלות, אם אלה לא בחרו בצורה יזומה בקרן פנסיה אחרת.
שתי הקרנות שנבחרו להוביל את הרפורמה היו הלמן־אלדובי ומיטב דש, ואם עד כה ניתן היה לבוא אליהן בטענות לביצועים חלשים או לשירות ירוד, הרי שבנובמבר הצטרפו אליהן שתי קרנות פנסיה נוספות: אלטשולר שחם ופסגות - שני בתי השקעות מובילים, שעומדים בראש טבלת התשואות בענף.
קרנות הפנסיה הגדולות שולטות ב־92% משוק הפנסיה, ובעת האחרונה הבינו עד כמה האיום של הקרנות המוזלות משמעותי: שם המשחק הוא מחיר ותשואה, ללא ערך למותג גדול ויוקרתי. כיוון שכך וכדי למנוע שחיקה עקבית בנתח השוק שלהן לטובת הקרנות המוזלות, עליהן לשכנע את העובדים לבחור דווקא בהן, באמצעות הורדת דמי הניהול והצעות קורצות אחרות.
ההצעה של כלל מדגימה זאת: עד עתה קרנות הפנסיה הפחיתו את דמי הניהול אך ורק במסגרת הסכם עם מעסיקים ורק למשך תקופת ההעסקה של העובד - ולאחריה הן הזניקו את דמי הניהול. וכך, חוסכים חזקים ומאוגדים נהנו מהטבות בדמי הניהול בזמן שהחוסכים החלשים, עובדי הקבלן ובעלי שכר המינימום, שילמו את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק.
עתה כלל מתחייבת לדמי ניהול אחידים וקבועים לכל מצטרף, כשגובה דמי הניהול נקבע בהתאם לסכום שצבר החוסך - ויירד ככל שהסכום הנצבר גבוה יותר. דמי הניהול לחוסך שיצטרף עם אפס צבירה יעמדו על 0.25% מהסכום הצבור ו־2.5% מההפקדה החודשית. מדובר אמנם בדמי ניהול גבוהים מאלו שמציעות הקרנות המוזלות, אך הם נחשבים טובים מאוד בהשוואה לדמי הניהול המקסימליים שקרנות הפנסיה הגדולות יכלו לגבות מחוסכים חלשים ללא יכולת מיקוח - 0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות.
כדי להמחיש את ההבדל, כלל הציגה תרחיש שבמרכזו חוסך בן 36, שכיר זה 12 שנים ומשתכר 10,000 שקל בחודש, שמפקיד כל חודש 2,083 שקל לקרן פנסיה וחסך עד כה 375 אלף שקל. דמי הניהול שמשלם החוסך בתרחיש של כלל זהים לאלו שגובה אלטשולר שחם. על פי החישוב, אם החוסך ימשיך להפקיד כספים בתנאים זהים עד גיל 67, יצטברו בקרן הפנסיה שלו 2.739 מיליון שקל - אבל אם יעבור לקרן של כלל עם הסכום שצבר, דמי הניהול יפחתו עם הזמן כך שהוא יקבל 2.757 מיליון שקל.
חשוב להדגיש כי המוצר שמציעה כלל לא תמיד יהיה יותר זול מחיסכון בקרנות המוזלות. כך, למשל, חוסכים שמתחילים עם שכר נמוך שלא עולה משמעותית ולא מגיעים לצבירות משמעותיות, יצברו יותר בקרנות הפנסיה המוזלות - בהנחה שדמי הניהול בהן לא יקפצו בתום תקופת ההתחייבות בת עשר השנים. לכן יש כמובן חשיבות לבדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה.
במהלך רפה בהרבה, שנועד גם כן להתמודד עם התחרות החדשה, השיקה באחרונה גם מנורה מבטחים מוצר פנסיוני חדש שמציע הגנה ביטוחית רחבה יותר לחוסכים מפני אירועי נכות.
הן המהלך של כלל והן זה של מנורה מבטחים מעידים כי הקרנות הגדולות מבינות שהרפורמה עובדת, וכי הן חוששות מאובדן ההגמוניה שלהן בשוק הפנסיה. כיוון שכך הן מתחילות להציע מוצרים עם ערך לחוסכים, בניסיון אמיתי לשמר את הלקוחות.
