ביטוחי הסיעוד של קופות החולים - דחיות ועיכובים
קופות החולים הן למעשה רק צינור, משום שמי שמוכר את הביטוח הסיעודי הן חברות הביטוח הפרטיות
במקביל לרפורמה בביטוחי הסיעוד דרך מקומות העבודה, המפקח הקודם על הביטוח פרופ' עודד שריג הכריז בסוף השנה שעברה על כך שהחל מינואר 2014 יוכלו החברים בקופות החולים לעבור מקופה לקופה בלי לאבד את הביטוח הסיעודי שלהם שהם קונים דרך הקופה.
הדרך לעשות זאת, לפי הרפורמה שהציג שריג, היא לחייב את קופות החולים למכור לחברים שלהן ביטוח סיעוד אחיד, זהה בפרטיו לכל הקופות, כך שהקופות יתחרו רק על המחיר שהן מציעות לחברים שלהן.
אלא שחוסר היכולת של האוצר להגיע להסכמות עם משרד הבריאות בעניין, כמו גם עם הקופות החולים, דחה בינתיים את כניסת הרפורמה הזו לתוקף בשנה - מינואר 2014 לינואר 2015 - ועוד היד נטויה. גורם במערכת הבריאות העריך אתמול כי לא מן הנמנע שבסופו של דבר הרפורמה הזו לא תצא לפועל לפני שנת 2016.
הביטוחים הסיעודיים שנמכרים דרך קופות החולים הם חיה מוזרה מעט. קופות החולים הן למעשה רק צינור, משום שמי שמוכר את הביטוח הן חברות הביטוח הפרטיות. קופות החולים הן בעלות הפוליסה, והן משווקות אותם לחברים שלהם במחירים זולים יחסית לביטוחי הסיעוד שנמכרים באופן פרטי. הפיצוי שביטוחים אלה מציעים מוגבל לחמש שנים, וסכום הפיצוי נמוך מזה שמציעים ביטוחי הסיעוד הפרטיים.
עם זאת, רכישת ביטוח סיעודי דרך קופות החולים עלול להיות כרוך בחיתום רפואי - כלומר, שהחולים יצטרכו לדווח לחברות הביטוח על מצבם הרפואי המלא - דבר שעלול להביא לכך שחברת הביטוח תפסול אנשים מסוימים מלקבל ביטוח. לכן, בעת מעבר מקופת חולים אחת לאחרת, חולים מבוגרים מאוד וחולים מאוד עלולים למצוא את עצמם פתאום בלי ביטוח סיעודי, רק משום שעברו קופה, למרות ששילמו כל השנים. העניין הזה, לפחות על פי משרד הבריאות, נחשב לאחד החסמים המרכזיים לתחרות בין קופות החולים. הרפורמה של שריג הייתה אמורה להסיר את החסם הזה. אלא שכעת, כך נדמה, גם היא תקועה עמוק בנכבי הבירוקרטיה.