הביטקוין מתקרב לבנקים: טיוטה חדשה מסדירה הפיקוח על מטבעות דיגיטליים
משרד האוצר פרסם טיוטה לצו איסור הלבנת הון, הכוללת פיקוח על פלטפורמות של מטבעות דיגיטליים; בין השאר נקבעה שורה של פעולות חריגות העלולות להצביע על שימוש לא נאות בקריפטו
- משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה על מניפולציה בביטקוין
- בית המשפט קבע: ישראמיינרס תמשיך לפעול בחשבון הבנק של אגוד עד לדיון שיתקיים בעוד כ-5 חודשים
- תושב חברון מואשם בהונאת ענק בכרטיסי אשראי וביטקוין בלמעלה מ-31 מיליון שקל
כך למשל "יקפצו" דגלים אדומים בעקבות פעולות חריגות בסכומים, פעולות שיבוצעו באופן אנונימי או פעולות של העברת מטבעות וירטואליים לאתרי הימורים.
טויוטת הצו, שעוד מחכה לחתימה סופית של שר האוצר משה כחלון מתייחסת לראשונה למטבעות קריפטו, והיא מגיעה בעקבות כניסתו הצפויה לתוקף ב-1 ביוני של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - הנדבך שמחיל לראשונה הסדרה ופיקוח על כל מי שעוסק בשירותים שהם 'נכס פיננסי'. למשל ממירי מט"ח. לראשונה גם נכללים בטיוטא גופים שמעניקים שירותים בתחום הקריפטו כמו חלפנים, מי שמבצע פעולות עבור לקוחות פרטיים, פלטפורמות להמרה ופלטפורמות למסחר. כל אלו ידווחו לרשות להלבנת הון כשצצים אותם דגלים אדומים. אין משמעות לחוק החדש ללא צו.
ביטקוין צילום: MasterTux/Pixabay
הצו כולל רשימה של דגלים אדומים:
העברת כספים בסכום העולה על 5,000 שקל מברוקר, חלפן , פלטפורמת המרה או למסחר – אל ארנק דיגיטלי; העברת כספים מכתובת IP שהיא אנונימית או לא תואמת את האזור הגיאוגרפי של ההתחברות; פעילות במטבעות בפלטפורמות מסחר של 'שוק שחור'; פעילות במטבעות אנונימיים (כמו למשל מונרו Monero או זיקאשZcash );
עיקר הפעילות כיום במטבעות קריפטוגרפיים היא בביטקוין ובאת'ריום. אך ישנם מעל 1,600 מטבעות. חלקם מטבעות אנונימיים כמו המונרו או הזי-קאש. כאשר תתבצע פעולה מול אחד מגופי הקריפטו במטבע הזה היא תדווח גם לרשות להלבנת הון. העברת מטבעות לפלטפורמות הימורים ולאתרי הימורים - כאשר מבקש השירות אדיש – זאת אומרת לא מברר, שואל, מתמקח על עמלות וריביות ותנאי השירות; העברת כסף לארנק אלקטרוני כאשר מי שמעביר לאותו ארנק איננו הבעלים של הארנק.
הצו גם כולל את החובה של נותני שירותים בתחום להעביר לרשות להלבנת הון פרטים על הלקוחות כמו סוגי פעולות שבוצעו, כתובות ארנקים של הלקוח וכתובת התחברות לאינטרנט (IP) ועוד.
בשנה האחרונה נשמעו תלונות רבות של לקוחות שהבנקים סירבו לבצע להם העברות כספים אל החשבון ומהחשבון החוצה לפעילות קריפטו. אמנם ניכר, כי בחדשים האחרונים כמות התלונות התמתנה אך עדיין, טרם הצו, השוק פעל ללא קווים מנחים אחידים. גם חברות בתחום, כמו חברות כרייה, חלפנים ופלטפורמות מסחר סורבו לא אחת בפתיחה ובניהול של חשבון בנק עבור החברה. עד היום הבנקים פעלו לפי זיהוי סיכונים משלהם כאשר טיוטת הצו יוצרת לראשונה בהירות וזיהוי של סימנים ספציפיים שמעלים חשד.
חשוב לציין שכל אותם דגלים אדומים הם בבחינת קווים מנחים. זה לא אומר שבנק או חלפן לא יכול לסרב לפעולה גם אם לקוח לא התגלו אצלו דגלים אדומים או להיפך, גם אם יש דגלים אדומים אפשר לאשר פעולה. אך לראשונה יש סט של קווים ברורים בתחום.
בשורה התחתונה יש כאן מתווה שלפיו הבנקים וחברות הקריפטו יפעלו וייתכן מאוד שנראה נותני שירותים נוספים בתחום הקריפטו שייכנסו לפעולה - משום שייתכן ויצליחו כעת לקבל 'לגיטימיות' במערכת הבנקאית ולפתוח חשבון בנק. יחד עם זאת הצו גם יציף פעולות של לקוחות "בעייתיים" ואין כאן ערובה לכך שהבנקים לא יסרבו להעברות כספים. אך יש כאן בהחלט קריאת כיוון ראשונה להסדרת מערכת היחסים בין הבנקים - נותני שירותים בתחום הקריפטו והלקוחות עצמם.
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, הסביר: "ברבים מהסירובים של בנקים לקבל כסף שמקורו במטבעות דיגיטליים, אנחנו נתקלים באמירה כי התחום אינו מוסדר. ב- 1 ליוני יכנס לתוקפו חוק הפיקוח על נותני שירותים שכולל גם מי שסוחר בקריפטו. הצו יתן ודאות רגולטורית לעוסקים בתחום ויגדיר כללי מותר ואסור, מה שיאפשר לבנקים ולמוסדות פיננסיים לדעת מי עומד בכללים ואת הכסף של מי ניתן לקבל. האיגוד הניח על שולחנה של הרשות לאיסור הלבנת הון הצעה בנושא כבר לפני מספר שבועות ואנו מברכים על הפעולה הזריזה הרגולטור, שתאפשר לעוסקים בתחום לפעול".
עו"ד יעל נאמן בן ארי, מנהלת הסיכונים וקצינת הציות של ביטס אוף גולד הוסיפה כי: "הרשות לאיסור הלבנת הון מבצעת כאן פעולה מהירה ונחושה שאנו מקווים כי תביא את השוק לאסדרה בזמן, מה שיקבע מסגרת לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור ותיתן למערכת הבנקאית את הודאות הדרושה לפעילות בתחום"
