"חצי מיליון עצמאים ועסקים קטנים נלחמים יום יום לקבל בזמן את התמורה על עבודתם"

כ-18 ראשי ארגוני עצמאים ובעלי עסקים קטנים פנו אתמול במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לקראת הדיון הבוקר בוועדת הכלכלה בחוק שוטף 30 שמוביל ח"כ רועי פולקמן (כולנו), שאמור להסדיר את תופעת מוסר התשלומים הלקוי של הגופים הממשלתיים לספקיהם.

"למעלה מחצי מיליון עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים נמצאים במלחמת הישרדות יומיומית על זכותם לקבל תמורה בגין עבודתם במועד" טענו הארגונים. הנתונים העגומים המתפרסמים חדשות לבקרים מלמדים כי רק בשנת 2015 קרסו יותר מ- 10,000 עסקים בגין קשיים תזרימיים". נשיא להב (ארגון העצמאים והעסקים הקטנים בישראל), עו"ד רועי כהן, שיזם את המהלך כתב כי: "למעלה משנה וחצי הנושא נידון בפורומים שונים אך אינו מקודם בפועל. ישנה גרירת רגלים של כל מקבלי ההחלטות ובדרך נופלים כחללים אלפי עסקים. בכל ישיבה מופיעים גורמים שונים ומטילים רימוני עשן בניסיון לטשטש את העובדות, עד שמרוב החרגות וחורים דומה החוק יותר מכל דבר אחר לגבינה שוויצרית".

ח"כ רועי פולקמן. מקדם את החוק צילום: מיקי אלון

בסוף השבוע אמר יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, באירוע בכפר סבא בפני עסקים קטנים ובינוניים כי מוסר התשלומים עבור בעלי אותם עסקים הוא עניין של חיים ומוות שיכול לגרור פעולות כפנייה לשוק אפור ופעולות שהן דומינו ויכולות להביא בסופו של דבר לסגירתו. עם זאת, גורמים המעורבים בהליך משמיעים טענות כלפיו כי אינו מעורב מספיק ודוחף לקידום החוק, וכי הדיון בחוק נגרר זמן רב מידי וגם הפעם צפוי להתמסמס ולהידחות. ח"כ כבל טוען מצידו כי אינו מעוניין להעביר חוק שהוא "אות מתה" ללא שיניים שמחריג חלקים מרכזיים מהגופים הציבוריים, וכי אינו מוכן להתפשר בעניין. במקביל טוען כבל כי הוא נחוש להביא לכך שהחוק יעבור היום בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, וכי ימצאו פתרונות להתנגדויות.

הגורמים העיקריים שהביעו את התנגדותם עד כה לחוק היו הקבלנים (התאחדות בוני הארץ), שמעוניינים שהקבלנים יזכו לתנאים שווים לשאר הענפים במשק, והרשויות המקומיות שמעוניינות להיות מוחרגות מהחוק. המחלוקת מול הרשויות המקומיות צפויה להגיע לידי הסכמה שטרם אושרה לפיה אלו ישלמו כ-10 ימים לספקיהם מיום קבלת התשלום על ידי המשרד הממשלתי, והפתרון המסתמן בתחום עבודות הבנייה, אליו מתנגדים הקבלנים שרוצים להשוות את הסעיף לגביהם הינו תשלום תוך 70 יום.

החרגתו של משרד הבריאות מהחוק

מחלוקת מהותית שנותרה לא פתורה, היא לגבי החרגתו של משרד הבריאות מהחוק. המשרד מוחה על הכוונה לכפות עליו את מוסר התשלומים הקבוע בחוק בטענה שהמשרד ובתי החולים הממשלתיים מצויים בשנים האחרונות במצוקה תקציבית ותזרימית קשה, לדבריהם, שהחריפה בשנה האחרונה. כהמחשה לכך, רק לפני כחודש פורסם בכלכליסט כי רמב"ם מסתיר מהמדינה גירעון של כ-90 מיליון שקל שרשם ב-2015 וכי הוא דוחה בשיטתיות חובות לספקים וכי כמו רמב"ם, רוב בתי החולים הממשלתיים נמצאים בגירעון גם כן. יש לציין כי החרגת המשרד מדברת רק על עסקאות המוגדרות בחוק בריאות ממלכתי, ולא על פעולות רכש רגילות שאינן בתחום הרפואי של המשרד.

גורמים מעורבים מספרים כי נעשים ניסיונות למצוא מתווה פשרה בנוגע למערכת הבריאות על מנת להעביר את החוק, בין היתר קביעת יעד זמן של שנה לגיבוש מדיניות חדשה על ידי המשרד או גיבוש מתווה חדש בין משרד האוצר לבריאות תוך כשלושה חודשים, וכי המטרה היא לגרום להעברת החוק.

גופים ממשלתיים נוספים שיוחרגו מהמתכונת הרגילה שיחייב בחוק הן החברות הממשלתיות. המתווה המסתמן נכון לעת עתה הוא כי כל חברה תיבחן בנפרד בשלוש השנים הקרובות. חברות התעשייה הביטחונית, תעש, תע"א ורפאל, לא צפויות להיכלל בחוק. חברות אלו ידועות במוסר התשלומים הלקוי שלהן, שהתבטא בדברי החשבת הכללית בדיון מלפני כחודש בנושא בכנסת: "אם תלך לתעשייה האווירית ורפאל תראה איחורים הרבה יותר גדולים ממה שהולכים לעבור פה בהצעת החלטה".

חברת וועדת הכלכלה, ח"כ איילת ורבין טוענת: "הצעת החוק להסדרת התשלומים במשק חיונית לעסקים קטנים ובינוניים שהפכו בעל כורחם ל"ספקי האשראי" של הממשלה. ייתכן ונדרש לבחון הסדרים מיוחדים שנובעים מאופיים הייחודי של ענפים כמו מערכת הבריאות. העובדה שמדובר במערכת גרעונית לא יכולה להיות סיבה לפגוע בספקים, וחייב להימצא מתווה לשילובה בחוק מוסר תשלומים".

בדיונים הקודמים הושגה הסכמה לגבי הסעיף המחייב את הממשלה לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון, ולא יאוחר משוטף פלוס 30. בדיון הקודם אף הביעה החשבת הכללית, עבאדי-בויאנג'ו, שהשתתפה בדיון, את הסכמתה למתווה. בנוסף הוחל כי מפעל הפיס והטוטו יכללו בחוק גם כן. החוק מדבר על כך שהתשלום יתבצע מרגע הגשת החשבונית, 45 יום לספקים ו85 יום בבנייה מרגע הצגת החשבונית.