למה אנחנו לא מדברים על כסף

האם אתם מודעים לדיאטה החדשה שחבר שלכם ניסה או כמה משקל איבדה חברה שלכם בתוכנית האכילה האחרונה שניסתה? מה לגבי כמה כסף הם מרוויחים או אם יש להם מינוס בבנק? 68% מהאמריקאים יעדיפו לדבר על המשקל שלהם מאשר על כסף, כך לפי סקר חדש שנערך על ידי אפליקציית ההשקעות Acrons. אמנם בתרבות האמריקאית כסף הוא טאבו יותר מבישראל, אך עדיין, גם בארץ כסף נתפס כעניין פרטי מאוד, יותר ממשקל הגוף, מצב בריאותי או אפילו חיי המין.

"אנשים לא כל כך אוהבים לדבר על כסף וזה בעיקר נובע מהרצון לא 'לעשות לעצמם עין'. יש דבר שנקרא הטיית ההתלוננות – אנשים אוהבים לא לדבר יותר מדי על זה שטוב להם וקצת להתלונן על זה שרע להם", אומר ד"ר גיא הוכמן מבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ישנה תופעה הנקראת 'שנאת הפסד', אנשים מפחדים מדברים שמובילים אותם להפסדים אבל זה לא כי הם באמת מפחדים מהפסד אלא הם מפחדים שאם הם יראו שלא אכפת להם אז הגורל יגיד – לא אכפת לכם להפסיד אז הנה, תפסידו יותר. "זה מוביל את המחשבה של לא רק מה נכון ואיך הדבר נתפס בעיני החברה אלא גם איך זה נתפס בעיני הגורל", הוא מסביר. אם עכשיו טוב ונתרברב בכך – זה ייגמר ואילו אם רע, ונתלונן יותר מדי הגורל יראה שלא אכפת לנו ושאפשר שיהיה לנו רע יותר.

אנשים לא מדברים על כסף, לא עם חברים ולפעמים גם לא בתוך המשפחה צילום: שאטרסטוק

למשל, יש מחקר שערכה אורית טיקוצינסקי מהבינתחומי הרצליה, על כך שאנשים לא עושים ביטוח חיים מכיוון שהם לא רוצים לפתוח פה לשטן. "אנשים הרבה פעמים מפחדים ממה שיקרה, כאילו ההחלטות שלנו היום ישפיעו על מה שיקרה בעתיד. אנשים חושבים שיש קשר – אם טוב להם הם לא רוצים להפיץ את הטוב כי הם לא רוצים שייגמר ואם רע להם הם לא רוצים להתלונן יותר מדי כדי שלא יהיה יותר רע", אומר הוכמן. ככל שהחברה היא בעלת אוריינטציה דתית, אמונה בכוח עליון ואמונות תפלות - התופעה הזאת חזקה יותר.

כמה מינוס יש לחברים שלכם בבנק?

כשחבר או חברה שלכם פוצחים בדיאטה הם הרבה פעמים ישתפו אתכם במה הם אוכלים ולעיתים גם במספרים על המאזניים. הסיכוי לשמוע מחבר את המשפט "ירדתי כבר 10 קילו" גדול הרבה יותר גם בחברה הישראלית מאשר "סגרתי כבר חצי מההלוואה שלקחתי" או "המינוס שלי גדל החודש ב-4,000 שקל". יש טאבו חברתי בכל הקשור לעניינים כספיים. בעוד שמשקל או מצב בריאותי הם דברים שיש להם ביטויים חיצוניים מובהקים כסף נתפס כדבר מאוד אישי ופרטי. החוק בישראל גם כן תומך בתפיסה זו – מסמכים כלכליים הם חסויים ולכן אפשר להרשות לעצמנו לשמור על סודיות וחשאיות רבה יותר לעומת נושאים אחרים.

בנוסף, אנחנו לא אוהבים לערבב עסקים וחברה. "ישנה הפרדה מאוד גדולה בשיח בין שוק כלכלי לשוק חברתי. כשמדברים על כסף כל האינטראקציה היא של עלות תועלת, של שיקולי כדאיות ולכן בתקשורת שלנו עם אנשים אחרים אנחנו מעדיפים להיות יותר חברתיים", מסביר הוכמן.

אנחנו מפרידים בין חברות לעסקים ומעדיפים לדבר על נושאים שאינם קשורים בכסף צילום: שאטרסטוק

הסיבות שבגללן אנשים לא אוהבים לדבר על כסף הן גם תרבותיות. "באירופה הקלאסית שם רוב הכסף הוא 'כסף ישן', כזה שהתקבל בירושה, ההרגלים, שעדיין מחזיקים בהם הם שלא מדברים על כסף. באנגליה למשל זה נחשב לטעם רע לדבר על כסף. ככל שעוברים למזרח התיכון זה עניין פחות טעון. בישראל היה את הרגע המכונן בו שירי מימון החמיאה לעדן בן זקן על הלבוש שלה באודישן ב"אקס פקטור" ובן זקן השיבה במחיר ששילמה עבורו '30 שקל'. מצד אחד הוא הרגע הזה חושף את המוטיביים המזרחיים בתרבות הישראלית שם הטאבו כמעט לא קיים. מצד שני תגובתה כל כך מצחיקה ומפתיעה גם את השופטים בדיוק בגלל ההטמעה של הנורמות המערביות - ודאי על מרקע הטלוויזיה", אומר אלכס שילמן, פסיכולוג המתמחה בכלכלה התנהגותית, מנחה קבוצות בארגון פעמונים.

הכל מעוגן היום בכסף

כסף הוא לא רק מספר, או סכום, הוא נושא כל כך משמעותי ובעצם משמש כמראה לכל מה שקורה לנו בחיים. "כל דבר היום מעוגן בכסף ולכן זה נושא כל כך קשה לדיון – בין אם מדובר במעמד, ביטחון עצמי, אני מול ההורים שלי, עתיד ילדי, לכל אחד יש איזשהו נושא לא פתור שמעוגן גם בכסף", אומר שילמן. בתחילת המאה העשרים פרויד אף הרחיק וערך השוואה בין מטבעות להפרשות – שאותה הבושה שאוחזת בנו בדיון בהפרשות הגוף אוחזת בנו כשאנחנו מדברים על כסף. זו אמנם תיאוריה מאוד קיצונית ואופיינית לפרויד אך היום ידוע שלכסף יש גם אפקטים פיזיים ממש.

"אנחנו יודעים למשל שאנשים, אחרי שספרו כסף הפכו לעמידים יותר לכאב. ביקשו מאנשים להחזיק את היד במים קפואים וכאלה שעשו זאת לאחר ספירת כסף מזומן הצליחו להחזיק את היד במים זמן רב יותר. לכסף יש ממש השפעה פיזיולוגית על היכולות שלנו והדעות לגבי למה זה קורה חלוקות", אומר שילמן.

לנשים ומיעוטים קשה עוד יותר

השיח סביב כסף מאתגר במיוחד עבור נשים ואנשים שהגיעו מתרבויות בהן הנושא הוא טאבו גם בתוך התא המשפחתי. לפי סקר שערכה חברת Fidelity Investments ב-2015 בארה"ב, 56% מהנשים נמנעות מלדבר על כף מכיוון שהנושא אישי מדי לדעתן, 27% חונכו לא לדבר על נושאים פיננסיים ו-10% אמרו שהן לא מבינות בזה מספיק ולא יודעות כיצד לדבר על הנושא בצורה אינטליגנטית.

בנוסף, ישנן תרבויות שלמות בישראל שבהן פשוט לא מדברים על כסף, גם לא בתוך המשפחה. למשל משפחות של חוזרים בתשובה, או עולים מברה"מ לשעבר שם התביישו לדבר על כסף, מספר שילמן.

כסף הוא גם סמל של מעמד ובסופו של דבר הבדיקה כמה אנחנו שווים ביחס לאחרים היא בדיקה מאוד פולשנית ומורכבת ולא נעימה. באופן אירוני אצל אנשים עניים הנושא של שיח על כסף פחות משמעותי מאשר אצל עשירים מכיוון שהסטטוס שלהם ברור והם במצב של הישרדות. אצל עשירים יש פחד ממניפולציה – שאם יידעו כמה יש להם יגנבו להם את הכסף או שהילדים שלהם יחשבו שהם לא צריכים להתאמץ כדי להצליח. ישנם גם עשירים שהגיעו מעוני שחשים 'אשמת שורדים' בדומה לכזו שחשים חיילים ששרדו בקרב, מדוע להם מגיע להצליח יותר מאחרים שגדלו איתם.

למה זה בכלל משנה?

אנחנו לא מדברים על כסף ולכן ישנה הרבה פעמים בורות ודיסאינפורמציה סביב הנושא. אנשים מתביישים בכך שהם לא מצליחים לנהל את ענייניהם הכלכליים, שיש להם מינוס בבנק או שהם לא בטוחים כיצד להשקיע. הם לא משתפים אחרים בשכר שלהם וזה כשלעצמו עלול לשים אותם בעמדת חולשה במשא ומתן על השכר או התמקחות על מחירים.

"השורה התחתונה בתלוש השכר היא סוד שבדרך כלל אנחנו לא מגלים . המשכורת היא נושא דיסקרטי. כסף הוא הסמן שלנו למידת הצלחה - ברור שיש פרמטרים של השכלה ומקום עבודה (ומהם מנחשים כמה אתה מרוויח אם אתם עובדים בהיייטק/תקשורת/הוראה) אבל השורה התחתונה מקבעת אותנו ב"שיחק אותה" או לא.

אנחנו בוחנים את השכן לפי דגם המכונית, מספר הפעמים שנסע לחופשה ומסיקים מכך על ההכנסה. לכן אנשים מתביישים לספר שהם במינוס וקשיים כלכליים כי התדמית החיצונית היא של "אני מצליח". אנשים מגיעים לפעמונים לבקש עזרה רק שכלו כל הקיצים וכששואלים למה לא באתם קודם הם מספרים על הבושה להכיר בפני עצמך שכשלת, שאתה לא יודע לנהל חשבון בנק במיוחד אם אתה מנהל עסק או אנשים", אומר דודי קוכמייסטר מנכ"ל פעמונים.

ההשלכה המשמעותית ביותר של חוסר השיח סביב הכסף היא שהמשתנה המשפיע ביותר על ההתנהלות הכלכלית שלנו כבוגרים הוא מה למדנו בבית. "בדקו את הנושא ומצאו שלא השכלה, לא רמת הכנסה ולא מנת משכל משפיעים באותה מידה על ההתנהלות הכלכלית של אדם בוגר כמו תהליך הלמידה במהלך הילדות. ברגע שמשפחה באה מעולם תוכן שגורם לה לא לדבר על כסף הילדים פחות לומדים שיעורים על התנהלות כלכלית נכונה. כשאנחנו מייצרים סביבה כזאת הרבה יותר קשה לגדל ילדים שיש להם אחריות כלכלית", אומר שילמן.

בנוסף, העובדה שנשים ואנשים מתרבויות מסוימות ממעטים לדבר על כסף מגדילה את הפערים בחברה. נשים לא בהכרח מודעות לכך שהן משתכרות פחות מעמית שלהן שעושה את אותה העבודה מכיוון שלא מדברים על זה. גם אם יש פרסומים על כך בתקשורת – כמה נשים באמת יודעות כמה מרוויח העובד שלצידן?

מכיוון שכסף ושכר תלויים מאוד במשא ומתן ויכולת התמקחות המיעוטים והשכבות החלשות נחלשות עוד יותר. אם אין ידע אז מגיעים למשא ומתן עם מעסיקים בעמדה פחות טובה. אחד הדברים שנחקרו ונמצאו לגבי משא ומתן הוא שהמשמעות הגדולה ביותר ניתנת למספר הראשון שהונח על השולחן שמהווה 'עוגן' להמשך. לכן, אם לא מדברים על כסף והעובד מגיע בעמדה חלשה יותר מבחינת הידע שלו והיכולת שלו לדבר על כסף אז המספר שהוא יניח על השולחן יהיה נמוך יותר.