"גם לאונרדו דה וינצ'י היה מתייעץ בנוגע למסלול המימון שמתאים לצרכיו"

"לאונרדו דה וינצי' היה איש אשכולות שחי בתקופת הרנסנס. הוא נחשב כ'גאון אוניברסלי' שכן היה בקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו. דה וינצ'י היה מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. בישראל 2013 עדיין מצפים בעלי עסקים בינוניים וקטנים מעצמם להיות "גאונים אוניברסלים" כדוגמת דה וינצ'י ולהיות "הכלבויניקים" של העסק. בעל העסק, בונה קירות גבס, משנע סחורה, מבצע גבייה, בוחר קמפיינים בשיווק, פונה לבנק לקבלת אשראי והכל במקום לתרום במה שהוא יודע לעשות הכי טוב בעסק שלו: לאפות, ליבא, לפתח מוצרים או למכור נעלים", כך אמרה יהודית רוזנברג-צירט, סמנכ"ל קבוצת רוביקון אמרה בוועידת "כלכליסט" לעסקים קטנים ובינוניים.

לדבריה, "ההבדל הדרמטי בין תקופת הרנסנס ותקופתו אנו הוא, שבתקופת הרנסנס תחומי ידע רבים רק החלו להתהוות וניתן היה להיות פורץ דרך ומצטיין במרביתם. כיום תחומי הידע הם "מגה תחומים" והם נחלקים לתתי תחומים רבים ומורכבים. אנו חיים בתקופה של התמחות והתמקצעות ופחות על התפזרות. מדוע אם כן מאמין מגזר עסקי שלם כי בשם החסכון עדיף לו לאיש מפתח בארגון להיות אחראי על תחומי פעילות שאינם מתחומי התמחותו בעסק שאותו הקים? באופן תמוה בעל העסק יבחר מחד להוועץ עם מומחה בנוגע ללוגו המתאים לעסק, אולם מאידך יפנה לאתר הלוואה של מיליון שקל הנדרשת לעסק בכוחות עצמו. הוא אינו מבין בעולם המימון ובחלופות הקיימות בו דבר אולם זה לא מונע ממנו לקחת משימה כבדה שכזו על כתפיו במקום לפנות ליועץ פיננסי מומחה. אין ספק כי התועלת השולית שלו מהמהלך כבר הביאה לפגיעה בעסק, עוד בטרם בחר בערוץ מימוני כזה או אחר.

"חשוב להבין כי החלטת אשראי שגויה מסתיימת לא אחת בפגיעה ממשית בעסק שכן מבנה אשראי אינו תואם את צרכי העסק ואת יכולות הלווה לעמוד מאחורי ההתחייבות. לחילופין סירוב לבקשת אשראי משום שלא התאימה לקריטריונים הנדרשים מצד המלווה או שלא הוגשה בקשה על יפ המפרט הדרוש, עלולים להכניס את העסק למצוקת נזילות ולגרום לו לאבד את כושרו להערך לעונת הפעילות הקרבה.

יהודית רוזנברג-צירט צילום: נמרוד גליקמן

עוד הוסיף, "כ- 97% מהעסקים בישראל הם קטנים ובינוניים ומרביתם צריכים אשראים להון חוזר, להרחבת עסק קיים או להקמת עסק חדש. הבנקים בישראל הם הגורם המממן המסורתי של מגזר זה, אולם במשך שנים העדיפו אלה להתמקד במימון אשראים כבדים של תאגידי ענק ופחות באשראים בהיקפים קטנים של המוני עסקים קטנים. שיטת החיתום של אשראים של עסקים קטנים התבססה רבות על בדיקת מבקש האשראי עצמו ולא בהכרח את פרופיל העסק. בשנים האחרונות ניכר שינוי במערכת הבנקאית, על רקע הקשחת דרישות רגולטוריות על הבנקים ומדינות האשראי של הבנקים. אלה הביאו להווצרותו של מחנק אשראי במשק. עסקים עדיין צריכים אשראי ולפיכך לא נותר וואקום בשווקים וקמו חלופות מימון חוץ בנקאיות.

"קרנות מימון הפועלות כיום בשוק המקומי מציעות אשראי בהיקף מצטבר של מילארדי שקלים לפונים פוטנציאלים לסיוע. רק בשנת 2012 הכריזה המדינה על הקמת קרנות בערבות מדינה בהיקף של 4 מיליארד ש"ח לטובת עסקים בישראל. בפועל נכון להיום מנוצלים רק כמיליארד שקל בקרנות אלה.

"מדוע אינכם פונים לנצל הכספים הללו? האם אינכם מודעים להם? או שאולי פניתם ונדחיתם? ואם נדחתם האם שאלתם את עצמכם מדוע נדחיתם או מה הייתם יכולים לעשות טוב יותר?

חשוב להבין שהקרנות נבדלות אלה מאלה במגוון פרמטרים, לרבות: דרישות להון עצמי, בטחונות, גובה הלוואה, ריבית ועמלות, מבנה אשראי, מיקוד גיאוגרפי, סקטוריאלי או מגזרי ועוד. יש קרנות שניתן לפנות אליהן אחת לחצי שנה. יש קרנות שמותר לפנות במקביל לכמה מהן בעוד אחרות ישללו את בקשתכם במידה ויגלו שפניתם לעוד קרנות. את כל הפרטים וההבדלים מכירים יועצים פיננסיים מנוסים אשר בעסקים קטנים אינם מהווים חלק ממערך פיננסי קיים בארגון ומומלץ להעזר בשירותיהם.

"כמו שלא תבחר לתכנן בית בעצמך ותפנה לקבלת היתרי בנייה ללא תכנית מסודרת של אדריכל, כך לא מומלץ שתבחר מסלול מימון מזדמן ללא בדיקת שטח מקיפה של מה החלופות בשוק ומה הנכון ביותר עבור העסק שלך". היועצים של חברת DoubleCheck מקבוצת רוביקון בוחנים מאות פניות בשנה של יזמים ועסקים קיימים המעוניינים בסיוע והכוונה לאיתור חלופת המימון המתאימה להם לאחר שנבחנו נתוניהם האישיים ונתוני העסק שלהם. בחברת האם רוביקון יש מספר קרנות השקעה ואשראי זמינות לבקשות של מגוון פונים וכלכלניה מזהים את ההבדל בין פונים שהגיעו לאחר שהכינו שעורי בית כראוי וקיבלו ליווי פיננסי לכאלה שפשוט ניסו את מזלם והסטטיסטיקה פועלת לרעתם על פי רוב".