הגעתם לגיל פרישה? אולי גם לכם מגיעה תוספת ותק מהביטוח הלאומי

אחרי עשרות שנים של עבודה הגעתם לגיל פרישה. איך מתמודדים מכאן ואילך עם ההוצאות הכספיות הרבות, ואיזה זכויות מגיעות לכם? מדריך לפורשים, באמצעות עוה"ד דוד ידיד ומיטל בכר־ורמוכת, המוסד לביטוח לאומי ועו"ד רפאל אלמוג.

עו"ד ידיד מסביר כי מגיל הפרישה מקבלים את כספי הביטוח הפנסיוני. רובנו הפרשנו אחוזים משכרנו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, כשבמקביל הפריש גם המעסיק את חלקו. בהגיענו לגיל פרישה נקבל את זכויותינו מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים, בהתאם לתנאיהם ובהתאם למשתנים רבים נוספים, כמו השכר ואחוזי ההפרשה. למי שלא זכאי לפנסיה מובטחת בכל מקרה קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) מהמוסד לביטוח לאומי, המהווה הכנסה קבועה. הזכאות לקצבה ניתנת למבוטח ביטוח לאומי, תושב ישראל, ששולמו בעבורו דמי ביטוח כחוק.

למקבלי קצבת אזרח ותיק אשר כמעט אין להם הכנסות אחרות, תיתכן זכאות להשלמת הכנסה בהתאם לקריטריונים. הכרחי להגיש תביעה במועד כדי לקבל את הקצבה, שנעה כיום בין 1,535 ל־2,394 שקל בחודש, בהתאם לקריטריונים של מעמדו האישי של המבקש (עובד או לא, גבר או אישה, נשוי או אלמן, וכו'). לסכום הבסיסי מתווספות תוספת ותק ולעיתים גם תוספת דחיית קצבה, כך שכמעט כל הזכאים מקבלים באופן משמעותי קצבה גבוהה יותר מהקצבה הבסיסית. סכום הקצבה הממוצע הוא כ־2,250 שקל.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

עו"ד דוד ידיד צילום: יח"צ

ביטוח לאומי משלם תוספת לקצבת אזרח ותיק לפי מספר השנים בהן הוא מבוטח – תוספת של 2% לשנה, עד 50%. כיום מתחילים למנות את חודשי הוותק משנת הביטוח החמישית, אך מינואר 2019 הספירה תהיה משנת הביטוח הראשונה. מי שהיה מבוטח 25 שנה, מקבל תוספת של 42% לקצבה הבסיסית, ומינואר 2019 יקבל 50% תוספת. התיקון משמעותי בעיקר לעולים שעלו בגיל מבוגר או נשים נשואות שעבדו מעט שנים.

תוספת זו משולמת למי שהמשיך לעבוד, שכרו עולה על הקבוע בחוק ולכן אינו זכאי לקצבת זקנה. על כל שנה בה לא היה זכאי לקצבה הוא מקבל תוספת של 5% לקצבה שיקבל אחרי פרישתו. מי שעבדה והשתכרה יותר מהקבוע בחוק, ופרשה בגיל 65 (במקום 62), תקבל תוספת של 15% לקצבה כשתחל לקבלה. ניתן לדחות את הקצבה עד גיל הזכאות המוחלט – 70 לגברים וגיל משתנה לנשים.

עו"ד רפאל אלמוג, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין, מסביר כי אדם נחשב ב"מצב סיעודי" לצורך תגמולים אם יוכיח קושי בלפחות 3 מ־6 פעולות יומיומיות. הפעולות המוגדרות בפוליסה: ניידות, מעברים (משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה), אכילה, הלבשה, רחצה ושליטה על סוגרים. האפשרות השנייה מבוססת על מצב קוגניטיבי ירוד, העולה לכדי הגדרת "תשישות נפש". מדובר במצב בו נפגעת הקוגניציה עד רמת מחלה דמנטית (כגון אלצהיימר), הדורשת השגחה במרבית שעות היממה.

לדברי עוה"ד ידיד ובכר־ורמוכת, ייפוי כוח מתמשך מאפשר למנות מראש מיופי כוח שידאגו לכם, עם סמכויות כגון ניהול חשבון הבנק והשכרת דירה. הוא ייכנס לתוקף רק כשתהיו בלתי כשירים. אם לא מונה מיופה כוח בזמן, ימונה אפוטרופוס.