בנק ישראל: רפורמת חשבונות הגמל הקטנים היטיבה יותר לאוכלוסיות חזקות
מחקר העלה כי בעיקר בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה מאזור המרכז נהנו מהפטור ממס למשיכת חשבונות גמל קטנים ולא פעילים וזאת משום שבעלי ידע פיננסי מוגבל לא ידעו על קיום החשבונות והמשיכו לשלם דמי ניהול גבוהים שאכלו אט אט את החיסכון הקטן ממילא
סקר אינטרנטי שהתבצע בבנק ישראל במסגרת מחקר חדש מצא מודעות פחותה למבצעים רגולטוריים בקרב אנשים בעלי הבנה פיננסית נמוכה, אנשים שהם חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי פנסיה ובלתי מעוסקים.
הרקע למחקר הוא מהלך שבו יצאה רשות שוק ההון בשנים 2015-2013 במסגרתו ניתן פטור ממס בעת משיכת כספים בחשבונות קופות גמל לא פעילים שבהם נצברו סכומי כסף קטנים של עד 8,000 שקל (במקור הסכום עמד על 7,000 שקל אך ברשות שוק ההון הגדילו את רף הפטור).
מטרת המהלך הייתה לעודד משיכת הכספים שבעליהם לא פעם כלל לא ידעו על קיומם והמשיכו לשלם דמי ניהול גבוהים שאכלו אט אט את החיסכון הקטן ממילא.
במסגרת המהלך אף פרסמה רשות שוק ההון אתר שנקרא "הר הכסף" שאפשר בהזנת פרטי זיהוי מינימליים לקבל פרטים על כלל החסכונות הפנסיונים של הציבור. אלא שאמנם כפי שמראה המחקר, חרף מאמצי המדינה, רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו. החשבונות הקטנים מהווים יותר מ-40% מכלל החשבונות בקופות הגמל אך במונחים של כספים צבורים מדובר רק באחוזים בודדים מכלל הכספים המנוהלים.
מדובר בסך הכל ב-1.4 מיליון חשבונות קטנים בעת יציאת המהלך לדרך שהיו ניתנים למשיכה ללא קנס אך ככל הידוע רק כ-25% מבעלי החשבונות ביצעו את המשיכה בפועל וסביב שליש מכמות הכספים ששכבו בהם (כ-2 מיליארד שקל בסך הכל).
עבור מאות אלפי החשבונות שלא נמשכו המשמעות הייתה קשה – מאז 2016 יכולות קופות הגמל לגבות מהם דמי ניהול מינימאלים של כ-6 שקלים בחודש שתאכל אט אט את הסכום הנמוך ממילא השוכב בהן.
בשל אי ההיענות, ברשות שוק ההון אף הקלו על מהלך משיכת הכספים דרך אפשרות לדרוש את הכספים באופן מקוון מבלי להגיע פיזית לבתי ההשקעות או לבנקים כדי לחתום על מסמכים אך גם זה לא עזר. כאמור, הרעיון לדרוש העברת הכספים על ידי חברות הגמל עצמן לחשבונות החוסכים נגנז בשלב זה.
ממידע שהגיע לכותבי המחקר מאחת מקופות הגמל עולה, כי החוסכים שאמנם משכו את כספיהם במסגרת המהלך של רשות שוק ההון גרים ברובם במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקוניים והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים. כפועל יוצא, מצא המחקר כי אוכלוסיות מוחלשות נהנו פחות מהמהלך של רשות שוק ההון ומסקנתו כי על הרגולטורים להביא זאת בחשבון בעת שהם מנהיגים רגולציה חדשה.
בהקשר זה יש לציין כי ברשות שוק ההון שקלו במסגרת המהלך לחייב את חברות הגמל לשלוח צ'קים או להעביר את הכספים בחשבונות הקטנים לחשבונות הבנק של החוסכים הלא פעילים אך בשלב זה עוד לא אושר מהלך כזה.
עורכי המחקר הם פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל.