המדינה החלה לסייע לעצמאים, אך מוסר התשלומים עדיין רעוע

מערכת הבחירות האחרונה הציפה את המצוקות של אחד המגזרים החשובים והחבוטים במשק הישראלי - העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. כבר בקדנציה הקודמת החל שר האוצר לשעבר יאיר לפיד לעסוק בבעיות הרבות שמאפיינות את העצמאים ומפלות אותם לעומת השכירים, אולם כניסתו של משה כחלון למשרד האוצר העלתה מאוד את רף הציפיות. ואכן, אם הכל ילך לפי התוכניות, בינואר יחולו שינויים משמעותיים ביחס המדינה לעצמאים ולעסקים הקטנים. עם זאת, כמה מהרפורמות המשמעותיות והמדוברות יצטרכו להמתין הרבה יותר זמן ממה שהובטח. "כלכליסט" ממפה את ההבטחות, התיקונים והאכזבות שממתינים לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים.

1 הקלות לעסקים חדשים: פחות אגרות ופחות אכיפה

מה זה: צעדים לעידוד פתיחת עסקים, כמו פטור זמני מאגרת רישוי ואגרה לרשם החברות (ראו הרחבה במסגרת).

סטטוס: צפוי להיות מאושר היום בממשלה ורוב הצעדים צפויים לעבור גם את אישור הכנסת.

בניסיון לעודד פתיחת עסקים חדשים, מוצע כי המדינה תוותר לעסקים חדשים על אגרות ממשלתיות בשלוש השנים הראשונות לקיומם. כיום עסקים מתחילים לשלם אגרות עוד בטרם התחילו את פעילותם העסקית, ועל פי ההצעה החדשה הם לא יצטרכו לשלם בשלוש השנים הראשונות אגרה לרשם החברות ואגרת רישוי, כשהאגרות המדויקות ייקבעו בהמשך. בנוסף, תהיה הקלה באכיפה מנהלית על עסק חדש. הקלה משמעותית נוספת אמורה להינתן על ידי הוראה חדשה, לפיה עסק יהיה פטור מהחובה לקבלת היתר לשימוש חורג במבנה בו הוא שוכן מהרשות המקומית ויידרש להיתר בנייה בלבד.

2 דמי אבטלה לעצמאים: מהיכן יגיע הכסף

מה זה: עצמאים שסגרו את העסק יקבלו דמי אבטלה כמו שכיר שפוטר.

סטטוס: החקיקה מתעכבת בשל חילוקי דעות בין העצמאים ובינם למדינה.

תשלום דמי אבטלה לעצמאים הוא אחד הדגלים המרכזיים של כחלון. הצעת חוק זאת עלתה מאז 2007 ותמיד נדחתה, אך הפעם היה נראה שהדרך סלולה לאישור ההצעה, ואכן היא כבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. הרעיון הבסיסי פשוט: העצמאי יפריש כל חודש לביטוח לאומי עוד כמה שקלים, וכשהעסק שלו ייסגר הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה. לפי הצעת החוק של חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן מכולנו, ההפרשות יזרמו לקרן מיוחדת שבה תשתתף גם המדינה.

פנסיה לעצמאים. מאין יגיע הכסף? צילום: שאסטרסטוק

אולם המציאות מסובכת יותר. בשבוע שעבר היתה אמורה ועדת העבודה והרווחה לדון בהצעה, אך היא לא התכנסה. ויכוחים בין ביטוח לאומי, משרד האוצר וארגוני העצמאים, הן על התקציב הנדרש והן על אופן הביצוע תוקעים כרגע את החוק. על פי הערכות של משרדי האוצר והכלכלה, העלות של המהלך למדינה יהיה כ־600 מיליון שקל בשנה.

ההתלבטות כרגע היא בין שלושה מנגנוני פעולה. האחד של ארגון להב, מייצג העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים, התומך בהצעה המבוססת על הפרשה לביטוח לאומי.

הגישה השנייה היא של לשכת יועצי המס, שיחד עם ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני העלתה הצעת חוק,ש לפיה העצמאי ינפיק לעצמו תלוש שכר וכך יהיה זכאי לדמי אבטלה כמו שכיר. את המנגנון השלישי מציעים הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ועל פיו העצמאים ירכשו מעין פוליסת ביטוח שתפצה אותם אם העסק ייסגר. האופציה השלישית אולי ראלית יותר מכיוון שלא תצריך לתקצב את דמי האבטלה.

3 פנסיה לעצמאים: חובת הפרשה חודשית

מה זה: עצמאים יחויבו להפריש לפנסיה כמו שכירים.

סטטוס: עבר קריאה ראשונה ומחכה לדיון בועדת העבודה.

בניגוד לסוגיית דמי האבטלה, במקרה של פנסיית החובה לעצמאים יש יותר הסכמה בין ארגוני העצמאים לבין עצמם ובינם למדינה. אך גם במקרה זה, בו מבקשים לחייב עצמאים להפריש לפנסיה, הדרך לאישור ארוכה. על פי הצעה נוספת של של ח"כ כהן מכולנו בהסכמת ארגוני העצמאים, החל ב־2017 יחויבו עצמאים להפריש כספים לקרן פנסיה על הכנסה עד לגובה השכר הממוצע במשק. שיעור ההפרשה המינימלי ינוע בין 2% ל־10%, בהתאם לגובה ההכנסה.

ההצעה ממתינה כאמור לדיון בוועדת העבודה והרווחה, אולם ברקע נשמעות טרוניות. עצמאים ובעלי עסקים קטנים בעלי הכנסות נמוכות טוענים שההפרשה לפנסיה תקטין את הכנסת הנטו שלהם, שתהיה כל כך קטנה כך שממילא היא לא תבטיח להם קצבת פנסיה ראויה. בעלי עסקים גדולים מאוד טוענים מנגד שהם לא צריכים להפריש לעצמם לפנסיה.

4 דמי לידה לעצמאיות: חישוב הוגן יותר

מה זה: שינוי האופן שבו מחושב גובה דמי הלידה לעצמאיות.

סטטוס: המהלך אושר בוועדת שרים לחקיקה, ונראה שיקודם במהירות.

כמו אצל שכירות, גובה דמי הלידה של עצמאיות מחושב לפי ממוצע ההכנסות בשלושת החודשים לפני הלידה. אבל בעוד השכר של השכירות נשאר לרוב קבוע לפני הלידה, עצמאיות רבות מורידות באופן משמעותי את היקף עבודתן ככל שההריון מתקדם. בנוסף, בעוד דמי הלידה של שכירה מחושבים על בסיס הכנסתה החודשית, דמי הלידה הסופיים של העצמאית מחושבים על בסיס שנתי. הירידה בהכנסות בשנה שבה העצמאית יולדת עלולה להוביל לירידה בגובה דמי הלידה שלהם היא זכאית בפועל.

הצעת חוק של חברות הכנסת עליזה לביא מיש עתיד וטלי פלוסקוב מכולנו שאושרה בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה אמורה לגרום לכך שהחישוב ייעשה לפי ההכנסות בשנה האחרונה שלפני הלידה ולא בשלושת החודשים האחרונים. כאן לא נראה שיש התנגדות, ולכן סביר שההצעה תעבור בקרוב.

5 הקטנת מס החברות: תסייע לחלק מהעצמאים

מה זה: לראשונה אחרי שנים מס החברות יירד מ־26.5% ל־25%.

סטטוס: ההפחתה אושרה בממשלה ותיכנס לתוקף בינואר.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הורדת מס החברות החל מינואר הקרוב מ־26.5% ל־25%. מתוך העסקים בישראל, כ־23% מאוגדים כחברות. עבורם הורדת מס החברות תגדיל את ההכנסות, אולי בשביל להפריש לפנסיה ולשלם לביטוח לאומי עבור דמי אבטלה.

6 שוטף פלוס 30: שיפור מוסר התשלומים

מה זה: תשלום לספקים בתוך 30 יום לאחר מתן הסחורה או השירות.

סטטוס: מעוכבת בשל התנגדות משרדי הבריאות והפנים.

הצעת משרד הכלכלה קובעת שכל הגופים במשק יחויבו ברוב המקרים בתשלום של שוטף פלוס 30. היוזמה טורפדה בנובמבר בוועדת השרים לחקיקה על ידי שר הבריאות יעקב ליצמן ושר הפנים הפורש סילבן שלום, שחששו שההגבלה תקשה על תזרים בתי החולים והרשויות המקומיות. עד כה אין התקדמות בנושא ומשרד הכלכלה מנסה להחזיר את ההצעה בינואר לוועדת השרים.