דו"ח האוצר חושף: השקרים שמספרים סוכני הפנסיה

האם האנשים שמוכרים לכם פנסיה, מצרפים אתכם לקופות גמל או לביטוחי מנהלים, ממליצים לכם לאיזו קרן או קופה לעבור, ומשדלים אתכם לקנות ביטוחים פנסיוניים כאלה או אחרים, באמת פועלים לטובתכם? במשך שנים טוענים סוכני הביטוח, האנשים העיקריים שמשווקים את הפנסיה לציבור הרחב, כי הם פועלים אך ורק לטובת החוסכים, בלי שום קשר להכנסותיהם, שנגזרות מדמי הניהול שהציבור משלם. אולם השבוע פרסמה המפקחת על שוק ההון דורית סלינגר דו"ח חמור שטוען את ההפך, לפחות לגבי חלק מהסוכנים.

הדו"ח מבוסס על ביקורות מעמיקות שערך אגף שוק ההון באוצר בקרב 20 מתוך 7,000 סוכנויות ביטוח בישראל בין 2011 ל־2013. אנשי האגף בחנו תיקים של הסוכנים, שאליהם הגיעו בעקבות מידע מוקדם. יש לציין כי במסגרת הדו"ח אגף שוק ההון במשרד האוצר לא ציין מי הסוכנים שבדק, מי אינו עומד בכללים ומי בסדר. האגף גם לא פרסם סטטיסטיקות - למשל מספר הסוכנים שאצלם נמצאו ליקויים.

כך שלא ניתן לדעת עד כמה תמונת המצב חמורה, ולכן, בהיעדר אפשרות אחרת, אין אלא להניח שהיא חמורה ביותר. מתברר שהאנשים שבהם אנחנו בוטחים שייתנו לנו את העצה הטובה ביותר כשאנחנו מתלבטים מה לעשות בכספנו, לא תמיד חושבים על טובתנו.

קומבינה על גב הלקוח

כך, למשל, בחלק מהמקרים "נמצאה סתירה בין העדפות הסיכון של הלקוח, כפי שאלו באו לידי ביטוי בתהליך בירור צרכיו, לבין רמת הסיכון במוצר הפנסיוני שעליו המליץ (הסוכן)" - אתם רציתם לחסוך במסלול סולידי, הסוכן צירף אתכם למסלול מסוכן. או להפך.

במקרים אחרים האוצר גילה שסוכני ביטוח עשו יד אחת עם חלק מגופי הפנסיה (האוצר לא מוכן לפרט אילו): הסוכנים קיבלו מגופי הפנסיה רשימת לקוחות פוטנציאליים בתמורה לכך שאותם סוכני ביטוח ימכרו לחוסכים אך ורק את המוצרים הפנסיוניים של אותו גוף פנסיה. במילים פשוטות, הסוכנים וגופי הפנסיה עשו קומבינה על גב החוסכים בשביל להגדיל לעצמם הכנסות.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

במקרים אחרים נמצא שחלק מהסוכנים לא שאלו את החוסכים שישבו מולם שאלות אישיות בסיסיות כמו על מצבם המשפחתי או מספר הילדים, שעל פיהן אמורים להתאים לחוסכים את המוצר - קרן פנסיה, ביטוחי מנהלים או קופת גמל.

שקר דמי הניהול

אבל זה עוד כלום. כי הממצאים החמורים התגלו בכל מה שקשור לדמי הניהול - אולי משום שמרבית ההכנסות של סוכני הביטוח נגזרות מדמי הניהול שחוסכים משלמים. האגף מצא שבמקרים מסוימים הסוכנים משקרים ללקוחות - כן, משקרים - ומציגים להם דמי ניהול לא נכונים בשביל לגרום להם להעביר את הכסף לקרן או קופה מתחרה, שם דמי הניהול דווקא גבוהים יותר. לקרוא ולא להאמין.

צילום: עמית שעל

הבדיקה איתרה מקרים שבהם סוכני ביטוח ניסו לשכנע לקוחות לעבור לקרן מתחרה, בטענה שדמי הניהול שהם משלמים בקרן הנוכחית שלהם הם המקסימליים המותרים בחוק. זאת אף שבפועל דמי הניהול שהם שילמו בקרן הקודמת היו נמוכים מאלה שהם משלמים בקרן החדשה שאליה הסוכן העביר אותם.

משרד האוצר ממש מפרט את התרגיל. נניח שאתם חוסכים בקופת גמל מסוימת. במקום להגיד לכם מה דמי הניהול המדויקים שאתם משלמים, הסוכן מציג מסמך ובו נכתב "דמי ניהול עד 2%", המקסימום המותר. הוא לא מספר לכם שבפועל שילמתם שם רק 1.2%. לעומת זאת, לגבי הקופה שהוא משווק, הסוכן מציג דמי ניהול מדויקים, 1.4%. הלקוח חושב שהוא יורד מ־2% ל־1.4%, אך למעשה הוא עובר לקופה יקרה יותר, והסוכן הרוויח הכנסות גבוהות יותר. רק אתם הפסדתם. וזו דוגמה אמיתית.

יש גם צדיקים

ביקורת האוצר מצאה עוד ליקויים: מקרים שבהם סוכני ביטוח זייפו או סילפו תשואות של גופי פנסיה כדי לשכנע חוסכים לעבור; או סוכנים שלא סיפרו לחוסכים שהם משווקים מטעם גוף פנסיה מסוים, כך שאינם נותנים ייעוץ אובייקטיבי.

לצד הליקויים באוצר מציינים דברים חיוביים. יש סוכנים שמתעניינים ומנסים להתאים לחוסכים מוצרים נכונים, וסביר שרובם אינם מעוותים את דמי הניהול או התשואות. אבל כל עוד הדו"ח אינו מפרט את שמות המבוקרים, או לפחות את שיעור הליקויים ומה עשה עם הסוררים, אגף שוק ההון מכתים את כל ענף סוכני הביטוח.

מהאוצר נמסר כי הדו"ח הוא תוצאה של אחת הביקורות הרוחביות הראשונות שנעשו על סוכני ביטוח פנסיוניים. "הביקורות נערכו במספר רב של סוכנויות, ונבחנו מאות תיקי לקוחות. הליקויים נמצאו בחלק ניכר מהמבוקרים. הטלנו עיצומים כספיים היכן שנמצאו הפרות רבות או חמורות".

מלשכת סוכני הביטוח נמסר בתגובה: "לשכת סוכני הביטוח מקדמת בברכה כל בדיקה אשר מטרתה להיטיב עם הלקוח. הכשלים יילמדו כדי לשפר את השירות לצרכן. התופעה המסוכנת שבה טלפנים ומוקדנים מוכרים ביטוח ללקוחות צריכה להיעלם מהנוף, ואנו דורשים מהמפקחת על הביטוח, במסגרת חוזר העמילות החדש, לתת פתרון לתופעה בה ניתן ייעוץ על ידי אנשים ללא רישיון, דבר הקורה רבות במסגרת פעילות של שכירים בחברות הביטוח. עודף הרגולציה ושטף החוזרים והתקנות לא מאפשרים תהליכי הטמעה נכונים ותורמים לכשלים שנמצאו. לצערנו, בממצאי הבדיקה חסרים נתונים והיקפים אשר בחלקם התרחשו לפני יותר משלוש שנים".