משקרים בפרופיל באתר ההיכרויות? מסתבר שיש בכך היגיון כלכלי

מסתבר שאתרי ההיכרויות באינטרנט (או השוק למציאת שותף או שותפה לחיים) פועלים בדומה לשווקים אחרים, כך לפחות טוען פול אוייר, מרצה לכלכלה בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת סטנדפורד, ומחבר הספר "כל מה שהייתי צריך לדעת על כלכלה למדתי מאתרי ההיכרויות באינטרנט".

לפי אוייר, הפרופילים באתרים מציגים שלל מצבים הדומים לתופעות כלכליות, החל מהנטייה של מנהלים "לייפות" את המצב של החברה ועד לסיבה שבגללה מועמדים מוכשרים לא מצליחים לצלוח ראיונות עבודה.

אוייר חלק עם האתר learnvest כמה מהתובנות שצבר מניסיונו האישי בעולם ההיכרויות המקוון. לזכותו ייאמר שהניסיון שלו בהחלט חיובי - אוייר מצא את בת הזוג שלו באתר היכרויות.

לדבריו, בשל היותו כלכלן המתמחה בנושאי עבודה, כשמצא עצמו בחזרה בעולם הפנויים פנויות, הוא הבין מהר מאד שאתרי ההיכרויות באינטרנט הם בעצמם שוק.

גם אם אתם כנים בפרופיל שלכם, זכרו שאחרים מייפים את המציאות צילום: שאטרסטוק

לטענתו יש היגיון כלכלי בחוסר כנות בפרופיל המקוון. לדבריו, כלכלנים מתייחסים לשקרים כאל פעולה הגיונית שעוזרת להגביר את היעילות או האושר. "כשהאינטרסים של הצדדים המעורבים אינם תואמים, הציפייה היא שחלק מהאנשים לא יציגו נכונה את האמת", הוא מסביר. כלומר, חלק ניכר מהשקרים באתרי ההיכרויות הם פשוט תגובה הגיונית שנועדה לנסות ולשפר את מספר הפניות שהפרופיל יקבל. אייר אף טוען שגם אם אתם מחוייבים ב-100% להציג רק את האמת, עליכם לקחת בחשבון שהמתחרים שלכם מייפים את המציאות.

בבסיס הטענה הזו עומדת תיאוריה המכונה "דיבור זול", שקשורה לתיאוריית המשחקים, אשר בודקת האם במצב מסויים זה הגיוני להסתיר מידע או לשקר.  תיאוריה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בפרופיל שחוטא לאמת, או בבכיר שמייפה את נתוני החברה כדי להעלות את שווי המניה.

אוייר אינו מאשים אנשים ומנהלים ש"מייפים" את המציאות בשקר. לטענתו, התיאורים חייבים להיות מבוססים במידה מסוימת על המציאות. כמו שמנהל אינו יכול להמציא נתונים שאינם קיימים על החברה, כך אדם בן 50 יתקשה להציג עצמו באתר כבן 29. "כשברור באופן מיידי שאינכם אומרים את האמת, אנשים יתקשו להאמין לכם גם בעתיד", הוא מזהיר.

תיאוריה נוספת שאייר מעלה בספרו היא מה שהוא מכנה תיאוריית "האבטלה הרומנטית". הוא מסביר כי התיאוריה הזו התפתחה מתוך תיאוריית חיפוש. מדובר בסיטואציה שבה אנשים אינם מצליחים למצוא בדיוק מה שהם רוצים, גם אם זה קיים, מכיוון שפעולת החיפוש עצמה היא יקרה מדי.

קושי הזה של החיפוש הדו צדדי מוביל למה שאייר מכנה אבטלה רומנטית. תופעה דומה באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה. מחפשי עבודה ממתינים להזדמנויות טובות יותר, וחברות מוותרות על מועמדים מוכשרים בתקווה למציאת מועמדים מוצלחים יותר. בגלל תיאוריית החיפוש, ישנם אנשים אטרקטיביים שנשארים רווקים, וישנם עובדים מוכשרים שמתקשים למצוא עבודה. בשני המקרים, החיפוש הוא תהליך בשני שלבים שבו הצדדים המעורבים שוקלים את האפשרויות שעומדות לפניהם. שתי הקבוצות מסתכנות בעונש במידה ויהיו בררניות מדי.

כלכלה היא המחקר של מחסור, מדגיש אוייר. באתרי ההיכרויות באינטרנט, המשאב החסר הוא זמן. אפשר לבזבז זמן בקלות אם בכל פעם שאתם מחליטים לעבור על פרופילים נוספים, אתם אומרים לעצמכם "אולי הנפש התאומה ממתינה בפרופיל הבא?"

עוד טוען אוייר כי באתר היכרויות מספר המנויים מצביע על מספר ההתאמות הפוטנציאלי. אם אתם מקבלים 10 התאמות פוטנציאליות מאתר שבו 100 חברים או 10 התאמות מאתר שלו 10 אלף מנויים, ברור כי באתר הגדול יותר תיתקלו לאורך זמן ביותר אפשרויות. 

תופעה זו מכונה שוק צפוף (thick market), כלומר שוק שמציע אפשרויות רבות, שמטבעו הוא יעיל יותר. בספר, אוייר משתמש בדוגמה של רכישת ג'ינס: אם יש לכם רק שעה לקניות, האם תעדיפו להיות במנהטן או בכפר נידח? התשובה היא כמובן העיר, מכיוון שבה יש יותר אפשרויות וגדל הסיכוי למצוא את מה שצריכים.

מדבריו של אוייר קשה שלא לתהות האם האתרים הקטנים והנישתיים כלל אינם יעילים. הוא מתייחס לנקודה זו על ידי הגדרת האופי של האנשים שמחפשים שידוך באינטרנט. לדבריו, ההבחנה היא בין מחפש כללי ומחפש מומחה. כלומר, אם לרווק יש דרישה אחת שהוא אינו מוכן להתפשר עליה כמו דת, אז הוא נחשב מחפש מומחה, והשוק הצפוף האישי שלו יכול להיות אתר ייעודי לאנשים כמותו, שכן כל המשתתפים עומדים בקריטריון שנקבע.