הציבור עובר מפיקדונות לקרנות הכספיות

הצעד הראשון ביישום המלצות ועדת זקן שבחנה את התחרותיות במערכת הבנקאית, ביטול דמי השמירה שגבו הבנקים על קרנות כספיות מלקוחות, משפיע על פעילות הציבור. מידע שפרסם אתמול בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור מצביע על נטישה משמעותית של לקוחות מהשקעה בפיקדונות שמציעים הבנקים ומעבר להשקעה בקרנות כספיות.

מק"מ והקרנות הכספיות הן כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי - אפיק החיסכון לטווח קצר השכיח ביותר בקרב משקי הבית הסובל מתחרות מעטה ולכן שיעורי הריביות המוצעים ללקוחות הם נמוכים. בתחילת השנה בוטלו דמי השמירה על מק"מ וקרנות כספיות בהוראת בנק ישראל, כך שהשקעות בקרנות הכספיות הפכו אטרקטיביות יותר.

על פי נתוני בנק ישראל יתרת הקרנות הכספיות תפחה ב־43% במהלך הרבעון הראשון של השנה לכ־27 מיליארד שקל. כאמור, את העלייה החדה בהיקף הקרנות הכספיות מסבירים בבנק ישראל בירידה של 11.7 מיליארד שקל בהיקף פיקדונות הציבור בבנקים.

27 מיליארד שקל. יתרת הקרנות הכספיות צילום: shutterstock

העלייה החדה בהיקף הקרנות הכספיות והשיפור בשווי המניות שבידי הציבור הביאו לעלייה ריאלית של 12% בתיק הנכסים הפיננסי של הציבור במהלך הרבעון הראשון של השנה והוא עמד בסוף מרץ על כ־2.75 טריליון שקל.

פיקדונות הציבור משמשים כמקור מימון עיקרי לפעילות הבנקים, כך שלא מן הנמנע שבעקבות נהירת הציבור לקרנות, ייאלצו הבנקים להעלות את שיעור הריבית שהם מציעים ללקוחות על הפיקדונות כדי למנוע אובדן נוסף של לקוחות.