גם אם לא ידעת שחלית, את קרנות הפנסיה זה לא מעניין
קרנות הפנסיה יכולות לשלול קצבת נכות מחוסך שחלה בחמש שנות החיסכון הראשונות בטענה כי הוא היה חולה בעת ההצטרפות. כל שצריך הוא שרופא מטעם הקרן יחליט שהמחלה קיננה בו. גורמים בפיקוח על הביטוח, שגיבה עד כה את התופעה, מבטיחים לטפל בה
- עלות הפרישה המוקדמת של 78 עובדים בבזק: 1.3 מיליון שקל לכל אחד
- פנסיונרים, מגיעה לכם הטבת מס על החיסכון
- "הרפורמה בפנסיה תקשה על מציאת השקעה חלופית טובה"
חוסכים לפנסיה שחלו במחלה בטרם הצטרפותם לקרן פנסיה, אך גילו זאת במהלך חמש השנים שלאחר הצטרפותם אינם זכאים לקצבת נכות. כלומר, אם חוסך חלה במהלך התקופה, והרופא של הקרן יקבע כי המחלה קיננה בו לפני ההצטרפות - החוסך לא יוכל לקבל את הקצבה, אך יושב לו הסכום שחסך עד התפרצות המחלה.
קביעה זו, שעלתה בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בנושא וזכתה גם לגיבוי מצד אגף שוק ההון במשרד האוצר בטענה של הגנה על זכויות יתר העמיתים, צפויה להיבחן מחדש במסגרת ניסוח תקנון אחיד לכלל קרנות הפנסיה, שאותו הן יחויבו לפרסם מיולי 2016 בליווי אגף שוק ההון. כך מסרו ל"כלכליסט" גורמים באגף שוק ההון.
סלינגר. "הקרן פועלת בהתאם לתקנונה" צילום: עמית שאבי
באוקטובר פרסמה המפקחת על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר טיוטת חוזר, ולפיה קרנות הפנסיה יחויבו לפרסם תקנון אחיד כך שיתוקנו הסעיפים המסובכים בתקנוני הקרנות.
בפיקוח על הביטוח הבינו כי בעיה זו מקשה על מצטרפים חדשים לבחור קרן על סמך דמי ניהול ושירות, מה שהיווה סיבה נוספת לדרישה להאחיד את התקנונים.
פסק הדין שנתן במרץ את הגושפנקה לקרנות הפנסיה לשלול קצבת נכות במקרה כזה הוא פסק דין אבו נאסר. השופט שדן בתביעה התקשה להכריע בסוגיה ופנה לסלינגר בעניין. תגובת הפיקוח על הביטוח היתה כי קרן הפנסיה "פועלת בהתאם לתקנונה". בתגובתם התייחסו גם לכך שאין על קרן הפנסיה, במקרה הספציפי הזה מבטחים החדשה, לדאוג לאינטרס של העמית הספציפי.
"אין מקום לפרשנות אחרת"
משום שקרן פנסיה היא גוף המחלק את כספיו לכלל החוסכים בו, כתבה סלינגר כי יש לדאוג להשלכות הסיוע לעמית אחד על כלל העמיתים. לטענת סלינגר, "ממהותה של קרן פנסיה, כגוף המחלק לכל עמית את הכסף שצבר בתוספת תשואה ובניכוי דמי ניהול והוצאות תפעול, עולה כי תשלום גבוה יותר לעמית אחד - לעומת הכללים שעליה התבססה תוכנית הפנסיה - מחייב תשלום נמוך יותר ליתר החברים". במצב כזה, לפי סלינגר, על הקרן להעדיף את מחויבותה לכל החוסכים, כפי שמופיע בתקנון שלה.
במקרה זה הסתמכה מבטחים החדשה על סעיף 64 לתקנון קרן הפנסיה. על פי סעיף זה, "המועד שבו החלה המחלה הוא המועד שנקבע על ידי רופא הקרן כמועד שבו אירעה המחלה, ולא המועד שבו אובחנה המחלה לראשונה בגופו של העמית".
הממונה ציינה בעמדה שהגישה לבית המשפט כי "לשון התקנה אינה מותירה מקום לפרשנות אחרת. משקבעה הוועדה הרפואית העליונה של הקרן כי מחלתו של המערער קדמה להצטרפותו לקרן, הרי שצדקה הקרן בהחלטתה להתנות את זכאותו של המערער לפנסיית נכות בתקופת אכשרה בהתאם להוראות תקנה 64".
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מבטחים שינתה את התקנון שלה, ובפרט את הסעיף הזה ב־2009. בשינוי הסעיף היא נתנה לראשונה סמכות לרופא הקרן לקבוע אם המחלה קיננה אצל החולה ללא ידיעתו ערב ההצטרפות.
גם בתקנון של קרן מקפת של מגדל, קרן הפנסיה השנייה בגודלה בישראל, ישנה סמכות לרופא הקרן לקבוע אם המחלה קיננה בחוסך ללא ידיעתו ערב ההצטרפות אליה.
מצבם של החוסכים בביטוחי מנהלים טוב יותר
לאחר חמש שנים החוסך זכאי לקצבה ללא קשר למועד פריצת המחלה. גם אם המחלה היתה ידועה עוד לפני ההצטרפות לקרן, אך מתפרצת רק לאחר חמש שנים, החוסך זכאי לקצבה. עם זאת, אם החוסך עבר לקרן אחרת, ולא העביר איתו בצורה אקטיבית את החיסכון מהקרן הקודמת, ספירת חמש השנים מתחילה מחדש.
מנגד, במוצר המתחרה ביטוח מנהלים הנוסח הוא שונה, כך שהחולה זכאי לקצבה גם אם מחלה קיננה בו ערב ההצטרפות ובתנאי שלא ידע על כך. אם החוסך ידע ודיווח, הביטוח יסייג את תנאי החיסכון.
לפי תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (הוראות לעניין מצב רפואי קודם), "סייג בשל מצב רפואי קודם לא יהיה תקף אם המבוטח הודיע למבטח על מצב בריאותו הקודם, והמבטח לא סייג במפורש בדף פרטי הביטוח את המצב הרפואי המסוים הנזכר בהודעת המבוטח".
