"חברות הביטוח מנסות לסכל הפחתת דמי הניהול בפנסיה"

האם מאמצי חברות הביטוח לסכל את הקדמת יישום הנדבך השני של רפורמת פנסיית ברירת המחדל ייכשלו? היום צפויה ועדת הכספים לדון בהצעת ח"כ יואב קיש (הליכוד) לחייב את המעסיקים ליישם כבר מחודש מרץ 2018 את החלק השני של הרפורמה במקום ליישמה שנה לאחר מכן.

רפורמת פנסיית ברירת המחדל יצאה לדרך לפני שנה אך באופן חלקי. בשלב הראשון נבחרו שתי קרנות - הלמן־אלדובי ומיטב דש - שמתחייבות לדמי ניהול מופחתים לכל מי שיצטרף אליהן. אך הנדבך השני של הרפורמה והמשמעותי שלו אמור להיכנס לתוקף רק במרץ 2019. לפי נדבך זה, על המעסיקים שלא רוצים לצרף את העובדים אוטומטית לקרנות ברירת המחדל, לצאת למכרזים פנסיוניים ולבחור קרן פנסיית ברירת מחדל אחרת לעובדים כשהפרמטר המרכזי שאמור להנחות את הבחירה הוא דמי הניהול שיציעו הקרנות שיתמודדו.

ממשיכים לפגוע בחלשים

לפני הרפורמה ביקשו המעסיקים פרק זמן להיערך ליציאה למכרזים וניתנה להם ארכה עד מרץ 2019. אלא שבינתיים רפורמת ברירת המחדל לא מתרוממת ויש מעט מצטרפים חדשים ביחס לצפוי. המטרה המרכזית של הרפורמה היתה לאפשר לחוסכים החלשים בעלי השכר הנמוך ליהנות מדמי ניהול נמוכים. זאת תוך סיוע למעסיקים שהתקשו להשיג להם דמי ניהול נמוכים. אלא שכל עוד הנדבך השני לא נכנס לתוקף, המעסיקים ממשיכים לצרף עובדים לקרנות שהם בחרו עבורם, כאשר יותר מ־50% מהעובדים שלא מבצעים בחירה אקטיבית מצורפים לקרנות פנסיה בדמי ניהול מקסימליים, כך לפי מידע שבידי רשות שוק ההון.

לפני שבועיים דרש ח"כ קיש מוועדת הכספים להקדים את המועד למרץ 2018 ונרשמה היענות גבוהה מצד חברי הוועדה למהלך. אלא שאז החלו חברות הביטוח לנסות למנוע את המהלך, דרך איגוד חברות הביטוח שבראשו עומד גיא רוטקופף. חברי האיגוד פנו ליו"ר הוועדה ח"כ משה גפני בטענה כי אין למעסיקים מספיק זמן להיערך ליציאה למכרזים, וכי הקדמת הנדבך השני משמעה עקיפת החלטת בג"ץ מלפני שנה. חברות הביטוח הגישו בג"ץ נגד הרפורמה וזאת מחשש שקרנות הפנסיה המוזלות יפגעו בקרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חברות הביטוח. בג"ץ דחה את הטענות אך הסכים לקצר את תקופת הזכייה של הקרנות הזוכות לשנתיים במקום שלוש שנים. באיגוד ניסו לטעון בשבועות האחרונים כי בג"ץ גם הכשיר את כניסת הנדבך השני של הרפורמה רק החל ממרץ 2019.

ח"כ גפני כמעט שהתקפל אלא של"כלכליסט" נודע שביוזמת מיטב דש פנה איגוד בתי ההשקעות לעו"ד ארנון שגב שגיבש עבורו חוות דעת משפטית שמכשירה את ההקדמה. בחוות הדעת שנשלחה לחברי ועדת הכספים נכתב כי "התבקשנו לבחון את תקפות הטענות שנשמעות מצד נציגים של התאחדות חברות הביטוח שלפיהן חברי ועדת הכספים ורשות שוק ההון מנועים מלפעול לקיצור התקופה, כך שמעסיקים יידרשו לערוך מכרזים לבחירת קרן ברירת מחדל בעבור עובדיהם עד לחודש מרץ 2018 במקום מרץ 2019".

בחוות הדעת נכתב עוד ש"קיצור הוראות המעבר מתבקש על רקע ההפסדים הכספיים הכבדים הנגרמים לציבור שלם של חוסכים כתוצאה מהותרת ההוראה על כנה. לפי נתוני משרד האוצר, קיימים כיום כ־32 אלף הסכמי ברירת מחדל שנחתמו לפני כניסת החוזר לתוקף, כאשר לפחות מחצית מהם כוללים דמי ניהול מקסימליים. הסכמים כאלה חלים בדרך כלל על אוכלוסיות עובדים חלשות ולא מאוגדות. משמעותה של השארת ההוראה על כנה היא הפקרת אותם עובדים לחסדי קבוצות אינטרס שונות וגרימת הפסדים לחסכונותיהם, המסתכמים לכדי מאות אלפי שקלים (השקולים ל־12.5 שנות חיסכון) וכל זאת עד לחודש מרץ 2019".

מימין: יו"ר ועדת הכספים משה גפני והממונה על שוק ההון דורית סלינגר צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי

"המעסיקים לא מתנגדים"

עוד נכתב בחוות הדעת כי "לפי הנמסר לנו, גורמים מעוניינים (חברות הביטוח - ר"ב) פועלים להטיל מורא על הכנסת בטענות שווא שלפיהן כביכול קיצור הוראות המעבר פוגע שלא כדין בחברות הביטוח וכי קיצור אינו עולה בקנה אחד עם החלטת בג"ץ". אלא שלפי חוות הדעת אין לטענות אלו שחר. "לחברות הביטוח אין כלל מעמד בשאלת קיצור תקופת הוראת המעבר שנועדה להקל את היערכות המעסיקים לביצוע מכרזי ברירת המחדל. המעסיקים כלל לא מתנגדים להקדמה". בחוות הדעת יש הסבר מפורט מדוע החלטת בג"ץ לא קשורה להקדמת המכרזים ומדוע אין לח"כים כל סיבה לחשוש שחברות הביטוח יתקפו את ההקדמה ככזו המנוגדת להחלטת בג"ץ. ככל הידוע, חוות הדעת הרגיעה את הח"כים ואת ח"כ גפני שילחץ על חברות הביטוח ורשות שוק ההון שבראשה עומדת דורית סלינגר לקצר את התקופה כאשר השאלה כעת היא בכמה חודשים היא תקוצר.

מי שהוביל את רפורמת פנסיית ברירת המחדל היה שר האוצר משה כחלון בשיתוף סלינגר, והיא נחשבת לאחת הרפורמות בעלת הפוטנציאל המשמעותי לשנות את פני שוק הפנסיה ולהפחית דמי ניהול לחוסכים החלשים.