עסקים קטנים, הבדלים גדולים

עסקים קטנים. אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שמענו את המונח הזה, שהפך לתפוח אדמה לוהט שאנשי ציבור נלחמים על חשיבותו ופוליטיקאים מתגייסים למענו. מאז המחאה החברתית הפכו שתי המילים הללו לסיסמא עבור כל מי שרוצה "להתחבב" על העם.

פתרונות וסיסמאות שונות מופרחות ללא הרף לחלל האוויר, אך נראה כי הן מפספסות את בעיית הליבה של הנושא - על-פי מה מגדירה בכלל מדינת ישראל עסק בינוני או עסק קטן. האם החלוקה הנוכחית נכונה ומסייעת למדינה לסייע למאות אלפי עסקים בישראל, המהווים את עמוד השדרה הכלכלי שלה, או שמא דווקא פוגעת ביכולת שלה להבחין בין צרכי העסקים השונים ובדרכים שלה לתמוך בהם.

עיקר הבעיה טמון בעובדה שאיש במשרדי הממשלה עדיין לא השכיל להסתכל על העסקים הקטנים בישראל ולראות כי כלל לא מדובר על קבוצה אחת אלא על שלוש קבוצות שונות לפחות.

עסקים קטנים צילום:" אוראל כהן

כבר בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 טען המבקר כי אין הגדרות אחידות בדין הישראלי ל"עסק קטן" ול"עסק בינוני". אף על פי שההגדרות מופיעות בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2007 בעניין ייעול ומיקוד הסיוע לעסקים קטנים, אף גוף אינו פועל לפיהן, וגופים רבים אינם ערים כלל לקיומן.

באותה החלטת ממשלה נקבע כהגדרת מוצא כי עסק זעיר בישראל משמעו חברה המעסיקה עד חמישה עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ- 10 מיליון שקל בשנה. עסק קטן הוגדר כחברה המעסיקה עד 50 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ- 25 מיליון שקל בשנה, ואילו עסק בינוני כחברה המעסיקה עד 100 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ- 100 מיליון שקל בשנה.

לא ברור על בסיס מה הוסדרו הגדרות אלו, אך כבר בבחינה שטחית של הנתונים ניתן לזהות כי ההגדרות רחבות מדי ואינן קולעות לקבוצות העסקים השונות הקיימות בישראל בפועל.

בדיקה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מנובמבר 2011 מצאה שמחזור העסקים של כ- 42.7% מהעסקים בישראל נמוך מחצי מיליון שקל, בכ- 47.6% מהעסקים מחזור ההכנסות נע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל ובפחות מ- 10% מהעסקים בלבד, מחזור ההכנסות עולה על 5 מיליון שקל. במלים אחרות – למעלה מ-90% מהעסקים נופלים תחת ההגדרה עסק זעיר.

ומה באשר לכמות העובדים? במחקר הלמ"ס מיולי 2013 נמצא כי בשנת 2012 כ- 51% מהעסקים הפעילים בישראל כלל לא העסיקו עובדים. מבין העסקים שאכן מעסיקים עובדים, כ- 70% העסיקו אחד עד ארבעה עובדים ו- 92% העסיקו עד 20 עובדים. כלומר - 81.3% מהעסקים בישראל העסיקו עד חמישה עובדים ונפלו תחת ההגדרה עסק זעיר.

למרות הקשיים הידועים איתם מתמודדים בעלי העסקים הקטנים בישראל והבטחות חוזרות ונשנות מצד פולטיקאים לשינוי המצב, קבוצה עצומת מימדים זו מקבלת מהמדינה יחס זהה ומענה זהה לצרכיה, למרות שבתוכה נמצא קבוצות שונות ומגוונות של עסקים בעלי היקפי פעילות שונים, כמויות עובדים שונות ותחומי ליבה שונים. למעשה, חלוקה אפקטיבית יותר של ההתפלגות הסטטיסטית של העסקים בישראל מראה כי קבוצה זו של עסקים זעירים אינה קבוצה אחת אלא שלוש קבוצות שונות העונות להגדרות כלהלן:

עסק זעיר - חברה או עוסק שאינו מעסיק עובדים ומחזור מכירותיו עד חצי מיליון שקל בשנה;

עסק קטן - חברה או עוסק המעסיק אחד עד ארבעה עובדים ומחזור מכירותיו נע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל בשנה;

עסק בינוני - חברה או עוסק המעסיק מעל חמישה עובדים ומחזור מכירותיו עולה על 5 מיליון שקל בשנה;

הגדרות צרות אלה מחלקות את אוכלוסיית העסקים בישראל בצורה נכונה וטובה יותר ועשויות לאפשר למדינה לתת מענה מדויק יותר לעסקים בעלי מאפיינים דומים ובכך להגדיל את שיעור שרידות עסקים אלה.

משמעות הדבר בפועל יכולה להתבטא בשלל פתרונות יצירתיים ומעשיים: יצירת מדרגות דיפרנציאליות בהתאם לגודל העסק לצורך תשלומי ארנונה, הגדלת אחוז המכרזים הממשלתיים המיועדים לעסקים קטנים או זעירים, הפרדה מפורטת יותר בין המכרזים לעסקים קטנים ובינוניים, הקלת הקריטריונים של קרנות המדינה המעניקות אשראי כנגזרת של גודל העסק ושלל אמצעים נוספים, כולם נגזרים מצורת החלוקה השרירותית של המדינה את העסקים הפועלים בה.

לרגל השינוי התודעתי בנוגע לחשיבות העסקים הקטנים עבור הכלכלה הישראלית, וכהונת שרי כלכלה ואוצר המצהירים על עצמם כמחויבים לנושא, הגיע הזמן שמשרד הכלכלה, האמון על נושאים אלו, יבצע את השינוי המתבקש ויוביל מהלך בסיסי אך אפקטיבי זה לשיפור הטיפול בעסקים הקטנים.

הכותבת היא רו"ח עו"ד הדס שרים, שותפה וראש מחלקת ה-SMB (עסקים הקטנים ובינוניים) בפירמת בייקר טילי ישראל