הלפרין מתנגדת להטלת מגבלות על ביט ופפר פיי

ערב ההנפקה של ישראכרט בבורסה, הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין לוחצת על בנק ישראל לוותר על המגבלות שתכנן להטיל על אפליקציות התשלום של הבנקים.  

מתווה ההגבלות שגיבשה המפקחת על הבנקים חדוה בר נועד למנוע מהבנקים לדרוס את חברות כרטיסי האשראי ‑ שיהפכו בקרוב למתחרות שלהם בשל חוק שטרום ‑ דרך כרסום בהכנסותיהן מסליקת תשלומים בבתי עסק. הלפרין, שנפגשה עד כה עם הנגיד לפגישת היכרות אחת, סבורה שהגבלות כאלה ימנעו יצירת תחרות בשוק הסליקה.

כעת הבנקים מציעים מתווה פשרה שבו הם יתחייבו, בשלוש השנים הראשונות שבהן יהיה אפשר לשלם באפליקציות בבתי עסק, להמשיך להעביר את התשלומים שנעשים בהן על גבי התשתית של כרטיס אשראי, במקום ישירות מחשבון לחשבון. כעת הכדור נמצא בידיו של ירון, שלא הגיע עוד להכרעה בסוגיה. 

אינפו בר מגנה על חברות האשראי, הלפרין נחלצת לעזרת הבנקים

חברות כרטיסי האשראי גובות כיום מן הבנקים עשרות מיליוני שקלים בשנה עבור סליקת תשלומים בין אנשים פרטיים שנעשים באמצעות האפליקציות. הרחבת שירותי הסליקה האלה לתשלומים בבתי עסק תעלה את ההכנסות של חברות הכרטיסים.

המתווה של בר: הגנת ינוקא על הכרטיסים

הרעיון להגביל את אפליקציות התשלום נולד בעקבות לחצים מצד חברות כרטיסי האשראי, שהתריעו בפני בנק ישראל כי הרחבת השימוש בהן לבתי עסק תסכן את הישגי החוק להגברת התחרות בענף הבנקים (חוק שטרום). בפגישה שנערכה לפני חודשיים בין נציגי לאומי קארד, ישראכרט וכאל ובין הפיקוח על הבנקים, הציגו אנשי הפיקוח מתווה להגבלה קצובה בזמן של אפליקציות התשלום של הבנקים - ביט של הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.

המתווה של הפיקוח על הבנקים מבוסס על הסכמה בין המפקחת חדוה בר ובין בנק הפועלים ‑ הבנק הראשון שביקש אישור להציע את האפליקציה שלו לתשלום בבתי עסק. בר הסכימה שהבנקים ירחיבו את שירותי האפליקציות מעבר למשתמשים פרטיים, בתנאי שמחזור העסקאות של כל אפליקציה מול בתי העסק יוגבל בשנה הראשונה ל־2 מיליארד שקל, בשנה השנייה ל־2.5 מיליארד שקל ובשנה השלישית ל־3 מיליארד שקל. בשנה הרביעית יוסרו המגבלות. מטרת ההגבלות היא לספק לחברות כרטיסי האשראי המופרדות הגנת ינוקא לתקופה מוגבלת, עד שיפתחו אפליקציות תשלום משל עצמן.

בתום הפגישה עם נציגי חברות הכרטיסים, הבטיחו אנשי הפיקוח על הבנקים להפיץ את המתווה לבנקים תוך ימים ספורים. אלא שהשבועות נקפו והמתווה לא פורסם. בשיחות סגורות הוסבר לחברות שהנגיד החדש פרופ' אמיר ירון, שנכנס לתפקידו בסוף דצמבר, מעוניין ללמוד את הנושא לעומק לפני שייתן את ברכתו למתווה.

בינתיים, לפי הדו"ח השנתי שפרסמה אתמול ישראכרט, בנק הפועלים הודיע להנהלת ישראכרט שאמנם קיבל טיוטת מכתב מבנק ישראל שמאשרת את המתווה. במילים אחרות, ישראכרט תוכל להציע לבתי עסק את השימוש באפליקציית ביט, בכפוף לתקרת התשלומים שהוסכמה עם בר. ישראכרט מדגישה בדו"ח שהמתווה נמצא עדיין בשלבי טיוטה, והפיקוח עדיין עשוי לסגת ממנו.

בדיקת "כלכליסט" העלתה שגם הבנקים לאומי ודיסקונט, שמפעילים אפליקציות דומות, קיבלו מכתבים כאלה.

אי־הוודאות שיצרו העיכובים באישור המתווה אפשרו לממונה על התחרות הלפרין להיכנס לתמונה. הלפרין התנגדה עוד בראשית הדרך להטלת הגבלות על אפליקציות התשלום, והיא ניצלה את הוואקום כדי להפעיל לחצים על בנק ישראל לסגת מההסכמות.

מימין: הממונה על התחרות מיכל הלפרין והמפקחת על הבנקים חדוה בר. שתי גישות שונות ליישום חוק שטרום צילום: אוראל כהן, אלעד גרשגורן

מתווה הפשרה: אפליקציות קשורות בכבלים

מי שמופקדת על הפיקוח על הבנקים, כפי שמובן משמה, היא המפקחת על הבנקים. מה אפשר לממונה על התחרות להתערב? שלושה גורמים אמורים לנווט את רפורמת שטרום להפרדת חברות הכרטיסים מהבנקים: משרד האוצר, בנק ישראל ורשות התחרות, שנודעה עד לא מכבר כרשות ההגבלים העסקיים. מאחר שהתכלית העיקרית של חוק שטרום, ושל כפיית הבנקים לאומי והפועלים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם, היתה להגביר את התחרות בשוק האשראי ‑ להלפרין בהחלט יש זכות לנקוט עמדה באשר להיבטים התחרותיים של הגבלת אפליקציות התשלום.

ברשות התחרות טוענים שרפורמת שטרום לא נועדה רק לעודד תחרות לבנקים בשוק האשראי, אלא גם לספק לבנקים תמריץ להתחרות בחברות כרטיסי האשראי בעולם התשלומים. תחרות כזו, טוענים ברשות, תוזיל את עמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

הדילמה של הנגיד בין פטיש הבנקים לסדן חברות האשראי המחלוקת על התחרות בסליקה מעמידה את אמיר ירון במבוכה: נסיגה ממתווה בר תהיה סטירת לחי למפקחת הכפופה לו רחלי בינדמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בפגישות שקיימה הלפרין נבחנה אפוא חלופה למתווה בר: במקום תקרה על היקף השימוש באפליקציות, הבנקים יתחייבו להשהות את תוכניותיהם לפתח מודל להעברת כספים ישירות מחשבון הבנק של הלקוח לבית העסק. מודל כזה יאפשר להם לעקוף את מנגנון הסליקה של חברות כרטיסי האשראי. לפי המודל הזה, במשך שלוש שנים ימשיכו הבנקים להישען על חברות הכרטיסים ולשלם להן עמלות.

לכאורה, בהצעה החלופית מוצעת לישראכרט וללאומי קארד הגנת ינוקא. ואולם בהשוואה למגבלות שהציעה בר, זו כנראה הגנה חסרת משמעות. אף על פי שהבנקים פועלים לפתח תשתית שתאפשר בבוא היום העברת כסף ישירות לחשבון בית העסק, השלמת הפיתוח תארך זמן רב, וכך גם הטמעת הרגלי השימוש בקרב הצרכנים ובקרב בתי העסק. אלה ייאלצו לוותר על ההרגל לדחות את חיוב החשבון לסוף החודש שמתאפשר רק בכרטיס אשראי.

מכאן שהבנקים ממילא לא יוכלו כנראה לוותר בשלוש השנים הקרובות על התשתית של חברות כרטיסי האשראי. הם לא יתקשו להתחייב בפני בנק ישראל להימנע מפעילות שממילא לא היו מספיקים להתכונן אליה.

מכל מקום, אם הנגיד אמיר ירון יקבל את עמדתה של הלפרין, המשמעות תהיה נסיגה מההתחייבות שהציגה בר לחברות כרטיסי האשראי.

החשש בחברות הכרטיסים: עתיד בלי עטיני האשראי

כך או כך, בחברות כרטיסי האשראי חוששים מן הבאות. לטענת החברות, אפליקציות התשלום מאיימות להחליף לחלוטין את כרטיסי האשראי בעתיד הרחוק, וכבר היום שוקדים במס"ב - חברת העברות התשלומים שבבעלות הבנקים ‑ על טכנולוגיה שתאפשר העברת תשלום ישירה מחשבון לחשבון. חברות הכרטיסים נשענות על הקשר עם בתי העסק כדי להציע אשראי בתנאים תחרותיים, והן מאשימות את הבנקים שניסיונם לנתק את הקשר נועד להקשות עליהן להתחרות בהם במתן אשראי.

מרשות התחרות נמסר בתגובה: "אנחנו לא מגיבים על נושאים המצויים בהתייעצות פנים ממשלתית".

מבנק ישראל נמסר: "המידע לא נכון. הנושא נמצא על שולחנם של המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל".