מחקר של ביטוח לאומי: הבודקים מקשים על קבלת גמלת סיעוד

ההבדל התגלה כדרמטי: בקרב הקבוצה הראשונה רק 13% מהקשישים קיבלו את גמלת הסיעוד הגבוהה ביותר, לעומת 50.2% מהקשישים שנבדקו על ידי רופאים. דחיית התביעה לגמלת סיעוד על ידי המעריכים מטעם הביטוח הלאומי נעשתה ל-17% מהקשישים, אך רק לאחוז אחד מהם כאשר הבדיקה נערכה על ידי רופא גריאטרי.

מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף צילום: אלכס קולומויסקי

גמלת הסיעוד נועדה לממן תשלום עבור טיפול סיעודי, על ידי עובד זר או ישראלי, בבית הקשיש. גובה הקצבה נקבע לפי שורה של פרמטרים, כגון יכולת הקשיש להסתדר במשק הבית באופן עצמאי והצורך בעזרה בחיי היומיום. הגמלה הגבוהה ביותר מממנת 78 שעות סיעוד בחודש, והשווי שלה הוא כ־2,890 שקל בחודש. הגמלה בדרגה השנייה מממנת 69 שעות סיעוד והשווי שלה הוא כ־2,570 שקל בחודש.

הניסוי של הביטוח הלאומי נערך בקרב 7,472 קשישים בני 80–89 בירושלים, פתח תקווה וטבריה, מתוכם 368 נבדקו על ידי רופאים גריאטריים. הבדיקה החלה בעקבות יוזמה של שר הרווחה הקודם, משה כחלון, ובעקבות ביקורת ציבורית על כך שהביטוח הלאומי מקשה על קשישים לקבל את הגמלה לה הם זקוקים. כיום, בני 90 ומעלה זכאים לבקש להיבדק על ידי רופא גריאטרי והניסוי למעשה הרחיב את הזכאות גם לבני 80–89. בעקבות תוצאות הבדיקה, השאלה כעת השאלה אם שר הרווחה הנוכחי, מאיר כהן, יחליט להרחיב את הניסוי לכל הארץ או לראות בתוצאות הניסוי כאישוש לטענה שצריך להחיל את אפשרות הבחירה באופן קבוע.

בדו"ח הביטוח הלאומי נכתב כי לא ניתן להצביע על הגורם לפער שבין תוצאות ההערכות, אך כותבים כי יכול להיות שאחד ההבדלים נובע מכך שהמעריכות עוברות הדרכות מטעם ביטוח לאומי, שבהן מוגדר להן מה רמת התפקוד המצופה מקשיש. כמו כן, החוקרים מצאו כי אחד הגורמים המרכזיים להבדל בהתפלגות רמות הגמלה בין מעריכות ובין רופאים הוא האופן שבו תופסים שני סוגי הבודקים את המושג "צורך בהשגחה". אצל רופאים נתפס המושג הוא רחב בהרבה לעומת המעריכות.