בנק ישראל בוחן הפחתה של עמלת הערבות הבנקאית

בנק ישראל בוחן בימים אלו את גובה עמלת הערבות הבנקאית, אותה נדרשים שוכרי דירות לשלם לבעלי הדירות שלא מוכנים לקבל צ'ק בנקאי, וייתכן שינחה את הבנקים להוריד את שיעור העמלה, כך נודע ל"כלכליסט".

עמלת הערבות הבנקאית היא אחת העמלות הגבוהות שמשלמים משקי הבית לבנקים. גובה העמלה המשולמת תלויה בערבות שהבנק מנפיק — אם היא מבוטחת בפיקדון כספי או לא. כלומר, הדבר תלוי ביכולתו של השוכר לרתק בצד סכום ששקול לעד שלושה חודשי שכירות ולקבל עליו ריבית אפסית.

לדוגמה, הערבות שישלם שוכר שמשלם 5,000 שקל בחודש תעמוד על 15 אלף שקל. על הנפקת ערבות בנקאית גובים הבנקים עמלה. בבנק לאומי למשל, העמלה עומדת על 5% לשנה — 750 שקל לשנה לפי הדוגמה. מדובר בעמלה שנתית, שכל חידוש חוזה יגרור תשלום נוסף של אותה עמלה.

חדוה בר המפקחת על הבנקים צילום: אלעד גרשגורן

העובדה שהעמלה שנתית ולא קבועה היא אחת הבעיות איתה: זה לא הגיוני לשלם את אותו הסכום אחרי שהבנק כבר בדק ובחן את הסיכונים שנה קודם לכן, כשסביר מאוד שהרבה לא השתנה. בנוסף, העובדה שהעמלה נגזרת מגובה הערבות — עד שלושה חודשי שכירות — גם כן בעייתית: ככל שמחיר השכירות עולה, כך מתייקרת העמלה, למרות שהשוכר שם כנגד זה פיקדון בצד.

האפשרות להוזלת העמלה, שנקבעה מתוקף הנחייה של המפקח הקודם על הבנקים דוד זקן, היא אם באפשרות השוכר להבטיח את תשלום הערבות באמצעות הפקדה של כספים בפיקדון בנקאי. במקרה כזה, ישנו תעריפון שונה ומעט זול יותר, אך עדיין מדובר בסכום גבוה מאוד ביחס לעובדה שהכסף שוכב בפיקדון שנושא ריבית אפסית. משמע, אם כנגד הערבות שמים בטוחה כגובה הערבות — אז העמלה נמוכה יותר. בהתחשב בריבית האפסית על הכסף ששוכב בפיקדון, שממנה תוחסר העמלה שתשולם — הרי שלמעשה השוכרים מקבלים ריבית שלילית.

הסיבה הרשמית לתשלום כה גבוה לבנקים על הנפקת ערבות היא שבעת הגשת הבקשה להנפקתה, עו"ד של הבנק משקיע לפחות חצי שעת עבודה על בדיקת חוזה השכירות, הסיכונים ועוד. אך במקרה של הבטחת הערבות במלוא הסכום על ידי הפקדה לפיקדון הסיכון כבר לא קיים, או לכל הפחות מצטמצם בשיעור ניכר.

למרות שבנק ישראל בוחן את סוגיית העמלה, ייתכן ולא יעשה כל שינוי. אך ככל שתהיה הוזלה של העמלה, היא תשלים מהלך שהחל ב־2014, אז חויבו הבנקים להציע ללקוחותיהם שיטת תמחור לפני מסלולי עמלות.